דברים לשעה ולדורות: "והבדילנו מן הטועים"
הרב יאשיהו פינטו

יהדות

דברים לשעה ולדורות: "והבדילנו מן הטועים"

מכתבי האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א, על פרשת חיי שרה, בה מונה התורה פעמיים את חיי שרה, אך מדוע יש כפילות בתורה? ומדוע אברהם לא האמין לעפרון כשבא לקנות ממנה חלקת קבר לשרה אישתו?

   
דברים לשעה ולדורות: "והבדילנו מן הטועים"
הרב יאשיהו פינטו
אא

חזון יאשיהו תש"ע: מכתבי האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א

והבדילנו מן הטועים

הקב"ה רחום וחנון ומחפש להטיב עם בריותיו, ואף אמרו חז"ל: "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". אפילו שעדיין לא עשית מאומה, רק על המחשבה הטובה. הקב"ה, ברוב רחמיו, מחשב לאדם את מחשבתו כמעשה של ממש.

וכך מצאנו יסוד גדול בפרשת חיי שרה. התורה מונה את חיי שרה וכופלת ואומרת; "שני חיי שרה" ודבר זה אינו מובן, הלא כל מילה בתורה יש לה משמעות גדולה, ומהו הכפל 'שני חיי שרה'?  

אלא, נבאר ונאמר: שרה אימנו מתה לפני זמנה, כפי שביארנו בכמה מקומות, שמעה על מעשה העקדה ופרחה נשמתה. אברהם אבינו חי אחרי שרה עוד ארבעים ושמונה שנים. והנה, חסרים לשרה כמה עשרות שנים, אשר הייתה צריכה לחיות אותם, ומה עם אותן השנים שנחסרו ממנה, האם תקבל עליהן שכר או לא?

אלא, פה יבואר יסוד גדול כשם שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, כך שני חיי שרה, שני סוגי חיים תקבל עליהם שכר. סוג ראשון של חיים שחייה בהם וקיימה בהם תורה, מצוות, חסדים ומעשים טובים. וסוג שני של שכר, על הזמן שמתה קודם זמנה ונחסר ממנה חיים, תקבל על זה שכר כמו שחייה ועבדה את ה' באמונה בתמימות וביושר. וזה "כולם שווים לטובה" החיים שחייה והזמן שנחסר ממנה, שווים לטובה בשכר שתזכה מהשמיים וזהו פירוש הפסוק "את מספר ימיך אמלא", גם אם מת האדם לפני זמנו, כמו שמצאנו שמתים לפני הזמן.

בדברי הגמרא, אשר מספרת על האמורא רב ביבי בר אביי, שמלאך המוות היה מבקרו לעיתים קרובות בביתו, סיפר לו באחד הימים מלאך המוות ששלח את שלוחו להרוג ולהביא לו את נשמתה של אישה בשם מרים שמלאכתה הייתה קליעת שיער נשים, אך השליח טעה והרג מרים אחרת שמלאכתה הייתה לגדל תינוקות. משנוכח השליח בטעותו, הציע למלאך המוות להחזיר לה את נשמתה, אך מלאך המוות סירב ואמר לו; שמכיוון שכבר הובאה לכאן תצטרף למניין הנשמות שעליו לאסוף, וכששאלו כיצד הרגה מאחר שלא הגיע עדיין זמנה השיבו בדברי הפסוק: "יש נספה בלא משפט".

אם כן, מוצאים שישנם אנשים, אשר נלקחים מהעולם טרם זמנם. אך, אנשים כאלו שנלקחים טרם זמנם כשרה אימנו, הקב"ה בודק את חייהם. אם רוב החיים היו חיים של רצון טוב, מסירות, אהבת ה' ויראת שמיים, נותן להם הקב"ה שכר כפי שחיו את רוב חייהם, הכל הולך אחר הרוב.

פרשה קדושה זו פרשת חיי שרה יש בה הרבה מוסר ודרך חיים ללמד את היהודי. כשנתבונן באברהם אבינו, בשעה שרצה לקבור את שרה אימנו עומד אברהם אבינו בצער גדול, מתו מוטל לפניו ומבקש לקבור את מתו, עומדים מולו עפרון ובני עירו אנשי חת ומבקש אברהם בכל דרך שיתנו את אחוזת הקבר, עפרון אומר לאברהם: אני אתן לך את אחוזת הקבר ללא דמים, אך אברהם מתעקש ואומר; אני רוצה לשלם. ועפרון מתווכח עם אברהם שלא צריך. 

אומרים חז"ל: עפרון אמר יאמרו אנשי העיר שמכרתי לנשיא אלוקים איש גדול בכסף את הקבר, ובפני כולם צעק ואמר; תיקח את זה בחינם. אך דרך הרשעים, דרך שקר ומרמה, אחד בפה ואחד בלב, בפיו צעק ואמר קח זה בחינם ללא תשלום, בליבו זמם איך לגזול, לחמוס את אברהם אבינו ברגעיו הקשים שמתו מוטל לפניו.

וכן אמרו חז"ל; היזהרו מן הצבועים העושים מעשה זימרי ומבקשים שכר פנחס. וזה דרכם של הצבועים, בפיו ידבר שלום ובלבבם מחלוקת ושנאה ודרכים איך להזיק לכלל, ולכן מדורי דורות כל הצבועים תמיד השרו מחלוקת, מדון ומרורים בכל מקום, מדוע? הם פחדו שמא שניים יתחברו ואיש לרעהו יאמר חזק וכך קלונם יצא. ולכן, כל פעם שהרשעים ראו תלמיד חכם, או איש ישר שמתקרב למקום קדוש, צר מר ויגון להם. 

כמו שמצאנו כאשר בני ישראל רצו לעבור בארץ מואב, לילך לארץ ישראל, שלח מלך מואב למשה רבנו; לא תעבור בארצי כי אם בחרב אקדמך.
 וצריך להבין, בני ישראל היו עם עשיר עם ממון רב, והם רק מבקשים לעבור בארץ ובוודאי יקנו בה מטוב הארץ, איזו מדינה או עם לא רוצה שיבואו לארצו תיירים? עם שלם אשר אוכל רק מן ולובש סוג אחד של בגדים עומד לעבור בארץ, כמה יועיל לכלכלת המדינה.

אך הם פחדו מעם ישראל פחד אחד, שמא בני הארץ יראו את המיוחדות והטוב של עם ישראל, ילמדו ממעשיהם, ידבקו במידותיהם וירצו להתגייר ולילך עם עם-ישראל. ולכן, "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים". בלי סיבה, הרשע שונא את הצדיק ולא יכול להיות בסביבתו ובקרבתו.

ומצאנו מעין זה ברבקה אימנו, אשר בארצה כולם היו פרוצים בעריות. והתורה מדגישה ואומרת; "והיא יפת תואר ולא ידעה איש". וצריך להבין מה מלמדת אותנו התורה. והיא יפת תואר ולא ידעה איש?  אלא, אף על פי שהייתה יפת תואר בארץ של פרוצים, אך משום שהייתה צדקת שנאו אותה ואף לחטוא, אפילו שהייתה יפת תואר לא רצו לחטוא עמה, משום שהרשע שונא את הצדיק, לא משנה אם יש סיבה או אין סיבה. 

ולכן, צריך האדם להיזהר מסוג הרשעים, אשר נפשם מושחתת ומקולקלת ומנסים להתקרב לתלמידי חכמים ולצדיקים וההרס, אשר עושים הרס גמור ומוחלט והנזק הוא נזק לדורי דורות. כפי שמצאנו אצל אלישע הנביא, אלישע הנביא היה תלמידו של אליהו הנביא והיה אחד מן הנביאים הגדולים של עם ישראל ולאלישע הנביא, היה צשרת בשם גיחזי, אשר רשעותו הייתה ידועה בעולם כולו.

ובימי אלישע היה שר צבא גדול אשר שמו היה נעמן, אשר בכל מלחמה שהיה יוצא, ידו הייתה על העליונה והיה מנצח. באחד הימים חלה נעמן בצרעת קשה וכל הרופאים ניסו לרפאותו ולא עלה בידם, עד שסיפרו ואמרו לו שיש נביא ה' צבקות, קדוש וטהור, אשר כל אשר יאמר ה' שומע לו. הלך נעמן שר הצבא אצל אלישע הנביא ושפך לפניו את צרת ליבו על הצרעת הקשה אשר חלה בה, אמר לו אלישע; לך לירדן ותטבול בו שבע פעמים ותתרפא מצרעתך, וכך עשה והתרפא.

כשבא להודות לנביא, הנביא קיבלו בכבוד גדול ושמחה מרובה וכשסיים הלך לדרכו. בא לבית הנביא הגבאי גחזי הרשע, ושאל; מי היה פה, מדוע השולחנות ערוכים והבית מסודר, ענו ואמרו לו; נעמן שר הצבא הגדול. שאל; האם נתן ממון או מתנות, אמרו לו; לא. רץ מהר לנעמן ואמר לו; אני הגבאי של הנביא תן לי בבקשה חליפות לי לילדים שלי קצת כסף למשפחתי. נעמן נתן לו, אך מאותו היום נעמן התנתק מעם ישראל וניתק כל קשר עם העם היהודי. 

ועל אותו גחזי הרשע מסופר עוד סיפורים רבים, אשר השתמש ברבו לרצונות עצמו, נשמות פגומות כאלו אחריתם עדי אובד, עושים את התורה קרדום לחפור בה ולוקחים את התורה כעוד מדרגה מן המדרגות לעלות לספק את צרכיהם ותועלת עצמם, אוי לאותן נשמות עשוקות. הקב"ה יצילנו מן הטועים ויצילנו מן הפגומים, אשר אין תקנה לנפשם.

בעז"ה נזכה לגאולה השלמה בקרוב,
בברכה, יאשיהו פינטו

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך