"וביום השביעי שבת וינפש": הסיבה שבגללה שומרים שבת

למה שומרים שבת: למה בעצם שומרים שבת? לא מעט אנשים תוהים לעצמם מדוע בעצם נצטווינו הפסיקה הבאה - ביום השביעי לשבות מכל מלאכה, לשמור שבת. הרי ה' יתברך אוהב אותנו וכל מצווה אמורה להיות לטובתנו, אז מהו למעשה הרווח שלנו משמירת השבת? הרי זה בכל זאת מגביל את האדם בהרבה דברים...  

השאלה הזו נובעת מתוך הבנה שכל מהות השבת היא מנוחה. אך זה לא מדויק. המנוחה היא חלק מן השבת אך לא עבורה נצטווינו על שמירת השבת. יש בשבת עניין הרבה יותר עמוק. אם כל הבעיה הייתה הדלקת אש, אפשר היה למנוע זאת ע"י העברה מאש לאש – כמו שעושים בחגים, אך בשבת אסור להתעסק עם אש בכלל. גם לרוץ ניתן בשבת (רק בחוקים מסוימים, אם זה לא כתחביב ולא כתוצאה מחיפזון).

אם כך, מה הטעם בשמירת השבת? התשובה מופיעה בפסוקים מן התורה שאנו קוראים בקידוש של יום שבת בבוקר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם" – בפסוקים אלו אנו מצווים לשמור את השבת ובמצווה זו - ה' רואה כריתת ברית בינינו לבינו. לא על כל מצווה כורתים ברית, כריתת ברית מעידה על חיבור מאוד גבוה שכן על מצוות השבת אומרים "ברית עולם".

"אות היא לעולם" – הקב"ה אומר שזהו הסימן לעולם, ולדורי דורות עם בני ישראל. "ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" – ה' אומר לעמ"י שאם הם מכירים בו ומאמינים בו, הסימן הוא לא הצהרות. להצהיר בפה זה קל מאוד. 

אהבה אמיתית מובעת דרך הקרבה, ויתור ומאמץ. ה' אומר ליהודי שזה שהוא מאמין בו זה טוב ויפה, אך אם אדם מאמין בו באמת, כמו שה' שבת ממלאכה ביום השביעי, כך גם האדם ישבות ממלאכה ביום השביעי. כשאדם שומר שבת הוא למעשה מכריז שהוא מאמין בקב"ה.

למה שומרים שבת: למה בעצם שומרים שבת? הלכה למעשה: "עד שאתה לא מרגיש שיצאה שבת - לא יצאה שבת"