נחל הבשור: ילדון גילה פסלון מתק’ המקרא
(צילום: רשות העתיקות) | הילד שמצא את הפסלון

ארכיאולוגיה

נחל הבשור: ילדון גילה פסלון מתק’ המקרא

ילד שטייל בנחל הבשור מצא פסלון. ההערכה: שימש כקמע לפריון במאה ה-5 לפנה"ס

   
נחל הבשור: ילדון גילה פסלון מתק’ המקרא
(צילום: רשות העתיקות) | הילד שמצא את הפסלון
אא

לפני מספר שבועות טייל צבי בן דוד בן ה-11 מבאר שבע עם משפחתו באזור נחל הבשור, כשלפתע צד את עיניו חפץ יוצא דופן. כאשר הרים אותו, הוא הבחין בפסלון (צלמית) עשוי חרס בדמות אישה.

אימו, מרים בן דוד, מורת דרך במקצועה, הבינה כי הממצא עתיק וחשוב ויצרה קשר עם אורן שמואלי, ארכיאולוג נפת נגב מערבי ברשות העתיקות. בהמשך התברר כי מדובר בפסלון ייחודי מתקופת המקרא, מלפני כ-2,500 שנה, שככל הנראה שימש כקמע לשמירה על ילדים או להגברת הפריון. באוצרות המדינה מוכר רק פסלון אחד דומה לזה שנחשף, שאותר אף הוא בצפון הנגב.

האם ובנה מסרו את הפסלון לטובת מחקר ומשמרת באוצרות המדינה. בנוסף, קיבל צבי הקטן תעודת הוקרה מרשות העתיקות על גילוי מעשה של אזרחות טובה.

שמואלי ודבי בן-עמי, אוצרת תקופת הברזל והתקופה הפרסית ברשות העתיקות, ציינו: ״הצלמית שמצא צבי ייחודית ונדירה, ובאוצרות המדינה מכירים רק אחת הדומה לה. נראה שהיא הייתה בשימוש במאות החמישית והשישית לפנה"ס, בסוף תקופת הברזל או בתקופה הפרסית, סוף ימי בית ראשון או תקופת שיבת ציון. הצלמית, שאורכה שבעה סנטימטרים ורוחבה שישה סנטימטרים, הוכנה בתבנית. הן היו שכיחות בבתים ובכל מרחב החיים, בדומה לחמסה של היום, ושימשו, כנראה, כקמיעות להגנה, למזל ולשפע. צריך לזכור שבעת העתיקה, מדע הרפואה לא היה מפותח: התמותה בקרב תינוקות וילדים היתה גבוהה מאוד, כשליש מהתינוקות שנולדו לא שרדו. לא תמיד הייתה מודעות להיגיינה, וכמובן שלא היו טיפולי פוריות. בהיעדר רפואה מתקדמת, החשיבות של קמיעות כמקור לתקווה ולפנייה לעזרה היתה מרכזית״.

החוקרים הדגישו כי ״מעשה האזרחות הטובה של הילד צבי בן דוד יאפשר לנו להבין טוב יותר את מנהגי הפולחן שהיו נהוגים בתקופת המקרא ואת הצורך האנושי הטבוע באדם בייצוג חומרי של דמויות אנושיות״.

צבי בן דוד עם תעודת ההוקרה מרשות העתיקות | (צילום: רשות העתיקות)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך