הטעם המועדף או הבריאות שלנו?
(צילום: margouillat photo/shutterstock)

בריאות

הטעם המועדף או הבריאות שלנו?

מה אתם מעדיפים לאכול? כיצד אתם פותחים את הבוקר שלכם? באוכל זמין או כזה שאתם נוהגים להכין בבית? וכיצד האוכל שלנו משפיע עלינו

אריה ניסן   
0
הטעם המועדף או הבריאות שלנו?
(צילום: margouillat photo/shutterstock)
אא

בזמנים של ג'אנק פוד ואינסטנט שהכל כל כך מהיר זמין ונגיש האם פעם שאלנו את גופנו, אם הוא בעצמו מסוגל לעמוד בכל השינויים בצורה איתנה? ומה זה עושה למסכן? כרגע נחשפתי (ואיני מתייחסת לעובדה שהחשיפה נעשתה שלא מתוך רצון ובחירה), לפרסומת של שניצל בין רגע: הכנס את השניצל לתוך הטוסטר למשך 3 דקות, והנה לך שניצל מוכן! תנו לי רגע בבקשה לעכל (ולא תרתי משמע) את המסר המתבקש מן הפרסומת. למיטב ידיעתי, שניצל עשוי מתרנגולת. שניצל זה סוג של עוף. מתוך ניסיוני במטבח כאשר מבשלים עוף לוקח כמה וכמה דקות טובות להתבשל ולהיות מוכן לאכילה, מינימום שלושת רבעי השעה , היינו למעלה מ - 45 דקות שהם פי חמש עשרה מזה המוצע בפרסומת. האם גם מערכת העיכול שלנו מסוגלת לעכל סוג של פלסטיק חדש תוך כמה שניות? או שמא פתחנו אנזימים חדשים שיכולים לפרק מזון מעובד וסנטתי שטרם התגלו לעולם ונחשפו בריש גלי? מרק מוכן בין רגע! - לוקחים את העיסה (הכמעט מוכנה) וכל מה שצריך לעשות הוא לשפוך מים רותחים ותוך דקות בודדות בלבד המרק מוכן, והנה לך ארוחת צהרים חמה וטעימה!

ומזינה? ככה לפחות החברות מבטיחות אינספור ויטמינים ותוספות כאלו ואחרות שמדמות אותו לפחות למרק עוף של סבתא... עוגה בחושה מוכנה.. רק להכניס לתנור האפייה ותוך שניות עומדת כלאחר כבוד עוגה לתפארת שלא מביישת שום קונדיטור... האם פעם התייחסנו לאספקט מן הצד הבריאותי.. בבחינת מה כל זה עושה למערכת העיכול שלנו? לבטן החביבה שנוצרה כדי לפרק ולעכל אוכל על מנת שיהיה לנו כוח לעבוד את הבורא יתברך וכן גם כוחות פיזיים ונפשיים לחיות בזה העולם... משחר ההיסטוריה וכן כל הכתובים הקדושים, וכן נכתב על כך רבות. הרמב"ם שהיה ה-רופא הראשון שדיבר גם ארוכות אודות תזונה, אוכל ומזון. "ונשמרתם לנפשותיכם" מתייחס גם לאוכל שנמצא כיום על המדפים וגם זה שנמכר בחנויות. והרי ידוע וכפי שהבטיח הרמב"ם שאחת מתוך שלושת עצותיו הטובות שאם בן אדם יקפיד בכל מהלך חייו על תזונה בריאה ונכונה הוא ערב שיאריך ימים.

רק לשם ההמחשה, הרמב"ם כותב שלחם מקמח לבן הוא בבחינת סכנה לבריאות. אז מה נאמר אנו על הלחמים רווי השומן.. הפיצות.. הבורקסים למיניהם ושאר מוצרי מאפה..? לא ממזמן נתקלתי בשלט של פיצרייה ושם היה כתוב באופן ברור (לי  לא היה כ"כ ברור למה הכוונה): "אנחנו משתמשים בגבינה 100%". חשבתי לעצמי, היש גבינה שהיא לא גבינה? היש גבינה שהיא לא 100% גבינה, למה התכוון המשורר...? ואם כך, מה מפזרים על הפיצה? פלסטיק צהוב? חומר סנטטי דמוי גבינה? 50% גבינה ו50% משהו אחר..? נכון, מודה ומתוודה זה כמעט בלתי אפשרי לחיות על פלפל גמבה, מלפפון, חסה, לחם מקמח מלא שעלול להיתקע בגרון, טחינה גולמית וכן הלאה. ובפרט כאשר המוצרים המוצעים אומנם אינם בריאים ואינם איכותיים בעליל אולם טעמם ומרקמם מפצה לכאורה על הטיב והאיכות. הרבה פעמים איננו נותנים את הדעת על כך ומסתפקים בטעם בלבד. יוצא שהחושים העיקרים הפועלים לטובת תאוות האכילה וודאי אינם משרתים את הצורך הממשי של גופנו. האם פעם משהו טרח להסתכל באותיות הקטנות ומה הן בעצמן אומרות?

האם פעם ידעת שטרטזין הינו חומר כימי מאוד מסוכן ומסרטן שחלק ממרכיביו הם פחם? וצבעי מאכל שכתובים באותיות פשוטות כדי להעלים את חומרת המצב, כדוגמת E112? קצרה היריעה מלתאר את חומרת המצב. אבל להבא, שימו לב רגע לפני הקנייה.. רגע לפני שמחמים במיקרו.. שלחו ידכם את המלפפון והעגבנייה.. אל פרוסת הלחם הרצויה והמוכרת שוודאי תמיד מועדפת מפיצה מוכנה שרק צריכים לחמם.. החזירו עטרה ליושנה.. הגוף ניזון ממה שאנחנו מכניסים לתוכו. תנו דעתכם והישמרו על נפשותיכם. במקום ממתקים ניתן לקנות פירות או פירות מיובשים, במקום מרק מוכן הכינו בעצמכם, במקום שניצל אפוי תוך 3 דקות, קחו פטיש רדדו היטב והכינו בעצמכם.. מאוד קשה לשמור על תזונה נכונה, בריאה ואידילית. אבל כן ניתן לעשות את המינימום, למזער נזקים, במקום מיצים שתו מים. במקום מטוגן איכלו אפוי. במקום ג'אנק איכלו אוכל טבעי. לכל דבר יש תחליף. פעם שמעתי משפט יפיפה וחביב, "הקדוש ברוך הוא שלח לנו ממתקים בדמות פירות.." וכמה זה נכון. ארץ ישראל נשתבחה בפירותיה המתוקים והטובים שהם טעימים להפליא. וכן באוכל כשר טוב ואיכותי, עלינו רק לפקוח עין ולהיות יותר מודעים וערניים למה שאנחנו אוכלים.  סבורני כי אם נלמד ונבין מה הנזק ובעיקר לטווח הארוך של אותם מוצרים סנטטים מעובדים מלאי קלוריות ונטולי ערך תזונתי נוכל ביתר קלות לוותר על התענוג בלקנות ולאכול אותם. הגוף שלנו אינו מסוגל להתמודד עם סוגי מזון כאלו. הוא אינו יודע איך לפרק אותם, הוא אינו מסוגל להשתמש בהם לצורכי אנרגיה רצויה כי ברובם הם מכילים קלוריות ריקות ושומן רווי ועוד. אבל כנראה שאחת מהמלחמות הקשות של שנות האלפיים, מלבד בעיית ההשמנה היא המלחמה על חושי הטעם והראייה – שבחוש הראייה מפתים אותנו הצרכנים לקנות את המוצרים שמשדרים מציאויות שלא קיימות וכן משדרגים מראש את הטעם שיהיה כל כך טעים שיהיה קשה לנו לוותר. ואנו נמצאים בדילמה ואולי אפילו שאינה מודעת, הטעם המועדף או הבריאות שלנו? שימו לב רגע לפני שאתם שולחים יד למדף ולוקחים את המוצר. בהצלחה.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
אוכל
שידור חי