מפת אסטרולוגיה לפיתוח האישיות

חכמי היהדות ראו במזל מין מרכיב חשוב בהבנת האישיות של האדם, לכן, ליום הלידה ישנו השפעה מסוימת על עתידו ועיסוקו בחיים, לאור זאת ערכנו מפה שבועית המאתגרת את נושא פיתוח האישיות לפי המסר הקונקרטי שנמצא בשבילנו במהלך כל יום משבעת ימי השבוע. מאז ומעולם, צפיית העתיד הייתה אחת הסוגיות המרכזיות אליה נכספה נפש האדם בהיותה עלי אדמות. אחת השאלות המסקרנות ביותר את האדם היא מה טומן לו הגורל? ואיך יראה המחר? המזל, הוא כמין מולקולה מסתורית של ד.נ.א, בה מרוכזים כל הנתונים של האדם בכל תחום כזה או אחר. בעידן המודרני מקובל לזלזל בתחזיות אלו שנתפסים (בעיקר אצל החוגים האינטלקטואלים) כמחזות שווא שאין בינם לבין המציאות ולא כלום. נסקר כעת עובדות היסטוריות המצדדות לכאן ולכאן. בתאריך 13.4.1945 עלה בזיכרונו של שר ההסברה הנאצי- גבלס, את קרבות מלך פרוסיה שנערכו לפני 230 שנה סביב התאריך הנוכחי. לכן, שלח להביא 'הורוסקופ' של שני אסטרולוגים בכירים שאחד מהם היה האסטרולוג האישי של היטלר. למרבית הפתעתו, שניהם דייקו וניבאו הצלחה מרשימה לגרמניה במחצית השנייה של אפריל, ושלום- באוגוסט. מרוב התרגשותו גבלס הזמין שמפניה, וטלפן להיטלר: "מנהיגי! אני מברך אותך רוזוולט (נשיא ארה"ב דאז) מת! בכוכבים כתוב, כי במחצית השנייה של אפריל תהיה לנו נקודת מפנה. היום יום שישי 13 באפריל עכשיו נקודת מפנה!" (אנטומיה של רודנות חלק ב' עמ. 562). באותה שעה היה היטלר מחופר עמוק בבונקר בברלין. צבאות רוסיה מצידה המזרחי של ברלין וארה"ב  -מן העבר המערבי צרו על בירת ממלכת הרייך. היטלר היה שותף למצב הרוח של גבלס, אבל הרגשת ההקלה בבור הפיקוד הנאצי העליון - לא ארכה זמן רב. אכן, חלה מפנה במערכה, אך לרעת גרמניה. לא כתצפית מערך הכוכבים, אלא כרצון הבורא שיצר אותם. "אולי שוב הגורל שיטה בנו!", אמר גבלס בדאבון לב (שם). מאידך, התפרסמה (בכתב העת הישראלי לענייני אסטרולוגיה- 'אסטרוסקופ'), 23 ימים לפני הבחירות לכנסת ה- 11, תחזית שהתבססה על תצפית מערך הכוכבים ביום הבחירות, ובו קלעה התחזית שניבאה 45 מנדטים למערך ו-41 לליכוד - בול! (נחלי איתן עמ. 208). מעניין לציין את מה שהתפרסם בזמנו בעיתונות העולמית, כי אשתו של נשיא ארה"ב, רונלד רייגן, ננסי, הייתה נוהגת תכופות להתייעץ עם אסטרולוגיים ובעקבות אמונתה הזאת הדריכה את בעלה במדיניותו הציבורית. לעיני חכמי היהדות ז"ל, הדבר היה ברור כי בנתונים מסוימים- האדם ממונע ומושפע בחייו לפי מזלו. וברוח הדברים הללו נקבעו מסמרות לדורות, אצל משנתו של ר' יהושע בן לוי שאמר: "מזל יום גורם". וכה כתב בפנקסו(תלמוד בבלי, מסכת שבת, קנו.). אדם שנולד ביום ראשון, יהיה בעל תכונה קיצונית: או צדיק גמור או רשע גמור. היות וביום זה נבראו 'האור' ו-'החושך' שהם שני ניגודים. אדם שנולד ביום שני, יהיה רגזן. כשם שנבדלו ביום זה המים העליונים ממים התחתונים, כך הוא יבדל על ידי רגזנותו מכולם. אדם שנולד ביום שלישי, יהיה עשיר ומזלזל בגדרי הצניעות. כי בו  נבראו העשבים שהם רבים, (כיום אומרים העולם על שכן עשיר: "הדשא של השכן- ירוק יותר!" אין זו אמרת כנף סתמית - כעוף פורח. אכן, הדשא עקב התרבותו ושגשוגו מסמל 'עושר', כאמור) וכל אחד יונק ממשנהו בערבוביא, דבר המסמל את 'פריצת' גדרי הצניעות. אדם שנולד ביום רביעי, יהיה חכם ויפה. מפני שנבראו בו המאורות הגדולים- המסמלים חכמה ויופי. אדם שנולד ביום חמישי, יהיה גומל חסדים. מפני שנבראו בו דגים ועופות החיים מחסדי ה' שהרי אינם מתפרנסים מעבודתם. אדם שנולד ביום שישי, יהיה מחזר אחר המצוות. מפני שביום זה נעשות ההכנות לכבוד שבת. אדם שנולד בשבת, יהיה קדוש. כי כתוב ביום זה "ויקדשהו" (שמות כ, יא). וכן ימות בשבת, מפני שלידתו גרמה בעבר לחילול שבת. עד כאן דבריו של ר' יהושע. ובכן, ברוח הדברים הללו נראה, כי מאחר ובימים הללו טמון מאז ימי בראשית, כוח דומיננטי המשפיע על האדם הנולד בו לטוב או לרע. ומאחר והאדם נולד כל יום מחדש, כפי שאנו אומרים בברכות השחר: "ברוך אתה... המחזיר נשמות לפגרים מתים". אם נרצה, מונחת כאן בעבורנו מפת דרכים ממוקדת לחיי היומיום שלנו, כדלהלן. בכל יום ראשון בשבוע עלינו להקפיד על תיעול 'הקיצוניות' שקיימת ביום זה לאפיקים חיוביים. כלומר, עלינו להיות טובים בתכלית, להיות 'שלמים' עם המעשים הטובים שלנו, ולהטיב הן לעצמינו, והן לאחרים - מכל הלב. ביום שני עלינו לנצל את 'הבדלנות' שקיימת ביום זה, במטרה להתרחק מן החסמים שכובלים אותנו מלהתקדם בחיים (העצבות והייאוש - למשל). ביום שלישי עלינו לנצל את 'העושר' שקיים ביום זה, אם זה עושר רוחני או גשמי, ובאמצעותם לרומם את החלש והנזקק. כמו כן, עלינו לנצל את 'הפרצנות' שמונחת ביום זה במטרה להבקיע ולפרוץ בעבורנו את 'המחסומים' שהיצר הרע מציב כנגדנו. ביום רביעי שטמון בו 'חכמה ויופי', עלינו להרבות בו בקניית חכמה ודעת. וכן להעריך את היופי והאור שהיהדות נתנה לחיינו, כי החכמה והיופי שזורים יחדיו, וכפי שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א). ביום חמישי שמונח בו פוטנציאל סוציאליסטי של 'עזרה - לזולת', עלינו לממש בו את האנרגיות של הנתינה לסביבה ולחברה, יותר מתמיד. ביום שישי שמונח בו כוח 'רדיפה' אחר 'המצוות', לפיכך עלינו להרבות בו: לעזור לאישה שנושאת בעול ההכנות לשבת, להשרות אווירה שמחה בבית, להתקשר למשפחה המורחבת לאחל לה: "שבת שלום", להתכונן מוקדם לקראת שבת, וכדומה. ביום שבת שמונחת בו 'קדושה' רבה, עלינו לנצל את האווירה העילאית השוררת ביום קדוש זה בשבילנו. לקדש את השבת ולא פחות מכך את עצמנו ואת הסובב לנו: בשירים על השולחן, בדבר תורה מעניין, בלימוד עם הילדים, וכך הלאה.