להרבות קדושה בבית ובעולם? הדרכים המדויקות לכך
(צילום: yosefus/shutterstock)

יהדות

להרבות קדושה בבית ובעולם? הדרכים המדויקות לכך

להרבות קדושה זהו עניין עמוק ורחב, שאין תמיד מספיק מקום להתעמק בנושא זה. הרב יהודה סעדיה מבאר כיצד מרבים בקדושה ומחזקים אותה?

עידו יחזקאל   
0
 להרבות קדושה בבית ובעולם? הדרכים המדויקות לכך
(צילום: yosefus/shutterstock)
אא

ערוץ 2000 ממשיכים ביוזמה הברוכה להרבות תורה וקדושה בישראל - באפשרותך לזכות לקדש ולרומם את בית הכנסת ובית המדרש בסביבתך ע"י שתציג את הכתוב כאן לעיני רב הקהילה, ראש המוסד, הגבאי וכיוצא בזה, וזכות הרבים תעמוד לך. ולמשפחתך

"לרומם את בית אלוקינו" (עזרא ט ט)
בית הכנסת הוא היכלו של המלך, וכראוי לכך יש לעשות השתדלות מרבית כדי שהחזות של המקום הקדוש, הן מבפנים והן מחוץ למבנה, תהיה שלמה נאה ומכובדת לכבוד ה' יתברך, וכפי שכותב הזוהר הקדוש (בשלח נט) "בית הכנסת צריך לבנותו ביופי רב ולתקנו בכל התיקונים, שהרי בית הכנסת שלמטה עומד כנגד בית הכנסת של מעלה!"

וכן כותבים הראשונים שיהא בית הכנסת נאה יותר מכל הבתים שביישוב, ובנוסף לכך דעתם של ציבור המתפללים / לומדים מתיישבת ונרחבת יותר בתפילתם ולימודם למראה נאה ומסודר, כך שאם יש צורך בסיוד או בצביעת הקירות, או השלמת ריצוף, תקרה, חלונות וכיוצא בזה, או שישנם כבלי חשמל גלויים, וכלשכן אם עדיין לא נסתיימו עבודות השיפוץ והבניה של המקום הקדוש עד תום, הרי שיש לעשות מאמצים ללא לאות כדי להביא את המבנה הקדוש אל מראהו הנאה והשלם בהקדם האפשרי.

וכותב רבנו בחיי (כד הקמח, ערך ביהכ"נ) "כל הבונה כותל אחד בבית הכנסת או שום בנין, אפילו דבר מועט, ואפילו קבע שם מסמר לצורכו ולתיקונו הרי זו זכות גדולה!"

כמו כן יש לשמור על מראה מסודר ומכובד של החצר והגינה, אם ישנם.

"לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי" (ישעיה ס יג)
מצווה רבה לקחת חלק בהשלמת הריהוט במקום הקדוש, הספריות, השולחנות, ספסלים, כסאות, נברשות וכו' שיהא נאה, נקי ומכובד ככל שניתן.

אכן, כל אלו דברים שבממון, ולא תמיד יש את התקציב בקופת ביהכ"נ או המוסד להוצאות אלו, אולם מפאת חשיבותם יש לפעול כל שבאפשרותנו להשלמת תקציב זה ע"י התרמת הציבור הקדוש או באופן אחר, ועל זה נאמר "זה אלי ואנווהו" (שמות טו ב).

"באורים כבדו ה'" (ישעיה כד טו)
יש לשים לב לכך שהתאורה בבית הכנסת ובית המדרש שלמה, נאה, מכובדת ומאירה, לתועלת הלומדים והמתפללים, וסגולה רבתי להשתתף בהוצאות התאורה של המקום הקדוש, ובזאת זוכים לכבד את מלכו של עולם, וכדברי המדרש (פסיקתא דר"כ כא) "באורים כבדו ה', במה מכבדין אותו? ר' אבא בר כהנא אמר באילין פנסיא כגון העששיות שמדליקין בבתי כנסיות".

"כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות" (אבות ד ו)
אמרו חז"ל שספרי הקודש חשובים כ- בגדי המלך, ולכן יש להיזהר בכבודם, ובכלל זאת ראוי ונכון לייחד ספרייה מכובדת בבית הכנסת ובבית המדרש, וכן לקטלג ולמספר את ספרי הקודש במדפים לפי נושאים ולערוך רשימה מסודרת בקטלוג מסודר.

כיום ניתן ללא טרחה רבה למספר את הספרים בהדפסה ממוחשבת ונאה, וכך המקום יהיה מסודר יותר, והדבר ודאי יקל על הלומדים בגישה מהירה לספרים הנצרכים, וכך נזכה גם כן להרבות תורה בישראל.  

חשוב שימצאו בספריית המקום הקדוש ספרים זמינים בכל ענפי התורה הקדושה, ובעיקר ספרים של פוסקים בני דורנו בנושאי ההלכה למעשה, ובמקביל לפנות מן המדפים ספרים שונים התופסים מקום ואשר אינם נצרכים לציבור.

"כל המרבה בכבוד הספרים לכבוד שמים כבודו מתרבה" (פלא יועץ)
ספרים, עלונים וכל ניירת או חפץ שכתובים עליהם דברי תורה – יש להיזהר בקדושתם, שלא להניח עליהם דברי חול, וכלשכן שלא להשליכם בביזיון, ואם ספר או סידור תפילה מתחיל להיפרם או שחלילה נקרע יש לתקנו במהרה ע"י הדבקה נאותה ומכובדת, ומספרים על יהודי שזכה לעלות במעלות התורה וספריו זכו לתפוצה רחבה בישראל באופן פלא, ונודע הדבר שהיה נוהג לשאת בכיסו נייר דבק לספרים, וכאשר היה נתקל בספר קודש שנקרע היה מתקנו לשם שמים, וזכה שנתקיים בו "כי מכבדי אכבד" (שמואל א ב).

"בכלל כבוד התורה לכבד את הספרים ואת דפי הספרים" (של"ה)
חשוב לייחד תיבת גניזה מסודרת עם שילוט ברור, כיוון שלעיתים אנשים טועים לחשוב שזהו פח אשפה ומשליכים שם חלילה גם פסולת עם דברי התורה.

"איש על העדה" (במדבר כז טז) – כמה חשוב הדבר למנות אחד מאנשי הציבור הקדוש שיהיה אחראי על שמירת כבוד וקדושת בית הכנסת ובבית המדרש, ובכלל זאת כותבים האחרונים (ווי העמודים, כף החיים פלאג'י, משנ"ב ועוד) שצריך למנות מאנשי הקהילה שיפקחו על כך שלא ידברו בדברי חולין בבית הכנסת ובמיוחד בזמן התפילה, ובימינו גם לפקח על כך שיכבו מכשירים סלולאריים לחלוטין לפני שנכנסים בפתח המקום הקדוש.

ואשריו ואשרי חלקו של מי שיטרח בגופו נפשו ומאודו על כבוד המקומות הקדושים, הוא לא משער איזו נחת רוח הוא פועל בשמים ואיזה שכר צפון לו לעתיד לבא, ועל כך מובא במדרש (רבה, פנחס כא יד) מדוע זכה יהושע להיות גדול הדור ולהנהיג את ישראל לאחר פטירת משה רבנו ע"ה? אומר המדרש - כיוון שבין היתר טרח בגופו ממש על הסדר בבית הכנסת ובית המדרש והיה מסדר את הספסלים ופורס את המחצלות.

וכן מסופר על אביו (י"א רבו) של רש"י שהיה מנקה תמיד את האבק לפני ארון הקודש בזקנו הארוך, עקב רגשות היראה והכבוד למקום הקדוש אשר היו בקרבו, ובשכר זה שנתן כבוד לתורה ולבית הכנסת זכה לצאצא שהאיר את עיני ישראל והוא רבנו רש"י ז"לגדול המפרשים בכל הדורות אשר פירושיו נקראים ללא הרף בכל רגע מסביב לעולם.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי