למה טוב לשמוע על צרותיו של הזולת?

אין מי שלא מכיר את הסיטואציה של אדם שמתנה את צרותיו באזניך. מלבד המצווה הגדולה ב"נשיאה בעול עם חברו" בכך שהשומע מביע הזדהות עם כאבו של האחר, ישנו ערך מוסף לשמוע על צרותיהם של אחרים.

אהרון הכהן נצטווה "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד", ומבאר ה'ספורנו': כדי שיתפלל עליהם שיזכו במשפט. נמצינו למדים, שכדי להתפלל כראוי על בני ישראל, יש הכרח לשאת על הלב את צרכיהם של ישראל ולחוש בצערם.

הרמב"ן (ספר המצוות, עשה ה) כותב שבשעה שאדם מתפלל בעת צרה הוא מקיים מצוה מן התורה, "והיא מצוה על כל צרה שתבוא על הציבור לזעוק לפניו בתפילה ובתרועה". הרי שהמצווה כפולה ומכופלת שעה ששומעים צרתו של האחר ומתפללים לישועתו.

ואם מדובר בצרת צדיק ותלמיד חכם, הרי שזו חובה. וכך כותב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ (יערות דבש ח"א דרוש א): וחובה עלינו להתפלל בטובתם ושלומם של תלמידי חכמים ולומדי תורה, כי הלא המה שומרי תורה ותופסי קבלה אמיתית תורה שבעל פה, ונפשינו קשורה בנפשם, ואם אין תלמיד חכם ח"ו, אין לנו חיים.

ולכן – כותב ה'יערות דבש' – עלינו החיוב בכל לבב להתפלל לה', שיחדש כנשר נעוריהם ויחליפו כח, יעלו אבר כנשרים, וזו היא מצוה רבה מאוד, מלבד התפילה לה' עבור למודי ה', ואף גם שמכח זה נתרבה כבוד התורה, כי איך לא יחמוד איש לתורה, אם כל ישראל מתפללים בשלומו וטיב מעמדו ובריאותו.

כ"ק האדמו"ר מרדומסק הגאון הצדיק רבי שלמה חנוך רבינוביץ' זצ"ל היה מרבה לעודד ולחזק את האדם הפשוט בכוחה של תפילה למען הפרט ולמען הכלל, יסוד ושורש התפילה לשיטתו, הוא לא להתפלל לצורך עצמו בלבד, כי אם לטובת הכלל.

פעמים רבות, לא ניתן להזדהות עם הכאב, אלא רק להתפלל לישועה. כך במקרה שאדם שומע על חולה קשה, ופעמים שמדובר במחלה חשוכת מרפא, או אז אין כוחנו אלא בתפילה. אבל מה נתפלל?

כשנועצו עם הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל כיצד להתפלל על אדם החולה במחלה חשוכת מרפא, אמר: "במקום להתפלל לרפואתו של החולה, דבר שהוא בגדר נס, יש להתפלל כי תמצא תרופה למחלתו".

הוסיף רבי יעקב זצ"ל ואמר: הקב"ה מקדים תרופה למכה (מגילה יג.) ולכן אין ספק שהתרופה מצויה אי-שם בטבע, אלא שהיא ממתינה להתגלותה. לכן אין בתפילה לגילוי התרופה משום בקשה לשנות סדרי הטבע.