X
מתרחש כרגע שידור חי האם תרצה להצטרף?לשידורסגירה
כל מה שרציתם לדעת על ספר ההלכה היסודי, שהתקבל בכל תפוצות ישראל - השולחן ערוך
(משמאל) ר' יוסף קארו, בית הכנסת שלו בצפת (צילום: Opachevsky Irina/shutterstock/מאת לא ידוע - This image is a colorized version of a 19th century B&W drawing by an unknown artist., נחלת הכלל, https://c

גדולי ישראל

כל מה שרציתם לדעת על ספר ההלכה היסודי, שהתקבל בכל תפוצות ישראל - השולחן ערוך

הספר "שולחן ערוך", ספר ההלכה הבסיסי שכל ההלכות נפסקות על פיו – חובר ב-1563 על ידי רבי יוסף קארו. עובדות על הספר המופלא, שנחוץ בכל בית יהודי

   
כל מה שרציתם לדעת על ספר ההלכה היסודי, שהתקבל בכל תפוצות ישראל - השולחן ערוך
(משמאל) ר' יוסף קארו, בית הכנסת שלו בצפת (צילום: Opachevsky Irina/shutterstock/מאת לא ידוע - This image is a colorized version of a 19th century B&W drawing by an unknown artist., נחלת הכלל, https://c
אא

השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563. מדובר באחד הספרים החשובים בעולם ההלכה היהודי, והוא עמוד התווך שעל פיו נפסקת ההלכה היהודית בל העדות ולאורך כל הדורות.

שם הספר 
הספר נקרא שולחן ערוך על פי האמור במכילתא דרבי ישמעאל, שהקב"ה אמר למשה שיש לפרש את משפטי התורה לעם ישראל בצורה ברורה ביותר "ערכם לפניהם כשולחן הערוך". אכן, הספר מסודר וברור באופן מיוחד.

תוכן הספר
השולחן ערוך מתבסס על ה"טור", הנקרא גם "ארבעה טורים", שחיבר רבי יעקב בעל הטורים. על ה"טור" חיבר רבי יוסף קארו את פירושו "בית יוסף". מכיוון שפירוש "בית יוסף" הוא ספר ארוך ומורכב, החליט רבי יוסף לכתוב ספר נוסף, ובו לסכם את עיקרי ההלכות עצמן, ללא פלפול. כה כתב המחבר: "בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל".

פסקי ההלכה
פסק ההלכה המופיעים בשולחן ערוך הם, בדרך כלל, על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מגדולי עולם אלו הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם.

מבנה הספר
השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים:

אורח חיים - על ההלכות היומיומיות. ביניהן: השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.

יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימן אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.

אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה: נישואין, גירושין ואישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק, המדבר על בריאתה של האישה: "אעשה לו עזר כנגדו".

חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, ודיני בית דין.

הסימנים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסימנים בספר ארבעה טורים. בנוסף לסימנים, השולחן ערוך אף מחולק לסעיפים (מספור פנימי בתוך כל סימן).

גבורת נפשו של הרמ"א

על פי המסורת, רבי משה איסרליש (הרמ"א) כתב באותו הזמן ספר פסיקה נוסף, על פי מנהגי האשכנזים, בלי שידע על כך שרבי יוסף קארו כותב את אותו הספר בדיוק. כאשר נודע לו על ספרו של רבי יוסף קארו, החליט הרמ"א בגבורת נפש עילאית לגנוז את ספרו שלו כדי שלא תהיה מחלוקת בישראל. במקום להוציא ספר פסיקה, כתב הרמ"א את השגותיו על השולחן ערוך, המודפסות בתוך השולחן ערוך עצמו. דבר זה גרם לכך שהשולחן ערוך התקבל גם אצל האשכנזים במהלך הדורות, ולבסוף פסקו על פי השולחן ערוך בכל מקום שהרמ"א אינו חולק עליו.

רובם המוחלט של הרבנים מורים לפסוק הלכה לפי השולחן ערוך לספרדים, ועל פי הגהות רבי משה איסרליש לאשכנזים. השולחן ערוך הוא קיצור ההלכות מספר בית יוסף, ללא הדיונים, המחלוקת והפלפולים המופיעים ב"בית יוסף".

ענוותנותו של המחבר
החיד"א בספרו 'שם הגדולים', ציין כי היו שלושה תלמידי חכמים בשם 'יוסף' באותו הדור שהיו ראויים להוציא את השולחן ערוך. אך דווקא רבי יוסף קארו זכה לכך משום ענוותנותו היתרה. כה דברי החיד"א: "ובאותו הדור היו נמשכים שלושה רבנים ראויים לזה, והם הרב יוסף טאיטאצאק, הרב ריב"ל וכל אחד מהם היה ראוי למלאכה זו, והסכימו מן השמים ותינתן דת על ידי מרן הקדוש מפני ענוותנותו היתרה". (שם הגדולים מערכת ספרים, אות ב סימן נט).

פרשני שולחן ערוך
מאות פירושים נכתבו על הספר שולחן ערוך. הפירושים מביאים דעות נוספות, מבארים את דברי המחבר, ומציינים מקורות לדבריו. חלק מן הפירושים הודפסו על ה"שולחן ערוך" עצמו וחלק בספרים נפרדים.

הפירושים הבאים מודפסים במהדורות הנפוצות של השולחן ערוך: מג"א (מגן אברהם), ט"ז (טורי זהב), ש"ך (שפתי כהן), סמ"ע (ספר מאיר עיניים), באר היטב, שערי תשובה, פתחי תשובה, ביאור הגר"א, ב"ש (בית שמואל), ח"מ (חלקת מחוקק), קצוה"ח (קצות החושן), ונתיה"מ (נתיבות המשפט).

פירושים חשובים נוספים אשר הודפסו בנפרד מהשולחן ערוך: משנה ברורה - ספרו של החפץ חיים על אורח חיים. ספר המשנה ברורה מקובל (כפסיקה אחרונה) בעיקר אצל האשכנזים. כמו כן קיימים הפירושים הבאים: ערוך השולחן, פרי חדש, פרי תואר, כרתי ופלתי, אורים ותומים, מטה יהודה ושבט יהודה, שתילי זיתים, ברכי יוסף, מחזיק ברכה, שיורי ברכה, וכף החיים.

ספרי המשך לשולחן ערוך, המתבססים על דבריו: שולחן ערוך הרב, חיי אדם וחכמת אדם, ערוך השולחן, קיצור שולחן ערוך, שתילי זיתים, הבן איש חי, ערוך השולחן וכף החיים. גם סדרת הספרים ילקוט יוסף והלכה ברורה נכתבו על פי השולחן ערוך.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך