הרב יעקב שריקי זצוק"ל: הסבא קדישא מ’מבשרת’
(צילום: באדיבות המצלם)

הרב יעקב שריקי

48 שנה להילולת הסבא קדישא מ’מבשרת’, הצדיק הרב יעקב שריקי זצוק"ל

לרגל יום ההילולא המ"ח לסבא קדישא מ'מבשרת' הצדיק הרב יעקב שריקי זיע"א שיחול השבוע, 'ערוץ 2000 'עם דיוקן מיוחד לדמותו הטהורה של הצדיק שעלה מאיליג שבמרוקו, היה מכונה בפי כל "שר בית הזוהר" וברכותיו לא שבו ריקם, מעשיות והנהגות וכן סיפור פטירתו המופלא

   
הרב יעקב שריקי זצוק"ל: הסבא קדישא מ’מבשרת’
(צילום: באדיבות המצלם)
אא

בקרב רבים יציינו השבוע את יום ההילולא ה- 48 של האי סבא קדישא חסידא ופרישא, שר בית הזוהר, אדמו"ר הצדיק הרב יעקב שריקי זצוק"ל מגדולי צדיקי מרוקו בדור האחרון.

הצדיק רבי יעקב שריקי זצוק"ל נולד בסביבות שנת ה'תרמ"ח 1888 בעיירה איליג השוכנת בדרום מערב מרוקו לאביו הצדיק והחסיד

רבי שלמה זצ"ל שהיה מתענה תענית הפסקה - ששה ימים רצופים בימי חודש אלול וימי השובבי"ם, ובנוסף עסק בגמילות חסד של אמת

בשם 'חברת רשב"י', ולאמו הצדקת מרת טאנא ע"ה בת רבי יעקב אלחרר ז"ל שהיתה ידועה בצדקותה ותמימותה המופלגת. הוא נקרא על שם זקנו מצד אמו רבי יעקב אלחרר ז"ל הנזכר.

בצעירותו למד בישיבתו הגדולה של המאור הגדול הגה"ק רבי יעיש עקיבא זי"ע שהעמיד תלמידים הרבה, ורבים מחכמי האזור היו תלמידיו, ובישיבה זו שקד בתורה בתמימות ובפשיטות ע ד שנתעלה ויצא שמו הטוב כבר בגיל צעיר לתלמיד חכם וצדיק מופלא.

בהמשך נשא לאשה את הצדקת מרת חנינה ע"ה בת דודו אח אמו הרה"ק רבי מכלוף אלחרר זי"ע שנודע לאיש קדוש ונורא ובעל מעשים,

וכך כל ימיו היו רצף אחד של חיי תורה ויראת שמים טהורה בקדושה ובתמימות, הגה בתורה יומם ולילה, עסק במצות גמילות חסדים והאכיל עניים כל ימיו, בכל כוחו, לשם שמים.

הצדיק שהיה גאון בנגלה ובנסתר, היה דבוק מאוד בלימוד הזוהר הקדוש והיה עוסק בספר הזוהר ביום ובלילה ולימדה לאחרים, כמו גם בבית הכנסת המקומי ב'מבשרת' שם היה מלמד את ספר הזוה"ק מידי מוצאי שבת,

ומנהג מיוחד היה ל צדיק, להתחיל ולסיים את כל ספר הזוהר מתחילת חג הפסח עד יום ל"ג בעומר, וביום ל"ג בעומר היה עורך בביתו סעודה גדולה בשירים ותשבחות לכבוד הילולת

רשב"י זיע"א, דביקותו העצומה ושקידתו בספר הזוהר היתה ידועה לכל, עד שהיה מכונה בקרב כל שומעי לקחו ודורשי עצותיו וברכותיו "שר בית הזוהר".

וכן במשך כל ימי חייו הקפיד הצדיק על אמירת תיקון חצות מידי לילה בקול גדול וזעקות שבר על חורבן בית המקדש כשנחלי דמעה יורדים על זקנו הקדוש, כשלאחר מכן היה ממשיך לעסוק בכל מכמני התורה ובסודותיה ובפרט בזוה"ק עד אור הבוקר.

בספריו הרבים נמצאו טיפות שעווה לרוב, שכן היה לומד בלילות לאור הנר.

ומסופר שגם כאשר היה נוסע בדרכים במרוקו על גבי הפרד היה עוסק בתורה ובתפילה, וכאשר היה מגיע שעת חצות היה רבי יעקב עורך תיקון חצות על גבי הפרד.

בשנת ה'תשט"ז 1956 עלה הצדיק ל חונן את עפר ארה"ק עם רבים מבני עירו ומשפחתו, בתחילה התיישב במושב "אורה" הסמוך לירושלים,

ולאחר כשלוש שנים בשנת ה'תשי"ט 1959 העתיק את מושבו ל"מבשרת ציון" הסמוכה לירושלים, כאשר כל תושבי המקום עמדו נרגשים על הצדיק הקדוש שבה לשכון בתוכם, וכך רבים היו משחרים לפתחו מדי יום, כדי לבקש את עצתו וברכתו שלא הייתה שבה ריקם ואכן נושעו. כמו כן נודע הצדיק בהיותו מייעץ עצות לאנשים באמצעות ספרי סגולות והיה אומר את סיבת מחלתם ומה תרופתם.

מידת החסד והצדקה היה טבועה בדמו של הצדיק הן במרוקו והן אחר עלותו לאר"י ונודע בהיותו חס על כל עני ואביון וביתו היה בית הכנסת אורחים, כאשר עניים ואביונים היו סמוכים על שולחנו מידי שבת וחג באופן קבוע , וכן בהיותו במרוקו היה דואג לד' מינים עבור כל בני עירו והיה מחלק לכל משפחה כמספר הנפשות חינם אין כסף, וכן בשאר מעשה חסד מופלאים,

ומעשה שהיה כך היה: בזקנותו של הצדיק נכנס אליו איש צעיר לאסוף את קופת הצדקה שבביתו, ותוך כדי שיחה סיפר האיש, כי הוא התאלמן מאשתו ל"ע שנפטרה צעירה בדמי ימיה, הצדיק כאב את כאבו, ומיד אמר לו:

"אני מכיר אשה טובה בשבילך" , וכך תיכף ומיד נסע הצדיק למרות שהיה אז למעלה מגיל שמונים שנה ובקושי עמד על רגליו, באוטובוס ממבשרת ציון לירושלים, ומשם לקח אוטובוס נוסף לקרית יובל וחיפש בעייפות ובטרחה את בית-המשפחה, שהכיר טוב ממרוקו והציע להם את השידוך, ובחסדי ה' הוקם בזכותו בית נאמן בישראל.

הצדיק היה בקי בחכמת 'כף היד' והיה אומר לאנשים מה יהיה איתם עפי"ז, וכן ברכותיו ותפילותיו נשאו פרי, ורבים המעשיות אודות כך.

סיפרה אשה אחת, שקודם שילדה אמר לה הצדיק, כי היא תלד בן ואחר כך תיכנס לחולי כבד. וסיים: "רק הקב"ה יתברך יציל אותך מזה". וכך היה, שתיכף אחר הלידה חלתה זמן רב עד שהתרפאה בחסדי ה'. כמו כן, אשה אחרת סיפרה שאמר לה בצעירותה שבסוף ימיה תסבול חוליים,

וכך הוא שה' ירחם אומנם זכתה לאריכות ימים ושנים, אבל היא הייתה חולה ב"מ לעיתים תכופות. לאשה אחרת שפנתה אל הצדיק בשל העובדה שלא זכתה שנים רבות לפרי בטן אמר, ש" בקרוב תלד בן ואחריו עוד ג' בנים זה אחר זה, ולאחר מכן בת" ומדברי הצדיק לא נפל מאומה, וכך היה.

בביתו הקדוש שב'מבשרת', היה מחוץ לבית "צריף" שם היה הצדיק עוסק בתורה לבדו הוא ובוראו ביגיעה וגם היה יושן שם מפני החום, ומסופר שבתקופה שהיתה "מבשרת" קרובה לגבול עם ירדן, והייתה אש פגזים שנורתה מעמדות הלגיון הירדני, רבי יעקב לא היה שת את ליבו לקולות התבערה והיה הוגה בתורה בצריף וכאשר היו נגשים אליו ואומרים לו שזה מסוכן ושיכנס לבית, היה הצדיק אומר "אין מה לפחד ומה שהקב"ה רוצה כך יהיה", ומעשה שהיה בפגז שעבר סמוך לראשו של הצדיק ובנס לא קרה שום אסון, כי "תורה מגנא ומצלא".

כמו כן, היה הצדיק כהרגלו אומר תיקון חצות בקולו קול חוצב והיו שכניו מזהירים אותו מפני הסכנה מהערבים והצדיק באהבת ה' שהייתה נטועה ובוערת בליבו בביטחון עצום ובעזות דקדושה היה משיב להם "אין לפחד מהם כלל וכלל ומי הם בכלל שיפריעו לנו בעבודת השי"ת",

עוד היה רגיל לספר בן אחיו הגה"צ רבי אליהו שריקי זצ"ל שכאשר היה רבי יעקב מברך ברכת המזון היה מברך מילה במילה כמונה מרגליות וקולו האדיר היה נשמע למרחקים. כמו כן עוד בעודו בעירו איליג שבמרוקו היה נוהג הצדיק להתחיל תפילת מנחה ב'פתח אליהו' בקול רם, קול חוצב להבות, לכבוד ה',

וכשהיה מתחיל 'פתח אליהו' - היו שומעים את קולו עד ה'מלאח' השניה, והיו יודעים שהתחילה תפילת מנחה. וכן כאשר היה לומד משניות סוכה בסוכתו שמעל ביתו שבאיליג, היה קולו נשמע בכל הכפר. על גודל זהירותו, אהבתו וחיבתו של הצדיק על פאות הראש והזקן, מסופר שכשהיו מספרים את ראשו, היה הצדיק מזהיר את הספר שלא יגע בפאות הראש, ובנוסף לזה מחרדת קודש היה מניח את שני ידיו על מקום הפאות, לבל יקרה טעות ח"ו.

"גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם": לפני כעשר שנים, בחודש אב ה'תשע "א, בן אחיו הרב מאיר שריקי חזן ושוחט במבשרת ציון חלה ל"ע וקיבל אירוע מוחי ושכב בבית-הרפואה במשך שלושה ימים, לאחר שהשתחרר עדיין היה בדאגה גדולה ממצבו, והנה לילה אחד חלם, שהוא נמצא בבית כנסת מלאה באנשים והיה שם שמחה גדולה ומישהו שר בתוך הקהל , ובתיבה ישבו רבנים גדולים ובהם רבי יעקב שריקי ואחיינו רבי אליהו שריקי.

ואז ר' מאיר בעל החלום בא אליהם ואמר: "רבותי! אני חולה!". ואז רבי יעקב שריקי אמר לר' מאיר: "אל תפחד, יש לך עוד 25 שנים לחיות!". ובאמת מצבו השתפר עד לבלי היכר, וברוך ה' הוא חי עמנו לאוי"ט.

אודות הסתלקותו מסופר כך: בשנותיו האחרונות עבר להתגורר אצל בנו ר' שלמה ז"ל בשכונת קטמון בירושלים, ובשנים אלו סבל ייסורים וקיבלם באהבה והיה אומר תמיד "טוב שיש לי ייסורים בעולם הזה כך אלך נקי לעולם הבא" , כשבועיים לפני פטירתו אמר לכלתו שתכין סעודה של דגים ובצים, וכששאלה אותו לכבוד מה? אמר לה: "את לא רואה את רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס?!" וכן הזכיר עוד שמות של תנאים וצדיקים, וכך ערך שולחן מכובד ומזג כוסות של יין, ועל כוס וכוס אמר זה לרשב"י, זה לרמב"ה,

וכן על זה הדרך, ובתוך הסעודה קרא הצדיק את מגילת אסתר כאילו הוא רואה בעיני רוחו שביום חג פורים הוא כבר לא יהיה בעולם הזה, ולאחר סיום הסעודה שכב על מיטתו וניטל ממנו כח הדיבור והיה שוכב במיטה בין חיים למוות, והנה יומיים לפני פטירתו בא הצדיק לכלתו בחלום ואמר לה: " עוד יומיים יקרה משהו בבית", והיא הבינה, שרצה לומר לה שתשגיח שלא יפטר בלי שיקראו עליו קריאת -שמע.

ואכן אחרי יומיים ראתה שקיצו קרב וקראה לשכנים, ואמרו עליו קריאת-שמע ומיד התבקש לבית -עולמו. והיה זה, ביום שישי ערב שבת, י"ב אדר ב' ה'תשל"ג 1973 והוא נטמן בו ביום סמוך לכניסת השבת בהר המנוחות שבירושלים, ונתקיים בו "מת בערב שבת סימן יפה לו".

בקרב רבים יציינו השבוע, יום רביעי י"ב אדר, את יום ההילולא קדישא, בהדלקת נר ולימוד הזוהר הקדוש לכבוד נשמתו,

כאשר רבים גם יעלו לציונו שבהר המנוחות בי-ם, בראשות יוצאי חלציו, הרבנים הצדיקים רבי אברהם ורבי יוסף חיים דבדה, להעתיר בתפילה ולזכות בדבר ישועה ורחמים.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך