X
מתרחש כרגע שידור חי האם תרצה להצטרף?לשידורסגירה
ר"ח אדר שחל להיות בשבת במנייני חצרות: שלוש בעיות שלא נתקלו בהן בעבר – והפתרון
(צילום: John Theodor/shutterstock)

לקראת שבת

ר"ח אדר שחל להיות בשבת במנייני חצרות: שלוש בעיות שלא נתקלו בהן בעבר – והפתרון

העובדה שלרוב מנייני החצרות יש רק ספר תורה אחד בשימוש תעמיד אותם בשבת הקרובה, בה ראש חודש אדר חל בשבת, בפני אתגר שלא מתמודדים איתו בשנים האחרונות.

   
ר"ח אדר שחל להיות בשבת במנייני חצרות: שלוש בעיות שלא נתקלו בהן בעבר – והפתרון
(צילום: John Theodor/shutterstock)
אא

בשבת הקרובה נכנס בשעה טובה לחודש אדר. בראש חודש אדר שחל להיות בשבת נוהגים להוציא שלשה ספרים בהם נקרא בפרשת השבוע. פרשת משפטים הנמצאת בספר שמות, פרשת ראש חודש  המופיעה בפרשת פנחס בספר במדבר ואחר כך בפרשת שקלים המופיעה בפרשת 'כי תשא' בספר שמות.

סדר זה נקבע בשל הכלל "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם". כלומר שכיחות הקריאה היא הקובעת את מיקומה של הפרשה בסדר הקריאות, לכן פרשת ראש חודש קודמת לפרשת שקלים ולכן פרשת השבוע קודמת לראש חודש. בדרך כלל ובשנים כתיקונן אנו מוציאים שלשה ספרי תורה, זאת כדי להבליט שמדובר בשלש קריאות שונות, ומפטירים בהפטרה של פרשת שקלים שכן המפטיר עלה בפרשה זו ולכן מפטירים מעניני המפטיר.

השנה במנייני החצרות סביר להניח שיהיה למרבית המתפללים רק ספר אחד וממילא עולות שלש שאלות שאנו לא נתקלים בהן בשנים אחרות.

א. האם נכון להקדים את פרשת שקלים לפרשת ראש חודש?
שני טעמים יכולים להיות לדבר. האחד כדי למנוע טרחא דציבורא שכן גלילת הספר מפרשת "משפטים" לפרשת "פנחס" וחזרה לפרשת "כי תשא" אורכת זמן ומהוה סוג של טרחא דציבורא היושב בלא מעש. 

הטעם השני ,כיון שפרשת שקלים ממוקמת בין פרשת משפטים לפרשת פנחס עולה השאלה של איסור "אין מעבירים על המצוות". כלומר בדרך לפרשת ראש חודש נעבור דרך פרשת שקלים ולכאורה אסור להעביר על מצות קריאתה.

לא מצאנו לכך כמעט תקדימים בספרי הראשונים זולת מקרה אחד בו נראה כי הקדימו קריאת פרשת שקלים לקריאת ראש חודש וכך בפשטות הכריע הרב פרנק זצ"ל. אמנם יש הסבורים כי אין במקרה כזה מקום לחשוש בכלל ש"אין מעבירים על המצוות". אולם בשלוב עם בעיית הטרחא דציבורא דומה שיש מקום להקל בדבר ולקרוא לפי סדר הפרשות.

ב. במידה והתשובה לשאלה א' היא שמפטירים בקריאה של ראש חודש, מה נכון להפטיר - האם בהפטרת ראש חודש או בהפטרת שקלים?
מרבית הפוסקים כתבו שיש להפטיר בנושא בו סיימו דהיינו הפטרת ראש חודש שחל בשבת וכך הכרעת 'הנודע ביהודה' והמשנה ברורה. יש שכתבו שנכון להפטיר בהפטרת שקלים והבוחר יבחר.

ג. כמה קדישים יש לומר?

מנהג האשכנזים לומר קדיש אחד אחרי הספר השני וממילא גם כאן יאמרו קדיש אחרי שבעת הקרואים לפני המפטיר. מנהג הספרדים שאומרים שני קדישים, האחד אחרי הספר השני ואחד אחרי הספר השלישי ואם היו שבעה קרואים בספר הראשון אזי אומרים שלשה קדישים. גם במקרה שלנו בו הכל נקרא בספר אחד יש לומר קדיש בין קריאה לקריאה שכן הקדיש לשיטתם נאמר על הקריאות השונות בלי קשר למספר הספרים.

הלכה למעשה:
א. מניינים הסמוכים לבית הכנסת ויכולים להוציא שלשה ספרים יעשו כמנהגם ויוציאו שלשה ספרים.

ב. מניינים שיכולים להשתמש רק בשני ספרים יקראו בפרשת משפטים, יגללו הספר קצת לפרשת כי תשא ואז יקראו בספר השני את קריאת ראש חודש  ויחזרו לקריאת פרשת שקלים בספר הראשון.

ג. מניינים שיש להם רק ספר אחד וקשה עליהם הטרחא במעבר מפרשה לפרשה נכון שיקראו בפרשת שקלים מיד אחרי פרשת משפטים ורק אחר כך יקראו בפרשת ראש חודש. במקרה כזה נכון להפטיר בהפטרת ראש חודש של בשבת.

ד. אמירת הקדיש אינה תלויה במספר הספרים אלא במנהגי העדות. לספרדים אומרים שני קדישים אלא אם עלו שבעה קרואים בספר הראשון, שאז אומרים שלשה קדישים והאשכנזים לעולם אומרים רק קדיש אחד בין הקריאה השנייה למפטיר.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך