מה מסמל התמר ולשם מה הוא מונח בשולחן החג?

מי יכול יותר לסמל בעבורנו את סיום השנה יותר מהתמר? המייצג אותנו בנאמנות בכל שווקי העולם. מעכשיו הוא נכנס למנוחה, לשנת השבתון, שנת השמיטה, לאחר שהביא את פירותיו במסירות בכל ששת שנות העובדה שחלפו.

ואכן התמר, הוא הפרי הישראלי הכי מבוקש בשווקי העולם, בפרט באירופה. ואם לפני עשור שנים הוא היווה כ- 30% מהתצרוכת העולמית, הרי שעתה המספרים הללו רק הולכים וגדלים, וזאת משום שהובטחנו שארצנו תהיה "ארץ זבת חלב ודבש", ומשופעת באקלים המסוגל לגדל תמרים, בפרט באזור השבר הסורי-האפריקאי המשלב חום עם לחות, קרקע מליחית הנמשכת מאילת שבדרום עד טבריה שבצפון (דרך הערבה וככר סדום ליריחו ובקעת הירדן ומשם לבית שאן עד בואכה טבריה) ומי שנסע אי פעם בדרכים הללו ראה במו עיניו את המטעים המתנשאים לגובה, לכל אורך הדרך הזו.

עצי התמר הללו מורכבים מזנים רבים של תמרים - חלקם מוכרים יותר כמו המגהו'ל, הדקל נור, החדראווי וכו'. וחלקם מוכרים פחות. המעניין הוא שבשבילנו עצי התמר נראים דומים כאילו רק זן אחד מהם קיים בכל העולם, אך במציאות החקלאים נוטים להחליף את העצים הישנים המתנשאים לגובה מעל שישה מטרים ויותר, ולא מחמת שהעץ פסק מלתת פרי אלא להפך, ייתכן  כי העץ במיטב כוחו ופירותיו משובחים. מכיוון שהעץ גבוה ופירותיו מתנשאים לגובה רב, האפשרות לקטוף את הפירות באמצעות כלים מכניים נעשית יותר ויותר מורכבת ויקרה לחקלאים.

לכן מבחינתם זה הזמן לעשות "חישוב מסלול מחדש" ולהחליף את זן עץ התמר לזן יותר רווחי. החקלאי שברשותו מטעים של תמרים מסוג מסוים הנמכרים בשלושים שקלים לקילו מעדיף לנצל את הרגע ולהחליף את מטע התמרים לזן יותר רווחי כמו המג'הול (שם הוא יכול להכפיל את התמורה למחיר התמרים, מבחינתו ההוצאות על גידול התמרים הינם זהים לחלוטין, וההשקיה היא אותה השקיה והזיבול אותו זיבול וכדומה) אך התוצאה התמר הישראלי המשובח הנסחר בכל בורסות התמרים בגאון, והוא שווה את המאמץ...

רק שישנה איזה שהיא בעיה קטנה, הרי שונאנו ומבקשי רעתנו לא מסוגלים לראות בהצלחתנו, ולכן ישנן לא מעט חברות וארצות, שפשוט מחרימות כל תוצרת שהיא בעלת אות זיהוי של כחול לבן, דבר הגורם למגדלי התמרים, להיות בהעלמה ובהסתרה, ולשלוח את מרכולתם, ללא כל סממן או תג שיזהה מה מקורם של התמרים. בפעמים רבות אפשר לעמוד ליד איזו אריזת תמרים, ולהיות בטוחים, שהתמר גדל באלג'יר, או לוב, בפרט אם העיצוב והגרפיקה של האריזה נעשה בטעם ערבי -  כל זה מטעה מאוד את הצרכן.

נתון זה יוצר בעיה כשרותית לא פשוטה. כאמור, גידול התמרים נמשך מאילת שבדרום עד טבריה שבצפון. ויש לגופי הכשרות המהדרין התמודדות לא פשוטה, כיצד לפרז, ולתחם כל אזור גידול בפני עצמו, שלא תתערב תוצרת מסוג אחד בסוג אחר, שהרי בחלקם של אזורי גידול אלו נוהגים המצוות התלויות בארץ כהפרשת תרומות ומעשרות, וחלק מהם נידון כחו"ל הפטור ממעשרות, ייתכן שיגעו מכמה איזורי גידול שונים, ויתערבבו, עוד קודם שהופרשו מהם המעשרות , ויצרו בעיה של הפרשה מן הפטור על החיוב.

הרי שבשנת השמיטה הבעיה מחריפה, ולגבי השמיטה ישנם איזורים שאין בהם קדושת שביעית, כערבה הדרומית, וישנם כאלו שנידונים כארץ ישראל לכל דבר, ולדוגמה, אשתקד בשנת השמיטה נמצאו אריזות של תמרים עם כיתוב ללא חשש שביעית ומתחתיו כיתוב לנוהגים על פי היתר המכירה.

מה עוד, שאם נביא בחשבון, שישנם לא מעט משווקי תמרים גדולים, שמשווקים את התמרים תחת המותג שלהם, ומייצרים אריזה, ללא כל זכר של סמל כשרות כלשהוא ובה הם אורזים, ואותה הם משווקים לחו"ל, אלא שאת האריזה הזאת הם מחלקים לכמה וכמה בתי אריזה ברחבי הארץ, אולם אם כל האריזות הללו היו מיוצאות לחו"ל - ניחא. 

אך מכיוון שישנם עודפים רבים מהתוצרת שיועדה לחו"ל החוזרת למחסני המשווקים ומשם הם משווקים לשוק המקומי בארצנו, מבלי שתהיה לנו יכולת לברר מה מקורו של כל תמר, ואם בשאר שנים ההיינו צריכים להתמודד עם בעיית המעשרות על ידי שנחזור ונעשר כל אריזה, או קוד ייצור בפני עצמם, הרי שיבול השנה הזאת יהיה פשוט לוט בערפל, היתר המכירה, קדוש בקדושת שביעית, יבול חו"ל....

גם אם לא הייתה בערבו של שנת השמיטה חובה המוטלת עלינו לברר היטב מה מקורו של כל תמר, כאן המקום להוציא מלבם של אלו החושבים שלתמר אין בעיות ערלה שהרי התמר נותן את פירותיו רק לאחר מסר שנים... ומשכך ניתן לקנות כל תוצרת והעיקר שנעשר אותה שוב...

ייתכן שהעובדה שהתמר מוציא את פירותיו רק לאחר מספר שנים נכונה אלא שבמציאות הקיימת הנתון הזה לא עוזר לנו כל כך, ונסביר מעט - בשונה מכל העצים, עץ התמר דואג לצאצאיו בעצמו, ולא רק עץ התמר המוכר לנו, אלא כל יתר מאתים ועשר סוגי הדקל מתנהגים באותה שיטה גם אותם אלו המיועדים לשמן הדקלים, או להפקת עמילן, ובפרט אלו המיועדים לגידול תמרים בין אם הם מזן המג'הול או הדקל נור החדראווי או שאר יתר הזנים והרשימה ארוכה, אולם בכולם השיטה זהה, עץ התמר מפתח בחלקו התחתון של הגזע את החוטרים שלימים, והם יהפכו לשתיל הדקל של הדור הבא, חוטרים אלו נחלקים לשני סוגים האחד חוטרי אוויר, והשני חוטרי קרקע, שני סוגי רבייה זו המכונים רבייה וגטטיבית. המבטיחים שלשתיל הצעיר יהיו את אותם תכונות גנטיות הזהות לאלה של צמחי האב או האם.

וכיצד זה קורה במציאות, סמוך לפני הקרקע מתחילים להתפתח החוטרים, החוטר מתמלא אט אט בחלקו התחתון בסבך שעיר שממנו נעשים השורשים, אולם כאן כבר מתחילה התערבות המכנית של החקלאים הם מרבים את חוטר התמר באופן וגטטיבי, לאחר שהם בחרו בחוטרים בני שלוש ארבע שנים, המתחילים להוציא שרשי אוויר.

הם מלבישים על בסיס הנצר שק פוליאתילן, ולאחר מכן ממלאים את השק בנסורת ובשבבי עץ רטובים, וקושרים. החוטרים משתרשים בנסורת שבשק  ולאחר כמה חודשים מפרידים את החוטרים המושרשים ונוטעים, לפעולה הזאת קוראים אירגוז – מלשון ארגז, ובמילים פשוטות חוטר שהונח בתוך ארגז פלסטיק.

אחד המוסכמות שאין מצב בעולם שהחוטרים הללו יוציאו פירות בארבע חמש שנים הקרובות, וגם אם כן הפריחה המוקדמת המסמנת את בוא הפרי תלקט במהרה, ולא מטעמי כשרות, פשוט זה פוגם בחוסנו של הנטע הצעיר.

לאחר שהחוטר שהה במשך שישה חודשים ויותר בתוך שק / ארגז הפוליאתילן (סוג של פלסטיק), ומסתבר שזה יהיה דווקא מאותם חוטרי אוויר החסונים והאיכותיים יותר, אותם אלו שגדלו על הגזע עצמו ולא בסמיכות לו על הקרקע, מנתקים את חוטרי האויר לאחר בדיקה שהם אכן הגיעו למספר ולגודל השורשים המתאים בכדי להבטיח מאה אחוז של קליטה בקרקע, את החוטר יעטפו היטב בשכבה הקושרת והשומרת את כל העלים, ולאחר מכן יוסר מהעץ עם איזמל על מנת לצמצם את הפציעה הנגרמת לצמח האם ולחוטר עצמו.

אגב גם שני הפצעים שנותרו על הגזע ייסתמו על ידי משחת תפזהיל, מכאן מעבירים את השתיל לתוך שק בגודל של כשמונים ליטרים של תערובת השרשה וישהה שם במשך כשמונה חודשים עש שנה, ולאחר מכן יעותק לתוך קרקע מטע התמרים, למטע התמרים יש תורה משלו כיצד שומרים על מרווחים נכונים כיצד מדללים עצים וכו' וכו'.

לאחר כל הטיפול הזה שתיל התמר לא ימהר להוציא פירות אולם זה כניס אותנו לנידון מאוד מורכב מה דינו של עץ שעותק ממקומו האם חייבים למנות לו שנות ערלה מחדש, האם מה שהעץ עותק עם גוש האדמה עוזר בכך, לבעיה הזאת קוראים בעיית דו שנתי שגופי הכשרות המהדרים נזהרים שלא להיכנס אליה, אך אין ביטחון שתמר הגדל בליווי כשרות רגילה יהי חסין מכל הנידונים הללו..

ככה שאם אנו באים בערב ראש השנה הנוכחי, לבחור תמרים, עלינו לברר היטב, מה רמת כשרותו של התמר, ולהיות בטוחים שהוא עונה לצפיות שלנו. ואגב, ברשתות וחניות הפיצוחים החלה כבר, עונת ההיתר מכירה של התמרים...

ואם כבר עסקנו בתמר, איך שלא נזכיר, שכדאי לרענן ולעשות קורס מקוצר כיצד בודקים תמרים מחשש נגיעות, שהרי לכל תמר יש את הבדיקה משלו, למשל במג'הול צריך לוודאות שהוא לא יהיה מנוקב בחור עגול החודר לתוך כיוון הגרעין, לעומת זאת הכתמים השחורים אינם אלא פגמי גידול. גם צריך לוודאות שקליפתו תהיה נקייה, בפרט בין קפליו, שהרי מתיקותו ודביקותו מושכת את מזיקי המחסן שילכדו בינותיו מבלי יכולת לצאת.

וכן כדי לרענן כיצד בודקים את החד כראווי, ואת האומרי, ובעיקר את הדקל נור - שמבנהו יותר דקיק וקשיח, ובשרו עשוי כמעין חוטים חוטים, שלא יסתתרו בתוך בשר התמר משלחת תולעים. גם צריך להקפיד, שלא תראה נגיעות או חדירה מהעוקץ של הפרי, הנראים כמעין פרורים, למרות שפעמים רבות ישנם כמעין פירורים בתוך התמר שמעלים חשד כאילו הסתובב שם איזה מזיק, ובעצם זה הפרשות מהסוכר של התמר.