דף יומי: הדף היומי לצפייה - יומא מ"ז - י"ז סיוון: הרב אקרב

הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף מז עמוד א
* פרק חמישי, המתחיל בעמוד זה, עוסק בהמשך עבודת יום הכיפורים על ידי הכהן הגדול, ומתחיל בתיאור המשך עבודת הקטורת לקראת הכנסתה לקודש הקדשים.
* הגמרא מבארת מדוע מביאים לכהן הגדול כף עבור הקטורת שחופן (במקום שיוליך בחופניו לקודש הקדשים בלי הכף), ומבארת מדוע נוטל את מחתת הגחלים ביד ימין ואת הכף עם הקטורת ביד שמאל.
* אמרו עליו על רבי ישמעאל בן קמחית שהיה חופן ארבעה קבים קטורת במלוא חפניו.
* שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה (והיא השיבה לחכמים שהטעם שזכתה בכך הוא בגלל ש"מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי", אך חכמים השיבו לה: "הרבה עשו כן ולא הועילו").
* אסור לעשות כלי מידה כמידת הקומץ שבידו כדי למדוד בו את קומץ המנחה, אלא יש לקמוץ ביד ממש, והגמרא מסתפקת אם כך הוא הדין גם לגבי חפינת הקטורת.
* הקמיצה צריכה להיות כפי שאנשים קומצים - לא מבורץ (מבצבץ ויוצא מכל צד) ולא בראשי אצבעותיו (מעט).

דף מז עמוד ב
* קמיצת מנחת מחבת ומנחת מרחשת, מליקה בחטאת העוף, חפינת הקטורת (בפעם השניה, בקודש הקדשים) - הם העבודות הקשות שבמקדש.
* מנחה שנכנסה לבין האצבעות בזמן הקמיצה - ספק אם דינה כקומץ או כשיריים, ולכן מקטיר תחילה את הקומץ ואח"כ מקטיר את מה שבין האצבעות ואומר שאם שיריים הם אז תהיה הקטרתן לשם עצים ולא לשם הקטרה.
* שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין עליהן את הקומץ.
* הגמרא מסתפקת מה דין הקטורת שנכנסת בין האצבעות של מלוא חופניו של כהן גדול ביום כיפור.
* הגמרא מסתפקת לגבי אופנים שונים של קמיצה וחפינה מה דינם.