X
מתרחש כרגע שידור חי האם תרצה להצטרף?לשידורסגירה
מעוררים תימהון: המנהג של הספרדים בשבת הנוכחית, אחרי מות-קדושים
(צילום: David Cohen 156/shutterstock)

לקראת שבת

מעוררים תימהון: המנהג של הספרדים בשבת הנוכחית, אחרי מות-קדושים

לפי מנהגם של עדות המזרח, נוהגים לקרוא את ההפטרה מספר יחזקאל. דרך כך מתוארת את התוכחה הקשה של הנביא יחזקאל | קראו ותתחזקו

   
מעוררים תימהון: המנהג של הספרדים בשבת הנוכחית, אחרי מות-קדושים
(צילום: David Cohen 156/shutterstock)
אא

ההפטרה למנהג הספרדים, התימנים והאיטלקים היא בספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'-ט"ז, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו של יחזקאל על הפרת איסורי העריות. אשכנזים מפטירים "הלא כבני כושיים" בספר עמוס פרק ט' פסוקים ז'-ט"ו

קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול ובשנים מעוברות בהן פסח יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת ראש חודש או "מחר חודש".

על כן, רק בשנים מסוג זחג (כ-5.8% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט". גם בשנות זחג נחלקו הדעות איזו הפטרה יש לקרוא באחרי מות. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי כתב שהוא בירר אצל בעלי הקריאה שבירושלים את המנהג וכולם העידו שקוראים באחרי מות את "התשפוט" ובקדושים את "הלא כבני כושיים". לעומת זאת, המרדכי, והרמ"א והב"ח והמגן אברהם כולם כתבו להפך.

הרב מאיר סטולביץ כתב שבעניין נדיר כזה אין להסתמך על עדות מנהג, שכן אין בירור אמיתי של מה היה המנהג מקדם ולכן יש לקרוא על פי מה שכתבו הפוסקים. עם זאת, בכמה בתי כנסיות ותיקים בירושלים נהגו לקרוא את הפטרת "הלוא כבני כושיים" בשתי השבתות.

בראשונים מובאים מנהגים שונים להפטרת אחרי מות. הרמב"ם וספר האשכול כותבים שיש לקרוא את "התשפוט התשפוט", בעוד רמזי רוקח כותב לקרוא "הלא כבני כושיים". האבודרהם כותב שקוראים בסוף עמוס מ"הנה ימים באים" ושיש קוראים את התשפוט התשפוט.

בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרת פרשת קדושים היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה של ירושלים, ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבת ראש חודש או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים". המנהג היה מבוסס על דעת רבי אליעזר במשנה שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי לא נתקבלה דעתו להלכה). (מגילה ד', י')

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך