צום תענית אסתר 2021: זמני צום תענית אסתר
(צילום: Seth Aronstam/shutterstock)

פורים

מתי יוצא צום תענית אסתר 2021? זמני יציאת הצום כולל סגולה מיוחדת

ביום חמישי 25.2, י"ג באדר, חל יום מיוחד שנקרא "תענית אסתר". מתי מתחיל ויוצא צום תענית אסתר? למה צמים בתענית אסתר? מדובר ביום בו יש לצום, אך לא מתוך צער כמו בצומות אחרים בשנה, אלא כיוון שזהו יום גדול ומסוגל לקבלת התפילות. קבלו 10 עובדות על היום הגדול, ואל תפספסו את עת הרצון המיוחדת לקבלת משאלותיכם לטובה בזכות מרדכי ואסתר.

   
צום תענית אסתר 2021: זמני צום תענית אסתר
(צילום: Seth Aronstam/shutterstock)
אא

צום תענית אסתר 2021: זמני כניסת ויציאת הצום
עיר    כניסת הצום    יציאת הצום
אלעד     05:00        17:53
אשדוד   05:01         17:54
באר שבע 05:01        17:54
בית שמש    05:00       17:53
ביתר עילית  04:59     17:52
בני ברק      05:01       17:53
חברון     04:59       17:52
חיפה        05:00      17:52
טבריה     04:58     17:50
ירוחם    05:00      17:54
ירושלים    04:59        17:52
מודיעין עילית  05:00    17:53
מירון         04:58    17:50
נתניה    05:00    17:53
ערד        04:59    17:52
צפת    04:58    17:50
קרית מלאכי    05:01    17:54
רחובות  05:01    17:53
תל אביב    05:01    17:53

צום תענית אסתר 2021: זמני צום תענית אסתר (צילום: David Cohen 156/shutterstock)

עשר עובדות על יום הצום המיוחד יחד עם סגולה:
1. בספר 'קב הישר' מובאים דברים מיוחדים אודות יום תענית אסתר: "יום זה הוא מסוגל מאד שיקובל תפילתנו בזכות מרדכי ואסתר, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל, יקח פנאי לעצמו ביום התענית ויאמר תחילה מזמור כ"ב בתהילים 'אילת השחר', ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה', ויבקש בקשתו ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם ייעתר לו הקב"ה, ויפתח לו שערי רחמים, ותקובל תפילתו ברצון".

2. פרק כ"ב בתהילים הוא פרק מיוחד ליום תענית אסתר, אשר נאמר על ידי אסתר, כאשר ניגשה, על פי ציווי מרדכי, לארמונו של אחשוורוש. 

פרק כ"ב בתהילים - הפרק הסגולי לישועה
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד:

(ב) קלי קלי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי:

(ג) אלוקי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי:

(ד) וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל:

(ה) בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ:

(ו) אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ:

(ז) וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:

(ח) כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי יַפְטִירוּ בְשָׂפָה יָנִיעוּ רֹאשׁ:

(ט) גֹּל אֶל ה' יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ:

(י) כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי:

(יא) עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם מִבֶּטֶן אִמִּי קלי אָתָּה:

(יב) אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר:

(יג) סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי:

(יד) פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג:

(טו) כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי:

(טז) יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי:

(יז) כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי:

(יח) אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי:

(יט) יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:

(כ) וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה:

(כא) הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי:

(כב) הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי:

(כג) אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ:

(כד) יִרְאֵי ה' הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל:

(כה) כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ:

(כו) מֵאִתְּךָ תְהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו:

(כז) יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד:

(כח) יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כָּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:

(כט) כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם:

(ל) אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה:

(לא) זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַה' לַדּוֹר:

(לב) יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה:

3. מטרת הצום, על פי ה"משנה ברורה", היא "לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".

4. יום זה מטרתו להשריש את כוח התפילה בליבות בני ישראל, שיזכרו וידעו שבכל דור ודור שומע הקב"ה לתפילת כל פה עמו ישראל ברחמים בכל עת ובכל שעה.

5. הצום נקבע זכר לצום שקבעו מרדכי ואסתר בימות אחשוורוש. על פי התורה, בכל פעם שהצבא עומד לצאת למלחמה, על החיילים לצום ביום הקודם לכך וזאת בניגוד מוחלט לצבאות האחרים, אשר מבלים את אותו יום בצחצוח חרבות, באכילה ובשתייה. הנשק הטוב ביותר של היהודי מאז ומתמיד, היא ההבנה, שהניצחון במלחמה מגיע מאת הקדוש ברוך הוא.

6. טעם נוסף לתענית ביום זה, גילה ה'מגיד' למרן ה'בית יוסף', וכפי שהביא ה'קב הישר': "שהשגחת הקב"ה הוא תמיד על ישראל, שהם נחלתו ועדת סגולה, והוא חפץ להצדיקם עדי להנחילם שכר טוב לעולם הבא, וביום שמגיע י"ג באדר להיות ישראל שמחים וששים בו על תורף הנס... אז נקראת שמחה של מצווה... והנה יש לחוש פן על ידי ריבוי האכילה ושתיה ושמחה באים ישראל לידי חטא, לכן הקדים הקב"ה התענית, לפי שהתענית היא סגולה להינצל מן החטא, ולא יהיה כוח לשטן לקטרג עליהם, ולהביאם לידי חטא". כלומר, הצום הוא סגולה להינצל מחטאים בחג הפורים שחל למחרת.

7. בסליחות לתענית אסתר, מצויה התפילה: "שומע תפילה והעבר תיפלה". בעל ה'קב הישר' מבאר כי יש לכוון שלא יבואו לידי חטא ועוון חס וחלילה על ידי ריבוי אכילה ושתיה ושמחת פורים, ועל ידי סליחות ותחנונים שאנו אומרים ברבים אנו מעוררים את זכות מרדכי ואסתר.

סגולה מעולה לפורים מהחתם סופר. צפו

(צילום: Seth Aronstam/shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך