השואה

טראומה שרודפת מימי השואה: לא חזר בתשובה בגלל - ברכת כהנים

סיפור מצמרר מהתופת שחוו היהודים בשואה הנוראה, ועל בקשתו האחרונה של יהודי לפני הוצאתו להורג. ומדוע היהודי שניצל לא מעוניין לחזור בתשובה עד ימינו או להניח את רגלו בפתח בית הכנסת? מהי הטראומה שרודפת אותו שנים רבות זה מכבר? והאם הוא הצליח להיחלץ ממנה?

אריה ניסן   
0
אא
(צילום: David Cohen 156/shutterstock)

סיפור מצמרר מימי השואה על ברכת כהנים מרגשת ומטלטלת במיוחד שנערכה באמצע המחנה שניות לפני הוצאה להורג. ברכת הכהנים גרמה לאחד האנשים שהיו נוכחים בסיטואציה הקשה תפנית חדה בהמשך חייו.

בכל פעם שנשמעת ברכת הכהנים בבית הכנסת, מיהר הניצול לנוס מבית הכנסת. המתפללים תהו מדוע הוא פועל "בשיטה הזו"? והאם מסתתר סיפור מאחורי ההתנהגות החריגה?

לאחר שדלו את פרטי הסיפור מתברר כי האיש סיפר שבחג הפסח במהלך שהותם במחנה ההשמדה הם אפו מצות וחילקו בינהם אותן, כל אחד טעם כמה שהתאפשר, וזה רומם את רוחם. אלא שהנאצים הגרמנים שמעו על כך והגיעו אל הצריף שבו נאכלו המצות. והצוררים היהודים אכלו לומר: "מי שארגן ועשה את זה יוצא להורג ביריות". יהודי אחד קפץ ללא פחד ומורא והשיב: "אני ארגנתי את הכל".

 

לא ייאמן, הוא מוכן למות בשביל זה, הוא מודע לכך שעכשיו יהרגו אותו ביריות, והוא שלם עם זה, הוא שלם עם המצווה הזו.
בעת ההוצאה להורג, כשכולם מתכנסים לראות את המאורע המזעזע - נתנית ליהודי הצדיק האפשרות לבקשה אחרונה, והוא בתור כהן ביקש לברך את כל הקהל הקדוש - ברכת כהנים.

וכך, שניות לפני מותו, עמד הצדיק והחל לברך בצעקות רמות, בחיל וברעדה: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". כשסיים לומר את המילה האחרונה, נרצח ונטבח ב-6 יריות קשות מנשוא. 

ועד אותם הימים, כאשר היהודי שניצל הולך בכל פעם לבית הכנסת הוא לא מסוגל להיות נוכח בברכת כהנים. את כל זה סיפר הניצול היהודי באמצע הלילה, מילה במילה מול כל האנשים בהתרגשות עצומה. עד היום זוכר האיש את המילים האלו. גם כאשר רצה לברוח מהדת היהודית ולהינשא לגויה זכר את המעמד הזה, את ברכת הכהנים של היהודי שהקריב את נפשו למען מצווה אחת - אכילת מצה בפסח.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי