הורה חסר ביטחון? זה כבר סיפור אחר!

אריה ניסן   
אא

בכי, פחד, חששות, חרדות... הרשימה עוד ארוכה. רשימה שהורים רבים חוששים ממנה, סובלים מאוד כאשר הילד מגלה סימפטומים של אחד ממרכיביה. ישנם ילדים שהדבר מלווה אותם עוד מקטנות – בכיות רבות בלילה (דבר שגורר לחוסר שינה להורים), וישנם ילדים גדולים יותר מלאים בפחדים וחששות. ובכן, לגבי תינוקות לא רגועים, שלא נרדמים או בוכים, וכן לגבי ילדים גדולים יותר שסובלים מחששות ופחדים ולא ידוע מה המקור להרגשות אלה, ישנה סגולה בדוקה: לומר את מזמור ו' מהתהלים שלוש פעמים ליד מיטתו של הילד וזה יועיל לו ב"ה. רבי נחמן מברסלב כותב (ספר המידות - ערך: פחד), שבית שיש בו פחד בידוע שיש בו חלק לסיטרא אחרא (הצד האחר). לכן צריך לחפש בבית אם ישנם סימנים כלשהם הקשורים לעבודה זרה. אפשר למצוא אותם בתמונות, ציורים, צילום שיש בו כנסייה עם צלב, אלבומים, ספרים וכן הלאה. פעמים רבות גילינו, כי ברגע שהוציאו את הסממן השלילי מהבית הפחד עבר כלא היה. וכל זה כאשר ידוע שמבחינה נפשית הילד בסדר ולא מובן מהיכן בא הפחד, אז בודקים בדברים רוחניים ומשתמשים בסגולות. אולם, ברוב הפעמים, בפרט בדורנו, הפחד מגיע ממקום כלשהו – סיפורים ששמעו, דברים מזעזעים כמו רצח או פיגוע, ובפרט מדובר בילדים החשופים לכלי התקשורת – טלוויזיה, אינטרנט וכדומה, מכשירי תופת של ממש, שם נצפות לא פעם תמונות קשות ומזעזעות, סרטי אימה –כל אלה מכניסים פחדים איומים בליבם של הילדים הרכים, וגם של המבוגרים, ומשחיתים את הנפש ממש. לכן, כלל יסודי ודבר ראשון שיש להבין הוא, שלילדים אין כלים להכיל מצבים קשים כמו פיגועים, אסונות קשים וכן הלאה. ההורים חייבים לסנן את הידיעות הללו ולא לדבר עליהן ליד הילדים. קל וחומר, לא להראות להם דברים הקשורים לזה. שהרי, המראה משפיע על הנפש בצורה מאוד חזקה שאי אפשר לתאר בכלל, הרבה יותר מתיאור מילולי של אותו נושא מדובר. אדם שרואה צילום של משהו שמחריד ומזעזע אותו, בעיקר אם זה 'חי' כמו סרט, התמונות יכולות לחזור שוב ושוב על עצמן במחשבות שלו ולזעזע את נפשו. לילדים בעניין זה יש פן נוסף: הם לא מבדילים בין מציאות לדמיון, לכן הם מנסים לחקות את מה שהם רואים בסרטים. למשל, ילד יראה את גיבור הסרט קופץ מהגג ולא קורה לו כלום (במקרה הטוב הוא לא "מת") – הדבר יהווה לו דוגמא והוא ירצה להתחקות אחרי זה. אני מניח שלא צריך להאריך בנושא שידוע וברור לכל עד כמה הדברים הללו משפיעים על הנפש, בעיקר בכל הקשור לדברים שמעוררים פחדים, מהם צריך להישמר פי כמה וכמה. ישנם מצבים שילדים סובלים מפחדים בגלל שראו משהו, או ששמעו על מקרה נורא, כמו גנבים שפרצו לדירה של השכנים או לביתם. במקרה כזה, צריך לדבר עם הילד מתוך אמונה וביטחון, לחזק בו את שתי המידות הללו ולהסביר לו שהשם איתו כל הזמן והוא שומר עליו. יש להסביר לילדים שעל כל אדם ישנה השגחה פרטית, ולכל מי שקורה אסון כלשהו, חס ושלום, זה משהו שנגזר עליו משמים. לנו אין את הכלים לעשות חשבונות שמים, אבל הכל מדוד ושקול על פי גזירת עליון. לכל דבר יש את הסיבה המוצדקת לו שרק השם יודע. ובמקביל, להסביר שרוב בני האדם לא חווים אסונות, ואם אדם משתדל ללכת בדרך הישרה ולעשות תשובה אל לו לחשוש משום אסון. יש ללמד את הילדים להתפלל ולדבר עם השם בכל יום, ובעיקר בלילה לפני השינה – זה דבר טוב ומועיל מאוד לכל סוגי החששות והחרדות למיניהן. גם 'קריאת שמע' בכוונה מועילה ומהווה שמירה גדולה. וכשההורה מפחד? על נקודה זו יש לתת את הדעת. ישנם הורים שהם בעצמם סובלים מפחדים וחששות, חוסר ביטחון, וכתוצאה – מכניסים בילדיהם פחדים מיותרים. למשל, כאשר הם מפחדים שהילד ילך לבד (ואין הכוונה להליכה לבד בשעות מאוחרות וכדומה, אלא גם בשעות היום), מפחדים מאנשים רעים וכדומה. לצד הזהירות מסכנות נצרכת מההורים זהירות רבה – לא לטעת בילדים מידת חוסר ביטחון. ואפילו במקום שיש לפחד של ההורים יסוד – כמו זהירות בכבישים, נושא המצריך הדרכה והכוונה לילדים, גם בזה צריך להיזהר. כן ללמד, לא להפחיד! נכון, יש סכנות בעולם. את זה כל הורה, גם ההורה הדאגן, יודע. אבל אי אפשר להשגיח על הילד עשרים וארבע שעות ביממה מכל הסכנות האפשריות. כל הורה יודע שזה לא יהיה מציאותי בכלל אם הוא יהיה שומר ראש של הילד שלו 24 שעות. הוא לא יכול לשמור עליו. זו סתם אשליה. כמה וכמה אסונות, לא עלינו, אירעו בזמן שההורים אכן השגיחו על הילדים? לא מעט. לכן, העבודה הטובה ביותר בנקודה זו היא להתחזק באמונה ובביטחון בבורא עולם, להישען עליו ולדעת שרק הוא יכול לשמור 24 שעות לא רק על הילד, אלא גם על ההורה עצמו. הוא השומר מכל הסכנות האפשריות, כמו שכתוב: "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"! עיקר השמירה היא של בורא עולם. לכן, גם כשהילד נמצא ליד ההורה הוא צריך להתפלל לשלומו. ומצדו, יעשה את ההשתדלויות המקובלות בנושא. ובמקביל, יש לשדר לילד רוגע וביטחון ולא ההיפך – חוסר אמונה וחוסר ביטחון בליבם חלילה. את אשר יגורתי – בא לי... ישנו כלל האומר: את אשר יגורתי (פחדתי ממנו) – בא לי, ח"ו. אדם שמרבה לפחד מדבר מסוים ממשיך על עצמו סכנה, שאותו הדבר אכן יקרה לו חלילה. לכן, ההורה הדאגן מוכרח לעבוד על מידת הביטחון העצמי שלו והביטחון בבורא עולם, ולהבין שדאגתו אינה הגיונית. לדעתו, הוא אמור להיות ליד הילד שלו סביב השעון ולא לזוז ממנו, ואם זה לא מסתדר לו אז לשכור לו שומר ראש... אלא, שההורה מנסה בכל זאת להיות קצת יותר מציאותי ולהבין שזה בלתי אפשרי. אז כפי שהוא מודע לכך שהתנהגות כזו אינה מציאותית – שהוא לא יכול להיות צמוד לילד שלו, ואז הוא סומך על השם, לכן ישנם מצבים בהם המציאות מחייבת אותו להבין שאפילו השמירה הטובה ביותר לא יכולה למנוע משהו שצריך לקרות חלילה. ושוב, הוא סומך על השם. לכן כך יעשה כל היום – יסמוך אך ורק על השם וירפה מהמתח והחרדה שלו שמזיקים לו, ולא פחות ממנו – לילדיו. פחד – משמעו כפירה בהשם. וזה הדבר הכי מסוכן, הרבה יותר מכל הסכנות. כאשר אדם נופל לפחדים המובילים לכפירה, השם מסיר את השגחתו ממנו. בורא עולם אומר כביכול לאדם: 'אם אתה מפחד, למרות שהבטחתי לך שאני שומר ומשגיח עליך, אני עוזב אותך'... משל למה הדבר דומה? לאדם שמטייל עם חברו – אדם ענק, חזק וגיבור, מלומד בתחבולות מלחמה, חמוש מכף רגל ועד ראש. יום אחד, החבר הגיבור הזה מבחין שחברו מפחד ורועד כמו עלה נידף ברוח, נבהל מכל אדם שעובר לידם, והוא אומר לחברו הפחדן: 'אני רואה שזה לא מרגיע אותך שאני איתך, אז אני הולך...' חשוב להבין! אדם נולד עם מידת ביטחון בסיסית המאפשרת לו לחיות בעולם. בלי מידת ביטחון זו אדם יכול לדמיין אינספור אפשרויות של סכנות בכל רגע ורגע (ויש אנשים הסובלים מזה). כמובן שמדובר במצב של חוסר שפיות. אם הורה נמצא במצב כזה אסור לו להעביר את ההרגשות האלה לילדיו, שנולדו נורמאליים ללא פחדים. הורה שאיבד את מידת הביטחון הטבעי שיש לכל נברא, צריך לעבוד על מידה זו עד שיזכה בעצמו לביטחון על ידי אמונה בהשם. שיאמין וידע שרק השם שומר עלינו בכל רגע ורגע, בפרט על הילדים עליהם ישנה שמירה מיוחדת. שהרי הם קטנים ולא יודעים להיזהר, ועל זה נאמר: "אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר". אם השם לא ישמור על הילדים שלנו ונצטרך לסמוך על השמירה שלנו – אוי ואבוי! התרופה הטובה ביותר אחת המידות המסייעות לאדם לצאת מכל הפחדים, החששות והדאגות היא השמחה. פשוט, לעבוד על המידה הזו. אדם מבולבל, מפחד וחושש זה רק בגלל שהוא לא בשמחה, שאז הרוח הרע מבעתת אותו. לכן על ההורה לעבוד על מידה זו בכל כוחו, לשיר להשם, לשמוע ניגונים משמחים, כפי שכותב רבי נחמן מברסלב (ספר המידות, ערך פחד): "מי שיש לו פחדים, יזמר זמר של שמחה". מומלץ לקרוא את מה שרבי נחמן כותב בעניין זה (שם) מכיוון שיש שם סגולות והדרכה לכל הקשור לפחד. ישנם הורים הסובלים מטראומות וצלקות העבר. במצב כזה, עליהם לנקות ולתקן את העבר שלהם כפי שמבואר בספר שעריו בתודה, בפרק "לתקן את כל החיים". וכדי להתחזק באמונה מומלץ מאוד ללמוד את הספר בגן האמונה, וכן את שאר ה'גנים', להתפלל על אמונה וביטחון מכיוון שזו הרפואה הטובה ביותר. ובינתיים, יש להתאמץ לכלוא את ההתבטאויות המושפעות מהדמיונות של ההורה על סכנות ולהתנהג בצורה המקובלת אצל רוב האנשים, זאת על מנת שלא להרוס לילדים את הביטחון העצמי הבסיסי שלהם. יהי רצון שנזכה כולנו לאמונה וביטחון בשלמות, שלא נפחד משום דבר אלא רק ליראה מהשם יתברך, יראת הרוממות, ובזכות זה נזכה לישועות גדולות ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי