X
מתרחש כרגע שידור חי האם תרצה להצטרף?לשידורסגירה
X
צפו: קמיע נורא הוד מעשה-ידי האדמו"ר הרה"ק רבי מוטל’ה מרחמסטריווקא זיע"א
(צילום: בידספירט) | הקמע המיוחד שיצר האדמו"ר

גדולי ישראל

צפו: קמיע נורא הוד מעשה-ידי האדמו"ר הרה"ק רבי מוטל’ה מרחמסטריווקא זיע"א

קמיע עשוי לוחית פליז מוזהבת ומעוטרת בעבודת יד עדינה של צורת מקום המקדש, כתובות שונות ופסוקים, מעשה ידי קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי מוטל'ה טברסקי מרחמסטריבקא. במרכז הקמיע חקיקת שמו של הרבי פעמיים, בעברית ובלועזית. קמיע חסידי נדיר ביותר!

   
צפו: קמיע נורא הוד מעשה-ידי האדמו"ר הרה"ק רבי מוטל’ה מרחמסטריווקא זיע"א
(צילום: בידספירט) | הקמע המיוחד שיצר האדמו"ר
אא
(צילום: בידספירט) | הקמע המיוחד שיצר האדמו"ר

כידוע, חלק מצדיקי החסידות היו מחלקים קמיעות (לעיתים נדירות), אך בשונה מקמיעות חכמי הספרדים - קמיעותיהם של האדמו"רים החסידיים לא נשאו בדרך כלל שמות קודש קבליים במפורש, אלא פסוקים וצירופים שונים ובדרך כלל גם את שמו של הרבי, כעין הקמיע שלפנינו.

הקמיע מוקף במסגרת מסוגננת, במרכזו, צורת מקום המקדש, ומסביבו הפסוק "וראיתם אותו וזכרתם", ומתחתיו הכתובת: "מרדכי טווערסקי - גימטרי' - כמים הפנים אל פנים כן לב האדם לאדם". בראש הקמיע מופיעה כתובת נוספת בלועזית: "Rabbiner Mordche Twersky Jerusalem, Palestine". הכל מעשה-ידי-קדשו של הרבי מרחמסטריווקא, שהיה כידוע - לפי ציווי אביו - חרט אמן במלאכת מחשבת בכסף ובנחושת, ואת לוח ה'שיויתי' בבית מדרשו כמו גם את קרשי סוכתו הכין בעצמו בעבודת אמנות, כעין הקמיע שלפנינו.

בביוגרפיה 'ירושלים של מעלה' (חלק ב, עמ' 137) נכתב אודות יצירות האמנות של הרבי הקדוש מרחמסטריווקא: "יודעי ח"ן אמרו, כי יש בציורים אלו צירופי אותיות ויחודים של מעלה" 

האדמו"ר רבי מוטל'ה טברסקי [ת"ר-תר"פ], בנו של האדמו"ר הראשון מרחמסטריווקא הרה"ק רבי יוחנן טברסקי, וחתן-דודו האדמו"ר רבי דוד מטולנא. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ה מונה תחתיו כאדמו"ר מרחמסטריווקא. בשנת תרס"ו עלה הרבי לירושלים, והיה מהאדמו"רים החשובים בעיר הקודש ובעולם. הוא נודע בקדושתו הרבה, וכבעל רוח הקודש שברכותיו אינן שבות ריקן. מאכלו היה בצמצום רב ובכל זאת היו פניו מאירות וזורחות מעצמת קדושתו.

בהוראת אביו, עסק הרבי כל יום (!) בחריטה וגילוף בכסף ונחושת, עץ וציור, והיה חרט אמן במלאכת מחשבת (אנצי' לחסידות, ג, עמ' רח). בית מדרשו של האדמו"ר "בית מרדכי" היה בחצר ישיבת "חיי עולם" בירושלים. בעמוד התפילה בבית המדרש היה לוח "שיויתי" מצויר, מעשה ידי הרבי (ראה, ש' זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 94-96. ש' זכריה אף מספר כי הצייר המפורסם הרמן שטרוק היה מגיע אל הרבי, כדי ללמוד מציוריו ודרכו באמנות). קרשי הסוכה של רבי מוטל'ה היו מחוטבים בגילופי עץ, "יודעי ח"ן אמרו, כי יש בציורים אלו צירופי אותיות ויחודים של מעלה... ובסוכה זו הפליא בצירופיו, עד שהיו בחיטוביה הרמז והפשט מאוחדים זה בזה" (ירושלים של מעלה, ב, עמ' 137. 

לפי המסופר שם קרשי הסוכה עצמם הגיעו אליו בירושה מאבותיו האדמו"רים). על קרשי-סוכה אלו נודע הסיפור העממי, כיצד שרף אותם ר' מוטל'ה בעצמו לצורך הצלת חיי ילד חולה. היה זה בשנת תרע"ה, בעיצומם של ימי מלחמת העולם הראשונה, והאדמו"ר השתמש בקרשי הסוכה כעצי הסקה לחימום מים עבור אמבטיות לילד החולה, בשל המחסור החמור בעצים (ירושלים של מעלה, שם חלק ב, עמ' 136-155).

את מקומו באדמו"רות מילא אחיו רבי מנחם נחום. שני בניו היו רבי משה שכיהן באדמו"רות באודסה ורבי פנחס טברסקי מאוסטילה שכיהן באוסטילה ונודע בשם "רבי פיניע'לע אוסטילער", מגדולי האדמו"רים בגליציה-ווהלין, וחתנו הגדול של האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא (המהרי"ד).

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך