אין להחמיץ - הסגולות הנצרכות ב’שבת פרה’

בשבת הקרובה קוראים בתורה את סדר טהרת פרה אדומה מפרשת חוקת, ועל כן נקראת שבת זו "שבת פרה".

על פי השולחן ערוך, חיוב קריאת פרשת פרה הוא מן התורה (או"ח תרפה, ז). לעומת זאת, המשנה ברורה סובר כי חיוב קריאתה הוא רק מדרבנן (מ"ב שם ס"ק טו בשם הרבה אחרונים).

בזמן בית המקדש הייתה קיימת חובה להיטהר לפני הרגל, ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב חג הפסח. במדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.

המשנה ברורה: "היא פרשת פרה אדומה (ויש אומרים שהיא דאורייתא, שולחן ערוך) והיא בשבת שקודם פרשת החודש, שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחרי הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו, לכך קוראים פרשה זו, להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה".

ה''שפת אמת'' כותב כי שבת זו היא זמן מיוחד לטהרה. כה דבריו: "זמן זה מסייע לטהרה על ידי שבזמן המקדש היו כל בני ישראל עסוקים בטהרה בימים אלו לטהר עצמם לקרבן פסח, לכן הזמן מבקש תפקידו, ומסייע לטהרת הלב גם עתה".

"בזמן שאין בית המקדש קיים, דבר שפתינו לרצון לפני אדון כל, כאילו קיימנו והקרבנו הקרבנות, וגם הפרה בהזאת שלישי ושביעי, ועל ידי קריאתה על כל פנים נטהר טהרה רוחנית לכבוד הרגל הבא עלינו". ("עבודת ישראל") בעניין זה ראוי  לציין את דבריו שלבעל ה''חסד לאברהם'', הכותב כי בשלושים הימים שבין פורים לפסח, הקדוש ברוך הוא מוציא את ישראל בכל יום משער נוסף מתוך שערי הטומאה, ומעלה אותם מדרגה לדרגה.

עיקר קריאת פרשת פרה מכוונת על טהרת הלב מן העוונות. רבי צדוק הכהן מלובלין מפרש את ההפטרה, הנאמרת לאחר קריאת פרשת פרה, בה נאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם, ומכל גלוליכם אטהר אתכם, ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מקרבכם, ונתתי לכם לב בשר". מכאן מוכח שעיקר טהרת פרה אדומה היא הנקיות והזיכוך מן העוונות, וכל זריקת מי החטאת על טמא מת, כוונתה על 'חטא עץ הדעת' שהביא וגרם את הטומאה לאדם הראשון, שהרי על ידי חטא זה נגזרה מיתה לעולם. נמצא שבשבת זו אפשר לתקן את שורש כל החטאים". (''פרי צדיק'', פרשת פרה, אות ז)

ה''חתם סופר'' מסביר את העניין שבאפר הפרה: "משום כן אמרה התורה להיטהר ב'אפר פרה', לרמז לאדם שישוב בתשובה אל ה', על ידי שיהיה בעיני עצמו כעפר ואפר. כי על ידי תשובה מתוך הכנעה ושפלות הרוח זוכים לטהרה". עוד ממשיך ה"חתם סופר" וממשיל את מי החטאת לדמעות: "ואף גם זאת, שישפוך דמעות מתוך שברון לב, ודמעות אלו ייחשבו לו כהזאת מי חטאת". ("חתם סופר", דרשות לג)  

במדרש רבה על פרשת במדבר מובאים דבריו של רבי יוסי ברבי חנינא: "אבל עתה, בעוונותינו הרבים, שחרב בית המקדש, אין לנו טהרה, אלא כשאנו לומדים ועוסקים בתורת פרה ובמצוותיה, על ידי זה אנו נטהרים". באופן זה מסביר ה"רוקח" את הפסוק "זאת חוקת התורה" כך: "הוקשה חוקת התורה לפרה אדומה, מה פרה אדומה מטהרת, אף התורה מטהרת לומדיה לשמה".

השל"ה כותב כי "אף בזמן שאין אפר פרה, יוכל אדם לטהר את עצמו כשדבק בהתמדת התורה, ולומד ומלמד על מנת לשמור ולעשות ולקיים".

ה"אור החיים" בפירושו על התורה: "באמצעות מה שילמדו בתורה, היא מגינה ומכפרת עוון ומרבה זכויות... ואפילו היו ביד האדם עבירות רבות, זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם – כאילו הקריב כל הקרבנות המכפרים... כי אפשר לזכות לכפרה שלמה על ידי עסק התורה".