מילים מצמררות שכתב עמית בן יגאל ז"ל
(צילום: מתוך דף הפייסבוק של ברוך בן יגאל)

השואה

שנה לפני נפילתו: החייל עמית בן יגאל בפוסט מצמרר ליום השואה

מילים מצמררות שכתב עמית בן יגאל ז"ל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 2019: ב-2016 יצאתי למסע לפולין. לא באמת ידעתי מה הולך להיות, מה אני עומד להרגיש והכל זה יחלחל פנימה ויגע בי. לא חשבתי לרגע שהמסע הזה הוא זה שישנה אותי מקצה לקצה: מעמית שלא באמת חושב צעד קדימה ולא באמת אכפת לו מה יהיה בעוד שנה או בעוד שנתיים, איפה ישרת בצבא ומה יהיה עם החיים שלו - לעמית חדש, שמבין דבר או שניים לגבי העולם הזה ויודע בדיוק מה הן המטרות שלו.

   
מילים מצמררות שכתב עמית בן יגאל ז"ל
(צילום: מתוך דף הפייסבוק של ברוך בן יגאל)
אא

המסע לפולין בשבילי התחיל ביער הילדים. עמדנו במעגל מחובקים, דממה, וכל מה שאני מרגיש זה רוח שנושבת לי על העור. כאילו אנשים מחבקים ונוגעים בי. אני עוצם עיניים, וברקע פתאום מתנגן "כשהלב בוכה". 

עוצם את העיניים חזק יותר, ופתאום זה קורה: הגרון מגרד, העיניים נאבקות לא להזיל דמעה, השפתיים כבר אדומות מהנשיכה, ופתאום כשאתה חושב שאת מצליח להתאפק אתה מקבל חיבוק מהאדם שלידך והכל פשוט מתפרץ החוצה.
זה אולי היה הרגע הכי משמעותי בחיי. 

לא הפסקתי לבכות לרגע. לא כי הייתי עצוב או כדי שירחמו עלי, אלא כי באמת הרגשתי משהו זז לי בראש ובלב. הסיפור שתמיד הרגיש כמו אגדה רחוקה פתאום חודר אליך בכל הכוח.



בסוף המעגל המשכנו לטקס, ובסופו נוגנה ״התקווה״. אני זוכר שהחזקתי את דגל ישראל ביד והרמתי אותו הכי גבוה שאני יכול. שרתי את התקווה בקול רם וגאה והעיניים פשוט לא הפסיקו לדמוע.

 מאותו הרגע ידעתי שמהרגע שאחזור הביתה - כל מה שאני אעשה זה לחשוב איך אני נותן מעצמי למדינה היקרה שלי. משם גם ההחלטה להתגייס לסיירת גולני - הכי שורשי והכי אמיתי.

אני גאה להיות יהודי, גאה להיות חייל קרבי, גאה להיות בן להורים המדהימים שלי, גאה לשרת את המדינה הזאת, גאה להיות מי שאני ומה שנהייתי. המסע לפולין הוא זה שהפך אותי למי שאני היום. 

אני מבטיח לזכור ולא לשכוח לעולם!

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך