חוזרים לשגרה? צריך להתכונן!
(צילום: By Stuart Monk/shutterstock)

יהדות

חוזרים לשגרה? צריך להתכונן!

חזרה לשגרה היא עניין שדורש הרבה כוחות נפש, מהי דרך ההתמודדות הראויה עם ההכנה לקראת החזרה? לפניכם מס' המלצות שיסייעו לכם

אריה ניסן   
חוזרים לשגרה? צריך להתכונן!
(צילום: By Stuart Monk/shutterstock)
אא

כל פעולה חדשה שעושים זקוקה להכנה. אי אפשר לנחות פתאום לתוך הפעולה מבלי להתכונן אליה. לכן כבר עכשיו, בימים האחרונים שנותרו עד לסיום החופש הגדול, נעבור למצב "כוננות". חשוב לדעת, שתקופה זו רגישה מאוד אצל ילדים, ומאיתנו ההורים זה מצריך התמודדות זהירה, אך ברורה, שלתוצאותיה תהיה בע"ה השפעה רבה על השנה כולה. ראשית, עלינו להבין שתחילת שנה חדשה זה שינוי עצום בשביל כולנו, משהו בעל השפעה פיזית ורגשית, ובעיקר על ילדים. המעבר מהרגלי החופש להרגלי הלימודים הוא חד מאוד ואי אפשר ביום אחד 'ליפול' לתוך מסגרת הלימודים. הדבר מצריך הכנה. וההכנה, הכי טובה שיכולה להיות, צריכה להתבצע בשני מישורים: 

הכנה נפשית: שיחות עם הילדים על המעבר למסגרת הלימודים. 

והכנה פיזית: מתחילים לעבוד על הרגלי זמנים וסדרים. החופש, כשמו כן הוא – חופש, כמעט ואין בו חוקים וזמנים, וממש אפשר לומר עליו 'איש הישר בעיניו יעשה'. אולם, מכיוון שכבר מהיום הראשון של הלימודים הילד נכנס לתוך מסגרת מסודרת, דרושה הכנה. יכול להיות שהוא יתקשה להסתגל למסגרת, וקושי זה עלול לגרור תגובות שרשרת של חוסר שביעות, רצון והתמרמרות.

מעברים ושינויים ממקצב איטי ו'זורם' כמו שאנו בוחרים בחופש, עוברים לקצב של סדר יום 'מתוקתק' ואפילו קצת לחוץ. מחיי פעילות בשעות הערב, שלא פעם גולשות לשעות הקטנות של הלילה, עוברים 'לשעון פעילות יומי'. מהתמקדות במיצוי שעות הפנאי, מקדישים את הזמן לחזרה ללימודים. משהות, יחסית, מרובה מחוץ לבית בתקופה זו, נופשים, חופשות, משחקים בחוץ, עוברים לשהייה ארוכה בבית הספר ובבית. שינויים אלה מקבלים ביטויים רבים, למשל: זמני השינה והקימה, הרגלי האכילה (יש כאלה שלא מוותרים על נקודות אלה גם בחופש, אשריהם!) וכן הלאה. לרוב, מעבר חד ללא הכנה מוקדמת יוצר אצל הילד בלבול רב. הוא לא מבין מה רוצים ממנו ועל מה כל 'המלחמה' הזו. ללא הכנה, הילד 'ינחת' בכיתה ביום הראשון כשהוא לא מוכן ולא מודרך. ובעיקר, ירגיש שהכיתה 'גונבת' לו את כל ההנאות שהיו מנת חלקו במהלך החופשה. אט אט, הוא יפתח סלידה ממי שגנב לו את החופשה, וכאשר ילד מתחיל כך את שנת הלימודים, 'ברגל שמאל' כמו שנוהגים לומר, לא קשה לדעת, ועדיף שלא, איך הוא יסיים אותה... וחשוב לזכור דבר מאוד חשוב, ככל שהחופשה יותר ארוכה ולא מסודרת, כך ההכנה והשינוי צריכים להיות בהתאם. שמעתי דבר מעניין מאוד מהרבה אנשים אחרי חופשות, ולאו דווקא ארוכות: "צריך לנוח אחרי החופש"... אני בטוח כי גם הילדים זקוקים למנוחה אחרי החופשה, אלא שהבעיה היא שספסל הלימודים הוא לא המקום האידיאלי למנוחה. לכן, אני מציע לכל הורה לשחזר לעצמו את תחושותיו, כאשר הוא חזר מחופשה ארוכה, והדבר יקל על הבנה טובה יותר של המתרחש בימים הראשונים של שנת הלימודים אצל הילד. על זה, כמו כל דבר בחיים – יש להרבות בתפילות! לבקש מבורא עולם את עזרתו – גם לילד וגם להורים, לצאת לדרך עם כוחות, הכנה נכונה ועם המון אהבה.

עובר על הילד משהו בימים הראשונים, משהו מעסיק את הילד. לכן כדאי לחשוב ביחד – ההורים והילדים - איך אפשר לעזור ולהקל את המעבר מאווירת החופש לאווירת הלימודים, כמובן אחרי שהתפללנו וביקשנו מהשם שיעזור לנו, וטוב לעשות זאת בקול, כלומר להעלות את מה שעולה במחשבות תוך כדי שיחה נעימה עם הילד. כמחנך ואיש מקצוע בתחום מזה שנים, וכאדם הקרוב לילדים ולהרגשותיהם, בימים הראשונים הילד עסוק במחשבות ולבטים, התמקמות מחדש בכיתה בחברה – היכן אשב וליד מי? מה יהיה מעמדי החברתי? האם יהיו לי חברים חדשים? מי יהיו המורים? האם אהיה 'מקובל' או לא? איך המורים יקבלו אותי? וכן הלאה. אם המעבר הוא מגן חובה לכיתה א', או מבית ספר אחד לשני, הלבטים הללו מועצמים ומשמעותיים יותר ועלולים לגרור אחריהם תגובות רגשיות חזקות יותר. כהורים, זהו את התחושות שלכם ושל ילדיכם בתקופת מעבר זו כבסיס לכל החלטה ופעולה, ועודדו את הדיאלוג עם הילדים. חשוב מאוד לא לנדנד ולחטט יותר מדי, אלא להקשיב ולשאול שאלות פתוחות שמזמינות הבעת רגע. נהלו שיחות משפחתיות, אך אל תוותרו על שיחות של 'אחד על אחד', שהרי לכל ילד במשפחה צרכים ייחודיים לו. בהדרגה, הקפידו על 'מסגרת' לסיום החופש והתכוננו לתחילת שנת הלימודים. עזרו לילד לקבוע את הדברים שמסייעים ליצור מסגרת ברורה – זמן השכמה, יציאה מהבית, חזרה, הכנת שיעורי בית, מנוחה, משחקים, 'כיבוי אורות' וכן הלאה. לאחר שהגעתם להסכמה, אפשרו לילד לחזור על כל מה שסיכמתם במילים שלו, ובהחלט אפשרי – להעלות את הדברים על הכתב. מבחינת הילד, לכל מה שכתוב יש יותר מחויבות לקיים. תלו את מה שכתבתם בצורה יפה וצבעונית, למשל, על המקרר, כך שהדבר יהיה בהישג ידו של הילד ושלכם. הקפידו על סדר היום שסוכם. אל תוותרו על הגבולות ההכרחיים, אך דעו להיות גמישים היכן שניתן לעשות זאת. שתפו את הילד במחשבות שלכם, אמרו לו את האמת על הקשיים שיכולים להיות ביישום ההחלטות. היו סבלניים והרגילו את הילד להתפלל ולבקש מהשם על כל פעולה שעליו לעשות, ובמיוחד על הקשיים שיהיו לו ביישום ההחלטה. הרשו לו לטעות (גם לו מותר, לא רק לנו...) ועזרו לו לקום מכל טעות ומעידה.

וגם אם מעד וטעה, אין מקום 'לאצבע המאשימה' וה'נו, נו, נו' שכל זה קרה בגלל שלא שמע לעצתכם. אלא עשו ההיפך, עודדו אותו, העניקו לו חום, אהבה והמון ביטחון והמשיכו להתפלל על זה. דברו עם הילדים על הציפיות והמטרות של היום הראשון/או השבוע הראשון. הציבו יחד מטרות ויעדים מפורטים לתקופה הקרובה, לא יותר. עקב העומס הרגשי מומלץ מאוד להשאיר את התוכניות לטווח הארוך לזמן אחר, הימים האלה לא מתאימים לזה. ושוב, תפילה גם על השלב הזה (כמו על כל שלב בחיים) ולהיות עקביים גם בעניין זה. כי בסוף החופשה, תגלו שלא רק סימנתם עוד קו בטבלת הייאוש, אלא שתקופה זו היוותה מנוף להצלחה של הילד לתחילת השנה ולהמשכה. * * * * * הרב יצחק אבוחצירא הינו יועץ בתחום חינוך ילדים, מטפל בשיטת "מוח אחד" (בוגר מכללת שלם) ומחנך בתלמוד תורה "שלום בניך" של הרב שלום ארוש שליט"א. כתובת לפניות: abuhazira148@gmail.com

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי