קפה שנוכרי מוכר ליהודי בחו"ל; מותר?
(צילום: Olena Yakobchuk/shutterstock)

הלכות

קפה שנוכרי מוכר ליהודי בחו"ל; מותר?

קפה נוכרי בחוץ לארץ, מה דינו? האם מותר או שמא נאסר עלינו? הרב ישי מלכה מסביר את כל השלבים ומביא לפנינו את המסקנה הסופית

   
קפה שנוכרי מוכר ליהודי בחו"ל; מותר?
(צילום: Olena Yakobchuk/shutterstock)
אא

אחת השאלות הכי מעניינות ומעסיקות את אלו שיוצאים מתחומי עירם לצורך פרנסתם או אפילו לצורך איזה נופש קל, ואולי את אלו שתקועים באיזה טרמינל במדינה שלצרוך שם אוכל כשר זה ממש לא בנמצא, וגם אם לא נקצין נוכל לעלות שאלה מאד פשוטה, האם מותר לשתות קפה אספרסו או אמריקנו ממקום שאינו כשר, האם ישנה איזה שהיא בעיה...

נדגיש רק בתחילה את הידוע לכולם, מעיקר הדין אין איסור של בישולי גויים בקפה... ועכשיו אפשר להמשיך...

אולי נעשה מעט הנחה לעצמנו, ונקדים שישנם שני דרכים להכין קפה אספרסו, האחת באמצעות קפסולות קפה, ולשם כך ישנם מכונות מיוחדות, על סוג הקפה הזה נצטרך להקדיש מאמר בפני עצמו, כי כאן הבעיה יותר בסוג הקפסולה, האם היא מחברה כשרה, או לפחות מחברה שידועה שמייצרת רק קפה טחון הארוז בתוך הוואקום של הקפסולה,

או שמא מדובר בחברה שעל אותו הליין אורזת גם קפה טחון וגם קפה עם מריכיבים של חלב ושומנים מהחי, שבאותם חברות חייב שיהיה עליהם כשרות, למרות שבהם הבעיה תהיה פחות עם המכונה, כי בדרך כלל זאת מכונה המיועדת רק לקפסולה.

הפעם נתמקד במכונות הקפה המקצועיות הנמצאות ברשתות הקפה, ועליהם נשאל האם מותר לצרוך קפה.

נתחיל בזה, שכאן במכונות הקפה המתועשות, הבעיה בדרך כלל היא לא הקפה, הליך ההכנה של קפה מסוג זה, היא טחינה של פולי קפה במטחנה המיועדת רק לפולי קפה קלויים, וכפי שידוע פולי הקפה הם מוצר טבעי לחלוטין, שאת טעמו ויחודו הוא מקבל מהרכבה של זני קפה שונים, ולכל חברה יש את המומחיות שלה כיצד ליצור את המיקס בין זן אתיופי לקולומביאני ואוסטרלי ועוד ועוד. 

כמובן גם צורת הקלייה משפיעה על הטעם, למרות שהשיטה של הקלייה היא די דומה אצל כולם מכונות קלייה המסוגלת לקלות רק פולי קפה בלבד, כך שעצם פולי הקפה אינם בבעיה כשרותית אלא אם כן זה קפה נטול קופאין או קפה עם טעמים של תמציות מה שלא מצוי בדרך כלל.

היכן הבעיה... במכונה...

לאחר שטחנו את הקפה ודחסו אותו לתוך מסננת שנראית כמעין כף מחוררת, באמצעות דוחסן, (הדוחסן (Tamper) נראה כמו ראש פטיש שיתכן שיהיה מפלסטיק, אלומיניום או עץ), למרות שזה נראה כמו פעולה פשוטה להכניס קפה לתוך מסננת, יש בה אומנות כשלעצמה, כי בכדי שהקפה יהיה מושלם גם הדחיסה צריכה להיות מושלמת, שאם הדחיסה בכל המסננת לא תהיה אחידה ייווצר מצב  שלא יהיה מעבר אחיד של המים דרך הקפה ובתוך מסת הקפה יהיו "פריצות" וחללים בלי קפה שהמים יעברו שם ולא יחלטו את כל הקפה, בדוחסן עצמו אין בעיה כשרותית ככל כלי הגויים שמיועד רק לשימוש אחד, ובפוסקים מצאנו לכך הרבה דוגמאות עד כדי כך שהכלים אללו יהיו מותרים אפילו לשימוש בפסח...

לאחר שהקפה נדחס נכון במסננת, מחברים את המסננת בעלת הידית לתוך ברז מיוחד שמזרים מים חמים בקצב שגם לו יש "תורה" משלו, רמת חום המים, הלחץ, שהרי מלבד שטעם המים שיש באותה העיר משפיע באופן ישיר לטעם הקפה, הרי צריך שהקפה יתבשל וימוצה לתוך כוס הקפה, המיסוי נקבע מעובי הטחינה.

 אבל בעיקר מחום המים שמצד אחד לא יהיו חמים מידי, כי מים חמים גורמים למים לרדת בבועות שגורמת לקצף של הקפה להעלם ולגרום לקפה להיות מר וחד ולא טעים, אגב גם חימום חזק של החלב המוקצף "שורף" את הקפה, ומסתמא כבר נתקלתם בעובדה שאספרסו או קפה הפוך אף פעם לא חם כל כך...

עוד סוד יש בקפה, שהמים צריכים לצאת עם לחץ מסוים הגורם לכל הקפה להיחלט, לחץ של מכונות קפה נמדד ב-בר. לחץ טוב עבור מכונת קפה נחשב בין 10 ל-18 בר, לא נלאה אתכם באיזה צבע מוזהב צריך לצאת הטפטוף הראשון ובאיזה קילוח אחיד, מה שכן אנחנו צריכים מכל המידע הזה להבין שחום המים הזה שונה מחום מים של קומקום מים המכין לנו את הנס קפה של הבוקר, ויש לזה השלכה כשרותית שדווקא מקילה עלינו.

אז מה הבעיה לבקש מאותו דוכן קפה שיכין לנו רק "בלאק" קפה ללא "מילק", הרי זה לכוראה רק קפה טבעי ומים חמים, אז כך... בכל מכונות הקפה המקצועיות ישנם שלשה יעודים למים החמים, האחד זה שהזכרנו מים חמים שזורמים בקצב ולחץ מיוחד לתוך מסננת הקפה המוברגת לה עם הכנת מנת הקפה בכל שימוש מחדש, למרות שיתכן שבמכונה אחת יהיו אפילו שלשה ראשים כאלו, והיעוד השני למים הם ברזי מים חמים היכולים לספק מים חמים לצורך הכנת כוס תה, ומפליא אולי דווקא כאן תהיה בעיה... 

ואילו הברז השלישי הוא בעצם מוט או צינורית המוציאה אדים, באדים מקציפים ומחממים את החלב, וכאן מתעוררת בעיית הכשרות, שהרי גם אם נניח שהקפה עצמו הוא ללא בעיית כשרות כל שהיא, הרי שאותה מכונה מחממת גם חלב, וכאן החלב בוודאי שאינו כשר, ואם כך אולי ישנה השפעה של החלב המתחמם באותה מכונה על המים החמים המוזגים לנו את הקפה, ואולי בעצם הם אותם המים.

ואם כן אנחנו מתמודדים עם בעיה מעניינת, מה דינם של מים חמים שהיו בתוך כוס חלב, כמו לחץ המים היוצא לתוך החלב, האם הם משפעים על יתר כמות המים שמממנה עושים את הקפה.

וכאן צריך קצת לפרקטיקה איך המכונות הללו עובדות, שהרי מצד אחד הם צריכים למזוג מים בטמפרטורה של 70 עד תשעים מעלות צלזיוס ולא יותר ומנגד גם להוציא מים חמים ברמה גבוה שיכולה להיות לחץ קיטור או למזיגת תה, נכון שישנם מכונות קפה שלכל ברז יש דוד מים חמים בפני עצמו, אבל המכונות הללו כמעט לא קיימות, ולא רק בגלל שעלותם יקרה, אלא בגלל סיבה מאד פשוטה, הקפה הראשון שלהם יהיה קר מידי, שהרי בכל פעם שהמכונה תפסיק לעשות קפה למשך כמה דקות הרי שכל הצנרת תקרר, והמזיגה של הקפה לא תהיה כפי הנוהל של המבינים... ואגב האיחוד האירופי למניעת ביזבוז אנרגיה קבע שאין להשתמש בהם...

לכן ברוב המוחץ של המכונות הללו השיטה עובדת בסגנון שיש דוד מים חמים בתוך הדוד הזה ישנו עוד דוד קטן, שני הדוודים הללו מקבלים מים קרים משני מקורות שונים המתפצלים מכניסת המים למכונה. וכן מוצאים מים בשתי צינורות שונות, המים המיועדים לאדים ולברז המים לחליטת התה יוצאים ממקור אחד, ואילו המים של חליטת הקפה יוצאת ממקום אחר, כך אפשר ליצור מצב של שני סוגי טמפרטורות ולחצים שונים.

הרעיון שישנו דוד מים שרותח מאד, המים התחותנים נמזגים לתה, ואילו האדים שמלמעלה מתפרצים לעבר צינורית הקיטור, כך שבשעה שהמוט שמוציא אדים נכנס לתוך החלב ומקציף אותו, נעשה חיבור כביכול של המים החמים רק עם אותו דוד החיצוני של האדים והמים החמים, ואילו הדוד הפנימי שממנו מוצאים את המים לחליטת הקפה נשאר בפני עצמו, לדוד הפנימי אין גוף חימום ואת חומו הוא מקבל מעצם העובדה שהוא מונח בתוך מים חמים.

 ואם כך עלינו להתחיל לדון, מה דינם של המים שבדוד החיצוני האם הם נחשבים חלבים בגלל שהם יוצאים לתוך כוס החלב בהקצפת החלב, ואם החלב הוא חלב אסור, אז אולי גם המים נאסרו, ואם כך עלינו לברר האם לחץ של אדים שיוצא כל הזמן יש בכוחו לקבל טעם של "בליעת טעם" ולאסור את המים שמעליו, סוגיא לא פשוטה בפוסקים, סוגיא שנקראת "ניצוק", ובגדול, כשהמים החמים הם העליונים ויוצאים כל הזמן ברצף, יש הרבה סיבות להקל... גם אם נניח שכן, והמים קיבלו טעם של החלב,

האם אותו טעם של המים יכול להשפיע ולאסור את הדופן של הדוד בכדי שיאסור את המים שבדוד השני, וזה מאד תלוי גם אם יש לדוד הפנימי דופן כפולה, שבוודאי זאת סיבה להתיר, אבל במציאות זה נראה יותר כצינורת נחושת מאשר דוד עם תא כפול.

ישנה עוד טענה, האם מוט הברזל שנכנס לחלב ונעשה חם ובוודאי אותו מוט נאסר, האם אומרים בו שמכיון שהוא חם הוא משפיע על כל המכונה, כלל זה נקרא "חם מקצתו חם כולו", נדגיש שלספרדים הבעיה פחות קשה, אבל גם אם נחמיר צריך שהמוט יהיה מחובר ברצף למים, במכונות הללו ישנם כמה חיבורים והפסקות, ואיפלו שסותמים המונעים מרצף של חיבור.

חשוב מאד להדגיש ששאריות של חלב יכולים לסתום את הצינורית, לכן לאחר כל שימוש דואגים עובדי הבית קפה לנקות את הצינורית גם על ידי שמפעלים את הקיטור למספר שניות בכדי שיפלוט את כל השאריות והמוט יחזור להיות נקי.

עוד נקודה חשובה ליצור קפה טוב צריך שישה למכונה תכונה של "פרה אינפיוז'ן", שזה בעצם כמה שעוברות בין הלחיצה למזיגה עד להופעת הקפה, ראשית צריך שיהיה חלל בין הקפה לברז החשמלי, בכדי לדחוס אוויר שמשפיע על החליטה, בנוסף ישנה גם בוכנה עם קפיץ מחזיר, שגורמת להפסק זרימת המים, וגם יש השהייה אלקטרונית, המשהה בין תחילת מזיגה, להמשך המזיגה גם סוג של סיגנון להכנת הקפה, המצבים הללו יוצרים הפסקות בין החיבור של המוטות החמים בניהם, כך שזה גם עוזר לצאת מהביעה של חם מקצתו חם כולו.

כמובן שזאת סוגיה מאד לא פשוטה, ואדרבה נשמח לשמוע את דעתכם התורנית....

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך