נסיונות בחיים - עשה ואל תעשה: "האתגר של מחר הוא לא רלוונטי"

בני אדם מתמודדים עם לא מעט ניסיונות במהלך החיים, ניסיונות קשים מאין כמותם ההופכים את חיים לאתגר של ממש.

זה קשה, מורכב, מאתגר, עמוס, כואב וקשה מנשוא. איך שורדים בכל הכאוס המטורף של החיים?

אם נחשוב על התמונה הכוללת אנחנו נתייאש מראש. לא פשוט להביט כמו בסרט נע על כל האתגרים והקשיים בחיינו, לא פעם אנחנו פשוט מרימים ידיים ומוותרים מראש כי זה נראה לנו כה קשה, עמוס ומבולגן.

בדיוק כמו בבית, כשאדם צובר לכלוך רב ולא מקפיד על ניקיון בכל יום, כאשר הוא ניגש לנקות אחרי הרבה זמן הוא פתאום לא יודע מהיכן להתחיל, הכל נראה לו עמוס ומבולגן, לא אפשרי בעליל. גם כשאדם מנסה להתחיל דיאטה, אם יחשוב מהתחלה על כל הקילוגרמים העודפים שעליו להשיל, הוא ייבהל וייסוג מידית אחורנית. אז מה התשובה?

התשובה היא להציב יעדים בהדרגה! ללכת צעד צעד, להתחיל בקטן - מקילו אחד, מצעצוע אחד שנפל על הרצפה וצריך להרים, לחיות את אותו היום בלבד ולהתרכז רק בו.

אם נכניס את כל הצרות והבעיות שלנו אל תוך "סל אחד", אנחנו נבהל והכל יהפוך בראשנו ל"סלט אחד גדול". העבר לא קיים כי הוא כבר עבר, העתיד - עדיין לא הגיע, וגם ההווה הוא כהרף עין, לכן דווקא אותו יש לנצל ובו יש להתמקד.

נוכל להתייחס לכך כמו אל חוב גדול שמשלמים בתשלומים. אדם יוכל לשלם את מלוא הסכום רק אם יפרשו לו את זה לתשלומים, אך אם יבקשו ממנו במכה אחת את כל הסכום זה הרי בלתי אפשרי והוא ודאי לא יעמוד בכך.

ה' יתברך בכוונה ברא הרבה ימים, הרבה שעות, הרבה דקות והרבה שניות. כי אם כל נסיונותיו של אדם היו מתנקזים לכדי יום אחד, הוא היה קורס בו במקום ולא עומד בכך. האדם לעומת זאת לוקח הכל על עצמו בבת אחת, את כל הנטל והעומס שלו ושל העולם על לב אחד. בצורה כזו אפשר להשתגע. אי אפשר לקחת על עצמנו את הכל ביחד, עלינו להתמקד בדברים הדחופים ביותר לאותו היום ולראות מה אפשר לדחות למחר. לעשות לעצמנו סדר בראש ואפילו לרשום את הכל על דף ולעבוד באופן כרונולוגי על כל דבר מבלי להיבהל ולהתייאש. אתמול זה אתמול ומחר זה מחר, עכשיו בדקה הזו אני יכול / ה להתמודד עם הבעיה הניצבת לפני? בואו ניקח את הבעיות ונחלק אותן ל"תשלומים", ובכך נצליח למנוע את ה"מינוס" בחיינו.