בחירוף נפש: המקובל נכנס לציונו של הנביא שנמצא בלב כפר מוסלמי
הרב יצחק בצרי בציונו של מיכה הנביא

יהדות

בחירוף נפש: המקובל נכנס לציונו של מיכה שנמצא בלב כפר מוסלמי

המקובל, הרב יצחק בצרי שליט"א הגיע אל הכפר המוסלמי "כאבול" וזאת בשביל לעלות אל קברו של מיכה הנביא אשר נמצא בליבו של הכפר. המקום מסוגל לישועות רבות. יחד עם זאת הרב ציין כי אין להיכנס אל הכפר ומדובר בסכנת נפשות לשמה "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד".

   
בחירוף נפש: המקובל נכנס לציונו של הנביא שנמצא בלב כפר מוסלמי
הרב יצחק בצרי בציונו של מיכה הנביא
אא
הרב יצחק בצרי בציונו של מיכה הנביא

התרגשות עצומה בכפר המוסלמי 'כאבול' (לא להיכנס לבד!)

הגאון המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א נכנס להתפלל בציון קברו של 'מיכה הנביא' בכפר 'כאבול' בצפון הארץ, במקום הזה זוכים לקרב את הגאולה, הנביא מיכה התנבא על אחרית הימים. מקום זה מסוגל לגאולה פרטית וכללית.

אנחנו מזכירים בימים הללו בכל הסליחות את י''ג מידות הרחמים, רבי שמעון בר יוחאי זיע''א בזוהר הקדוש כותב שמשה רבינו הזכיר את הי''ג מדות רחמים ' ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה'.

ואנחנו מזכירים כמה פעמים בימים הנוראים את י''ג מידות הרחמים שכתב משה רבינו ע''ה וגם של מיכה הנביא זיע''א. והסיבה כי מידת הרחמים הראשונה לכפרת העוונות, והשנייה היא לקירוב הגאולה. מידות עליונות מאוד.

ספר מיכה פרק ז פסוקים יח, יט, כ:
"מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃ (יט). יָשׁ֣וּב יְרַֽחֲמֵ֔נוּ יִכְבֹּ֖שׁ עֲוֺֽנֹתֵ֑ינוּ וְתַשְׁלִ֛יךְ בִּמְצֻל֥וֹת יָ֖ם כָּל־חַטֹּאותָֽם׃ כ. תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֥ימֵי קֶֽדֶם׃"

 

מִי אֵל כָּמוֹךָ – י"ג מידות עליונות
בזוהר הקדוש באידרא מונה הזוהר את י"ג המידות במילים של מיכה הנביא:
"מִי אֵל כָּמוֹךָ – חד. נֹשֵׂא עָוֹן – תרי. וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע – תלת. לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ – ארבע. לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ – חמש. כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא – שית. יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ – שבעה. יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ – תמניא. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם – תשעה. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב – עשרה. חֶסֶד לְאַבְרָהָם – חד סר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ – תריסר. מִימֵי קֶדֶם – תליסר". שׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אלו מְכֻוָּנִים אֶל שׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת "אֵל רַחוּם וחַנּוּן" וגוֹ שהזכיר משה רבינו.

סיבת ההבדלים הללו היא שמשה דיבר על המידות שנהגו בעם ישראל בדור המדבר, ואילו מיכה "מִי אֵל כָּמוֹךָ" - הנהגה של עקבתא דמשיחא

סיבת ההבדלים הללו היא שמשה דיבר על המידות שנהגו בעם ישראל בדור המדבר, ואילו מיכה הנביא דיבר על המידות שדרכן הקב"ה ינהיג את ישראל באחרית הימים, בעקבתא דמשיחא. ומנין לנו שמיכה מדבר על אחרית הימים? - שהרי עשרה פסוקים קודם לכן כתוב בנבואת מיכה בפרקנו: "כִּי בֵן מְנַבֵּל אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ"(מיכה ז ו), אותן מילים שחז"ל (בסוטה מט:) ראו כסימנים של עקבתא דמשיחא.

כל אחד יתחבר לתפילה זאת, וידליק נר לכבוד מיכה הנביא זיע''א.

נא לשתף ולהפיץ לזיכוי הרבים בכל המדיה!

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך