פרשת בהעלותך: בני ישראל במדבר נקראו "כמתאוננים" - מה הפירוש?
הרב עמיהוד סולומון בפרשת השבוע בהעלותך

לקראת שבת

פרשת בהעלותך: בני ישראל במדבר נקראו "כמתאוננים" - מה הפירוש?

הרב עמיהוד סולומון מספר על החטא שבגללו נענשו בני ישראל, ומסביר: איך אנחנו יכולים להימנע מכך. וגם - למה שואלים את החתן בזמן החתונה: מצא או מוצא?

   
פרשת בהעלותך: בני ישראל במדבר נקראו "כמתאוננים" - מה הפירוש?
הרב עמיהוד סולומון בפרשת השבוע בהעלותך
אא
הרב עמיהוד סולומון בפרשת השבוע בהעלותך

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על חטא המתאוננים. הרמב"ן מפרש שמדובר על כאלו שמתלוננים כי רע להם, הם סובלים. ובאמת, ניתן לחשוב שבני ישראל אכן צודקים בטענתם על הקושי. הליכה במדבר היא לא דבר קל. מים, אוכל, עייפות, אבק ועוד.

אלא שיש אות אחת שעושה את כל ההבדל, ומסבירה למעשה את הבעיה בתלונה של בני ישראל - האות כ'. זוהי כ"ף שמסמלת את הצגת. של בני ישראל

כלומר - אומרים המפרשים תובנה מרתקת: בני ישראל לא באמת סבלו, הרי אנחנו יודעים שהקב"ה ליווה את עם ישראל במדבר בכל צעד ושעל: "נעלך לא בלתה מעל רגלך זה ארבעים שנה", ה' מאכיל אותם מן ומשקה אותם מים. אז מה למעשה הייתה הבעיה?

מתברר שבני ישראל החליטו להסתכל במבט רע על המציאות, בצורה שלילית. פתאום כל דבר נראה לא טוב. כלומר בני ישראל נדמו כאילו הם מתאוננים למרות שהמצב לא היה אמור להיות כזה.

הגמרא מספרת על מנהג מעניין בארץ ישראל בזמן חתונה: שואלים את החתן אם הוא "מצא" או"מוצא". מה הכוונה? ובכן, פסוק אחד אומר "מוצא אני מר ממות את האישה", פסוק אחר שנאמר ע"י שלמה המלך אומר הפוך: "מצא אישה מצא טוב". אז כיצד צריך לראות את החיים? במצא או מוצא?

הכוונה היא איך החתן רואה את אישתו, האם הוא מסתכל את החיים כמכלול או שהוא מסתכל רק על אותו הרגע וזהו? - צריך שישתדל לראות בכל סיטואציה את הטוב, הרי שב-99 אחוז באמת זה יהיה כך, ואם לא - הרי שחלילה יקרה ההיפך. זה כלל גדול עבורנו שעלינו לקחת מהפרשה.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך