טיפים נבחרים לחיים טובים ומאושרים
(צילום: Maksym Azovtsev/shutterstock)

יהדות

טיפים נבחרים לחיים טובים ומאושרים

מי לא רוצה להיות מאושר? חמשת המפתחות לחיים מאושרים - בכל תחום שחשבתם טיפים ייעודים וייחודים, קראו

אריה ניסן   
0
טיפים נבחרים לחיים טובים ומאושרים
(צילום: Maksym Azovtsev/shutterstock)
אא

בריאות: לשתות רק כשיש צורך יחד עם החשיבות המיוחסת לשתיית מים - חשוב להקפיד על מינון נאות - 10 כוסות בממוצע ליום. שתיית מים מופרזת, מעבר לצורך הבסיסי שדורש גוף האדם, יוצרת עומס על הכליות, פוגעת בתפקוד המוח בשל עלייה בכמות המים במוח, דבר הגורם לבצקת מוחית. שתייה מופרזת מבריחה מהגוף ויטמינים חיוניים מסיסים במים דוגמת ויטמין c-. לכן קבע הרמב"ם (יד החזקה, ספר המדע, דעות ד, א): "לעולם... לא ישתה אלא כשהוא צמא".

זוגיות: חלוקת תפקידים אתה וזוגתך נכנסתם לחנות רהיטים כדי לבחור סלון חדש שיחליף את קודמו הוותיק. "תראי איזה שולחן חזק", אתה מנסה להסב את תשומת לב רעייתך והיא דווקא לא מתלהבת, "מה יפה בו ההוא יותר מעניין", היא אומרת בביטחון. הקב"ה ברא את האיש והאישה עם תכונות וגישות מנוגדות. האיש מחפש לרוב את החזק לאורך זמן, האישה, בדרך כלל את היפה והמעניין. לדעת חכמי התלמוד בענייני העולם הזה דעת האישה היא זו שקובעת, ובענייני רוחניות האיש מחליט. לכן על הפתגם: "אשתך קטנה כפוף עצמך ושמע דבריה", הטילו חכמים הסתייגות מסוימת ומיקדו את הדברים לענייני העולם הזה בלבד (תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא נט, א).

חינוך: ראיית העתיד "תקשיב!", אומר האב לבנו, "כשתהיה גדול איך תתמודד כפי שאתה מתנהג עכשיו?", "אבא! מה אכפת לי מה יהיה אז! זה נראה לי עכשיו כל כך רחוק", משיב הבן. "אולי בני צודק", חושב האב, "אולי כדאי לי להשקיע בו לפי גילו הצעיר, הנוכחי". ובכן, המונח חינוך מתייחס גם לזווית ראיית האירועים שהחניך אמור לעבור במהלך חייו. על המחנך לקחתם בחשבון בתור תכנון ארוך טווח של בניית נפש התלמיד - לקראת צאתו לחיי העולם הגדול. ר' שמשון רפאל הירש הכליל זאת בפסוק המפורסם בספר משלי (כב, ו): "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה", וכותב על כך: "חנוך את בנך על פי הדרך שעליו ללכת בו במשך כל ימי חייו. זכור בחינוך בנך תמיד את עתידו, ואת דרכו בחיים. קח לך לקנה מידה לחינוך שתיתן לבנך" (יסודות החינוך, מאמר: "חנוך לנער על פי דרכו").

מידות: לסלוח ולשכוח סוף- סוף השלמת עם חבר שלך לאחר שפרצה בניכם מריבה. הרגעים הראשונים של ההתפייסות חלפו להם ואתם שוקעים בשיחת רעים כבעבר. תוך כדי השיחה הנעימה אתה אומר: "באמת חברי היקר, מדוע בזמנו אמרת לבוס שלנו עלי שאני נמרח עם העבודה?!". כאן טמונה עילה שמסוגלת לערער את מערכת היחסים - שוב. כשעושים סולחות אין להזכיר נשכחות. בספר אורחות צדיקים (שער השתיקה) כתב מעין הדברים: "שנים שהיו להם מריבה זה עם זה, ואחר כך נתפייסו יחד – אין לשום אחד מהם לדבר ולומר: 'אתה עשית לי כך וכך, ולכן עשיתי לך כך וכך', אפילו אין דעתו לחזור למחלוקתו. כי מתוך כך שיאמר לו: 'אתה עשית לי כך' – אז ישיב לו חברו: 'אדרבה, הפשיעה הייתה שלך!', ומתוך כך יעוררו המריבה פעם אחרת. ואפילו אם לא תתעורר המריבה – יביישהו שפשע".

אמונה: לא לצפות לתוצאות בעולם הזה אחרי שנה שהקפדת על תפילות במניין - מתוך ציפייה לשינוי דרסטי חיובי בחייך, הכל נשאר כבעבר, תקוע. "מה קורה פה? היכן השכר שמגיע על המאמצים שהשקעתי?!", אתה שואל את עצמך מבואס. אומנם טבע האדם לסלוד מהדבר כאשר אין תוצאות לעמלו, אך כאן תקף הכלל כלל להאמין בה' לשם אמונה גם ללא תוצאות. כך המליץ בספר הישר (שער ו'): "כי יקוץ אדם כשלא יראה שכר עבודתו. יש אנשים מתעסקים בעבודה, וכאשר יבוא עליהם צער, יבטחו על צדקתם ועל תפילתם, וכאשר יראו כי לא תועיל יקוצו בה... אך המשכיל לא יעשה, וישכיל כי עבודתו כאין וצדקתו כאפס. ומי ייתן שיהיה בה די להינצל מעונש אלוהיו, ואל יבקש עליה בעולם הזה".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי