האם בשנה הבאה הדתיים לא יוכלו לאכול עגבניות?
(צילום: Stokkete/shutterstock)

יהדות

האם בשנה הבאה הדתיים לא יוכלו לאכול עגבניות?

שנת השבע קרבה ובאה ואיתה החשש הגדול בעקבות הגזרה של שר החקלאות החדש שלא בהכרח יהיה רגיש לצרכי עמך ישראל המקפידים ונמנעים מלצרוך ירקות שגדלו בארץ ישראל | הרב ישי מלכה מפקח ארצי של בד"ץ הבית יוסף

   
האם בשנה הבאה הדתיים לא יוכלו לאכול עגבניות?
(צילום: Stokkete/shutterstock)
אא

נקודת הזמן בה אנו נמצאים כעת שונה בהרבה מזו שהייתה מלפני מספר קטן של חודשים או אפילו שבועות, אם עד לא מזמן נערכנו בשלווה וברוגע לשנת השבע הקרבה ובאה בתקווה שלא צפויה לנו איזה שהיא הפתעה לא נעימה כעליית מחירים גבוהה מהצפוי או מחסור אדיר ביבולי השדה שהרי את ירקות השדה כמלפפון ועגבנייה נוכל לייבא מיבול חו"ל כמו שהיינו רגילים עד עתה למשלוחי ירקות גדולים מטורקיה השכנה ובמקביל להינות מיבולי ארצנו הקדושה,

הרי שעתה נחתה עלינו גזרה של שר חקלאות חדש שלא בהכרח יהיה רגיש לצרכי עמך ישראל המקפידים על קלה כבחמורה ונמנעים מלצרוך ירקות שגדלו בארץ ישראל גם אם הם בקטגוריה של היתר המכירה ומי יודע מה תהיה עמדתו בפתיחת שערי הגבולות לפירות וירקות מיובאים,

מה עוד שגם אם הסתמכנו איך שהוא על יבולי נכרים הקיימים בארץ ישראל ושריינו לעצמנו שדות שהם בבעלות הגמורה של הגוי ואף ביקשנו מאותו ערבי שימציא לנו נסח טאבו המאשר שהשדה אכן שלו,

הרי שעתה לאחר שמתבררת המציאות שהשדות והמטעים לא הניבו השנה כפי הצפוי ודווקא בגלל רוב הברכה של גשמי החורף המרובים אלא שאותם גשמי ברכה ירדו ללא שהיו ביניהם ימים קרים ומשכך ריבוי המים גרם לסוג של ריקבון ומנע מהמטעים להוציא יבול פורה עד כדי כך שישנם מטעים שאחוזי היבול ירדו עד כדי עשרה אחוז מהשנה שהייתה אשתקד וכבר עכשיו קיים מחסור בפירות העונה והמחירים היקרים מהרגיל יכולים להעיד על כך כאלף עדים, ולדברי המומחים המחירים רק יעלו ומשכך החששות רק גוברים...

אולם כדרכם של יהודים מאמינים בברכת שנת השבע אנו בטוחים שגם לזה יימצא פתרון גם אם מדובר בעגבניות ובפרט עגבניות שרי, אך לפני שניכנס לבעיות שיש סביב גידול העגבניות נספר לכם כמה מילים אודותיה...      

צמח העגבנייה מוגדר כפרי האדמה לכל דבר וכל הפוסקים תמימי דעים שברכתו הינה ברכת בורא פרי האדמה מחמת שהצמח מוגדר כצמח חד שנתי שזה אומר שכל שנה חייבים לשתול אותו מחדש, אולם יתרנו של הצמח הזה שהוא דו מיני, דהיינו שיש עליו סוג של אבקה שאם היא נופלת  היא יכולה להרבות אותו שיגדל ממנו מחזור חדש של צמחים חדשים,(צילום: Monster e/shutterstock)
אגב הצמח נחשב ממשפחת הסולניים שזה אומר שיש לו יכולת הגנה מפני מזיקים באמצעות רעל הסלונין שיש עליו  וכשהפרי או הצמח מרגישים שהם מאוים בגלל איזה מזיק או מחלה הם מיד מפרישים סוג של רעל שמאפשר לו להתגבר על התקיפה הזאת, אגב הרעל הזה יכול לגרום לנו במידה ונאכל את העגבנייה כשהיא עדיין עטופה ברעל לכאבי בטן ובעיות מעיים שלשלול וכדומה.

אלא שהרעל הזה נמצא בפרי רק כל עוד הוא ירוק אך מהרגע שהפרי מאדים הרעל הזה מתנדף והפרי מוכן  לאכילה.

הנותן הזה מחזק את דברי הרמב"ם שהגדיר שעונת המעשרות (הזמן שהפרי ראוי ומתחייב במעשרות) לכל הפירות האדומים – משיאדמו....

אך מכיון שפרי העגבנייה מוגדר כצמח חד שנתי הרי שדינו ההלכתי יהיה מוגדר  בשנת השמיטה ככל יתר הירקות שחל עליהם איסור ספיחין, שזה אומר כל פרי כזה שגדל בשנת השמיטה ללא היתר הרי הוא אסור באכילה...

אולם דווקא מחמת שהצמח הזה מוגדר כצמח והגבעולים שלו רכים שאינם יכולים להחזיק את הפרי באוויר ובגידול של עגבניות בר פרי העגבנייה יושב על הקרקע מחמת כובדו לנו יש נקודת אור גדולה, ונסביר…


בעבר היו מגדלים עגבניות בשטחים פתוחים ללא הגנה מפגעי האקלים ואם עתה נשארו אי אלו שמאמצים את השיטה של הגידול הזה הרי שבעונת החורף הנוכחית גידלו בארץ רק מעט עגבניות בשטחים פתוחים וגם זה רק באזורים חמים.

אולם עם גידול הביקוש לעגבניות בכל חודשי השנה החלו לעבור עוד ועוד מגדלים לשיטת גדול בחממה שבה אפשר לגדל את הצמח בטמפרטורה קבועה של כעשרים וחמישה מעלות וגם יש אפשרות לשלוט בכמות ההשקיה המרובה והמבוקרת.

לשיטה הזאת ישנו יתרון עצום שהרי ניתן לגדל עגבניות בנקל בין בעונת הסתיו שהפגיעה בצמחים מוירוס צהבון האמיר היא מזערית, שכן צמחים, הנגועים במחלת וירוס זו, אינם חונטים יותר פרות. וגם בחדשי הקיץ החממה מספקת  הגנה לצמחים מכנימת עש הטבק.

מחמת שהחממה עטופה  ברשת צפופה שאינה מאפשרת לכנימת העש לעבור דרכה (רשת 50 מש) ולכן גידול העגבניות בחממות מוגנות מאפשר לקבל בכל השנה פרי איכותי המבוקש על ידי הצרכן.
עגבניות בחממה (צילום: Roman Zaiets/shutterstock)
אך אין די בגידול בחממה לבד חייבים גם להוסיף לחממה מתקני הדליה.

מתקני הדליה הם סוג של אדניות היכולות לגדל עגבניות בשיטת הידרופוניקה ובכדי לשפר את ביצוע מתקן הדליה  מוסיפים לו כמין סולם שעליו גדלים ענפי הצמח ומאפשר לפירות להיות מודלים עליו ולא על הקרקע. 

במבט שטחי נראה שאותם עגבניות שגדלו בשיטה הזאת הם ללא חשש של גידולי ספיחין בשנת השמיטה גם בגלל עצם החממה וגם בגלל גידול ההדרפוני שאולי נחשב לסוג של גידולי מים… אבל גם אם לא נכנס לעצם הדיון אם אכן הגידול הזה נחשב לגידולים מים.

הרי שיש לנו בעייה יותר מסובכת שעופקת את הפתרון של גידולי המים ומחשיבה אותו כגידולי אדמה. והם הענפים של הצמח המודלים מעל גבי מתקן הדליה אבל נופם יוצא מחוץ לאדנית והם ממוקמים מול פני הקרקע ובכך נחשבים הם לפירות שיונקים מהקרקע ומשכך נאסרת העבודה בהם בשנת השמיטה..

ואכן של שנת שמיטה ישנו ויכוח בין נותני הכשרות למגדלימהעגבניות. הללו טוענים שהם מגדלים פרי ברמה של עציץ שאינו נקוב בתוך הבית ומנגד אלו טוענים שאין דמיון … הצמח במקרה שלנו נחשב ליונק מהאדמה.  

מחמת ענפיו הנמצאים כנגד הקרקע. כאן תפקידו של גוף השכרות להכריע.
כמובן שצרכני המהדרין לא מוכנים ואף לא ירצו להסתפק בכל מיני היתרים למינם.

בשבילם חייבים למצוא פתרון מהדרין ולכן צריך לפתור את בעיית הנוף של הצמח המחאה כלפי הקרקע. לשם כך פיתחו יריעה מיוחדת מסוג של פלסטיק שאותה פורשים מעל כל פני שטח החממה. הירעיה הזאת חייבת להיות אטומה וגם כזאת שאינה נקרעת בנקל ובנוסף צריך שיהיו לה תכונות שדוחות חרקים מונעת לחות כבדה. עלות של כזאת יריעה נאמדת בעשרות רבות של אלפי שקלים. אבל לא רק הכסף לרכוש את היריעה מהווה בעיה.

תחשבו על בעל חממה שהתקין מתקני הקליטה ועליה מערכות השקייה וטפטוף ממש לוגיסטיקה שלמה וגדולה ועכשיו בפרוש שנת השמיטה הוא צריך לפרק את הכל רק כדי לפרוש ולאטום את שטח פני הקרקע. ההוצאה והטירחה הזאת מונעת מהרבה מגדלים להפוך את החממה שלהם ככזאת המתאימה לגידול בשנת השמיטה ולכן לא מהר נמצא עגבניות שרי מגידול של מצע מנותק עם כל הילכותיו המותר בשביעית .

כך שאם ניקח בחשבון את העובדה שאין הרבה חממות מהדרין המגדלים לפי ההלכה ירקות בשנת השמיטה וגם את העובדה שמדינת ישראל היא בין המדינות המפותחות בעולם בנושא החקלאות ואצלנו ניתן למצוא את כל סוגי העגבניות שרי מה שלא מצוי כל כך במדינות שכנות כמו טורקיה או ירדן נבין שגם אם נרצה לייבא עגבניות מהמדינות השכנות לא נוכל כי פשוט לא נמצא.

ישנו עוד סוג של גידולי מים, עם שאלות אחרות, והיא שיטת ההנבטה, ונפרט...(צילום: traction/shutterstock) נבטים סינים
נבטים סינים, העשויים מהנבטה של כמה סוגי קטניות מיבול חו"ל, הליך ההנבטה נעשה בתוך מכילי מים, שהם מנהרות תחתית (צינורות) מנירוסטה, המכוסים ביריעות פלסטיק, המזכיר את ההנבטה הנעשית לחומוס המושרה עד שיוצא ממנו נבט, ומכיוון שהקטנית ממנה מנבטים את הנבטים, הינה מיבול חו"ל, נתון הפותר את בעיית השמיטה לחומר גלם,  וגם הליך ההנבטה נעשה בלי מצע גידול,

רק מהנבטה של רטיבות המים, בתוך מכלים אטומים, בלי שיצא הנוף (עלי הצמח) מחוץ לכלי, ובנוסף המבנה בו מנבטים, הינו כחדר סגור לכל דבר,  כך שהמוצר כמעט ללא חששות, מלבד היתרון הברור, שהמוצר כמעט נקי מנגיעות, שהרי בכל הליך ההנבטה אין חשיפה לכל מזיקי המחסן למינם. 

אלפלפא, נבטי אספסת המזכיר במראהו  את שערות הקדאיף הדקים, גם סוג זה עובר אותו הליך הנבטה, למרות שהחומר גלם עשוי מאספספת תרבותית, שבמקורו משמש כצמח המיועד למאכל בהמות ובעיקר לפרות חולבות.... חשוב לציין שעיקר גידול האספסת נעשה באמריקה כך שבדרך כלל אין בעיית שמיטה גם בחומר גלם.נבטי חמנייה (צילום: Pingun/shutterstock)
נבטי חמנייה,  הינם נבטים המצריכים פיקוח הדוק בשמיטה ובכלל, נתחיל בזה שהחומר גלם גדל בארץ, והליך ההנבטה דומה יותר למצע המנותק, מחמת שהגידול נעשה לא בתוך מיכל אלא על מצע של צמר סלעים הפרוס כעין שטיח שעליו שמים את החמניות, ומהם יוצאת ההנבטה עם עלים,  פעמים רבות אפשר להבחין בגרעין החמנייה שנשאר בעלי הכותר שבראש הנבט, למרות שהגידול נעשה בתוך חממה או מבנה פלסטי סגור, אך עדיין עלי הנבט פורחים באופן חשוף, ועל כן ישנה הקפדה בבד"ץ לאשר רק חממות שפרסו מתחת לכל אזור המצע יריעת פלסטיק, בכדי שתבטל את יניקת הצמח מהקרקע.

אגב, המוצר בחשש נגיעות מחרקים, מחמת שמצע הגידול צורך הרבה מים ורטיבות המושכים את כל מיני הזבובים להטיל את ביציהם על מצע הצמר סלעים.

נבטי ברוקולי, ובזיל (מיקרו- בזיליקום מיני) ישנם סוגים הגדלים על שולחן בהליך הדומה לנבטי החמנייה .

וישנם גידולים שהם בעיתים יותר משום שגדלים בתוך עציץ, כך שכל השאלות פתוחות, האם העציץ היה נקוב... האם כיסו את שטח החממה ביריעת ניילון.... בסיכום אין היתר גורף לצרוך נבטי חמנייה או ברוקולי ובזיל.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך