הזמר עדי גביסון: "אפילו לא היו לי חברים חובשי כיפה בתור ילד"

לא בכל יום אנחנו שומעים שיר פופ שהולחן ע"י רב קהילה, זמר, מוסיקאי, יוצר ומעל הכל ואולי החשוב ביותר מפיץ יהדות מושבע.

כששמעתי לראשונה שמעבר לזמר ויוצר אתה גם רב קהילה זה הפתיע אותי מאוד, זה דבר מאוד מעניין.
"כן (צוחק) אני יכול לומר לך שזה לא היה מתוכנן בכלל, המוסיקה התהוותה בחיי תוך עיסוק בתורה ומצוות ומאז תפסה חלק נכבד".

אתה הגעת מעולם חילוני לחלוטין, איך עושים מהפך כזה של חזרה בתשובה באמצע החיים?
"נולדתי בחיפה שהייתה בזמנו עיר חילונית לחלוטין, לא היו לי אפילו חברים חובשי כיפה ולא הייתה לי שום דעה על דתיים כי הנושא אפילו לא עלה על סדר היום. גדלתי בבית חילוני לגמרי. בבית הקנו לי המון ערכים, חום אהבה ועזרה. זה היה בית מלא בערכים וכבוד אך ללא תורה בכלל, בלי קידוש בשבת ובימי כיפור נהגנו לבלות בסחנה".

בהיותך ילד ידעת שיש מושג הנקרא דת ויהדות? חגגת בר מצווה?
"ידעתי שיש דבר כזה דת וזה היה נראה לי דבר מסכן מאוד. חגגתי בר מצווה כולל עלייה לתורה בפרשת "ויקרא". יש לי זיכרונות מעומעמים גם מהתפילין אבל זהו פחות או יותר. למרות הכל גדלתי בסביבה טובה עם ערכים מדהימים וחברים טובים שעד היום אני בקשר טוב עם כולם, וזה מאפשר לנו ליצור דו שיח מעניין בכל פגישה מחדש. הבית לא היה בית של 'אנטי' בשום דבר אבל לא הייתה חשיפה לדת. לא חשבתי שהדת היא משהו שארצה להתקרב אליו ולטעום ממנו עד שגיליתי את זה כדרך אגב ברבות השנים."

מתי חלה נקודת המפנה בחייך?
"התחלתי לשיר ולנגן בגיטרה בגיל 15 ואחרי הצבא היה לי חלום להגר לארה"ב ולפתח שם קריירה מוסיקלית. טסתי לפלורידה לנסות את מזלי, חבר של אבי הבטיח כי יעזור לי להתאקלם ואכן עזר לי בצעדיי הראשונים. הכרתי חברים מוזיקאים ובכל מפגש דיברנו על מוסיקה.

"אחד מהם היה מפיק יהודי שקישר אותי עם אנשים מהתעשייה ולקח אותי תחת חסותו. התחלנו לעבוד על כמה שירים בלועזית שכתבתי ויצרו עניין בחברות תקליטים. ככל שנחשפתי לאדם הזה גיליתי עוד ועוד פרטים מעניינים על חייו. הוא היה נשוי לאשה לא יהודייה והיה חילוני גמור אבל הבנתי שהוא גדל בברוקלין כחרדי מבית. התגלית הזו זיעזעה לי את כל המערכת וחטפתי שוק רציני. לא הבנתי איך אדם חרדי מבית מגיע למחוזות הכי חשוכים ומלאי רפש בקיצוניות כזו, הייתי חייב לפענח ולהבין את התעלומה ושם למעשה החלה הנקודה הראשונה בה התחולל בי רצון להתקרב לדת וללמוד עליה יותר.

אז למעשה רצית להתקרב ליהדות בגלל ההלם על אותו בחור?
"כן. הקונפליקט שהוא יצר בי זיעזע אותי. זו גם הייתה תקופה שהייתי רחוק מהבית וחיפשתי כל סממן של בית ושל ישראליות, הרגשתי זר וחיפשתי את תחושת השייכות. ניהלנו שיחות רבות על יהדות ושם בעצם החלה ההתעניינות שלי. עבדתי כמלצר ויום אחד כשהייתי מחוץ למסעדה עבר אוטובוס צהוב עם תמונה של הרבי עליו, הוא ניגן מוסיקה יהודית ונעצר במדרחוב. אני נורא כעסתי והרגשתי שזו כפייה דתית. הבחור אמר לי שזה אוטובוס של חב"ד ואפילו מה זה חב"ד לא ידעתי. לפתע הוא אמר לי ללכת אל האוטובוס הזה כי אנשים כמוני חוזרים בסוף בתשובה.

כעסת עליו?
לא כעסתי אבל הרגשתי שרגליי מובילות אותי והלכתי אל האוטובוס. אני מניח שהסיבה היא מפני שאותו בחור זרק לי אתגר והרגשתי חובה מסוימת לבדוק אותו. כשמנסים לדבר אל בעלי תשובה בהתחלה לא צריך לדבר בשכל, מספיק להדליק איזה גפרור שידליק משהו בראש של אותו אדם ויעורר בו רצון מסוים להקשיב ולהתקרב.

במתח? רוצים לשמוע עוד על המשך מסעו המדהים של עדי גביסון? לראיון המלא והמרתק לחצו על הסרטון