הספר שבשעת צרה ודוחק סגולה ללמוד בו
(צילום: באדיבות המצלם)

יהדות

הספר שבשעת צרה ודוחק סגולה ללמוד בו

מה הבירור של דורינו. האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו בהדרכה למאבק המתחולל בימים אלו בין קודש לחול

ישי דריקס   
0
הספר שבשעת צרה ודוחק סגולה ללמוד בו
(צילום: באדיבות המצלם)
אא

אחד הספרים הקדושים שבשעת צרה ודוחק סגולה ללמוד בו, זה פרקי היכלות לרבי ישמעאל כהן גדול וביותר בימי השובבי״ם דמטהר את הנפש של האדם. 

והנה רבי ישמעאל כהן גדול מעלתו רמה וזכה למה שמעטים בעולם זכו, וכל עיסוק בו מרומם את נפש האדם ולוקח את האדם לדרגה גבוהה וגדולה. 

וידוע דרבי ישמעאל כהן גדול היה גילגול יאשיהו המלך, אשר נודע בחסידותו כי לפניו לא היה מלך אשר שב אל השם (מלכים ב כג כה) ומובא בילקוט, ומאס האלילים ושבר את המצבות והיה זכותו מבקע לפני כסא הכבוד. ובשביל הרע שהיו עושים בני דורו בסתר, נאסף הצדיק רוח אפינו משיח השם. וכן נאמר על רבי ישמעאל כהן גדול, שהמלאך מטטרון היה הסנדק שלו ובישר את אימו על לידתו כשראה אותה חוזרת מן המקוה. והיה מעשרה הרוגי מלכות והופשט עורו מעליו, דומה למה שעשו ליאשיהו המלך שעשו גופו ככברה. (תענית כב ב) 

והנה קשה לנו שנים רבות, מוצאים בצדיקים וחסידים שהיו גילגול של אדם מדורות קודמים, כמעשה המובא לפנינו, יאשיהו המלך ורבי ישמעאל כהן גדול. והנה נשאל, בגלל שיאשיהו עבר בעיה מסויימת ודקרו אותו בחרבות ובחצים עד שגופו נהיה ככברה, לכן גם הגילגול שלו רבי ישמעאל כהן גדול צריך לעבור כעין זה, שגם הוא יפשיטו את כל עורו מעליו. 

ואפשר לבאר ולומר יסוד עצום ששמענו מצדיק נסתר, שבכל שבוע זכינו ללמוד איתו בבחינת מגיד, מדוע מי שגילגול של אדם שנפטר, עובר יסורים דומים לאדם שנפטר. 

וביאר ואמר לי שיאשיהו המלך עם רבי ישמעאל כהן גדול, היה חייב לחזור שוב בגילגול ברבי ישמעאל וימות על קידוש השם וימרטו את עורו, משום שיאשיהו המלך היה גילגול של אחז. ואחז היה מלך רשע שעשה הרע בעיני השם והיה חייב יאשיהו, לתקן אותו. ויאשיהו אף שהיה קדוש וצדיק והוא מצא את ספר דברים, אך יאשיהו לא הספיק לתקן את כל הפגם שאחז פגם, והיה צריך לחזור שוב בגילגול של רבי ישמעאל כהן גדול. 

והוסיף אותו גדול ואמר לנו, שבכל דור העולם משתנה וכל דור כל המהות שלו עוברת שינויים מהותיים. בכל דור כל הסיפורים שהיו בעולם מאברהם אבינו עד ימים אלו, כל מעשה של הקדמונים עשה רושם בעולם. ובכל עת וזמן הרושם שמעשיהם עשה בעולם, בין לטוב בין לרע, מתעורר ונהיה חלק מהמציאות, בתוך המציאות החדשה. 

וניקח לדוגמא את ענין יאשיהו המלך שהיה גילגול של אחז. הנה אחז היה מלך רשע. ורבותינו הקשו מדוע שמו היה אחז, ותרצו שהיה אוחז ומחזיק ישיבות ולכן שמו היה אחז, מלשון אוחז ישיבות. וקשה, אם היה מחזיק תורה, מדוע נקרא רשע. 

אלא תרצו רבותינו, אחז אמר אני ישפיע על הילדים הקטנים שלומדים בישיבות, על ידי שמחזיק את הישיבות ויקלקל אותם עוד בתחילת הדרך. ועל זה היה צריך גילגול של יאשיהו, לתקן את הקילקול שקילקל אחז. 

והנה נסתכל בדורנו, אין מלך אחז שמקלקל ומחזיק ישיבות, אבל הרוח של אחז בדרך אחרת, חוזרת ונמצאת ומקלקלת ישיבות, על ידי אנשים שמחזיקים ישיבות, שהקלקול הזה התחיל מאחז. לכן התיקון של יאשיהו המלך על אחז לא מושלם, וצריך גם בדור הזה גילגול של יאשיהו, שיתקן את אחז. 

וכן משה רבנו נשמתו התעברה ברבי שמעון בר יוחאי. וכל מה שעבר על משה, כעין זה עבר על רבי שמעון בר יוחאי. ומדוע, כי כל דור יש שינוים בדור וצריך את המייסדים שהניחו את המסילות, לחזור בגילגול ולחזק את המסילות. 

וכן קורח ועדתו, בכל דור יש ניצוצות של קורח ועדתו ושל דתן ואבירם והצדיקים והחסידים או שבאים בגילגול ממש של הקדמונים או שמתעברת בהם נשמת הקדמונים. ולכן כאשר האדם הוא גילגול נשמה של קדמון, כל מה שעבר על הקדמון בגילגול הקודם, חייב לעבור על האדם. אם זה עשירות, חייב שיהיה עשיר. אם זה עניות, חייב שיהיה עני. אם זה חולי, חייב שיעבור חולי. אם זה בית האסורים, חייב שיעבור בית האסורים. 

וכך עלינו לדעת, שיש בדורנו כל מה שעבר יוסף הצדיק עם השבטים, וצריך תיקון על מכירת יוסף. וכן בכל דור יש את העגל, דבר של כפירה. ובכל זמן בא לעולם בצורה אחרת והאדם צריך לדעת, שאין חדש תחת השמש והכל בימים ההם ובזמן הזה. וכל אדם מחויב להעמיק בשורש נשמתו, ולדעת מה המלחמה של היצר הרע איתו ובמה הוא צריך להקפיד יותר, ולמה הקב״ה שם אותו במקום שהוא נמצא. 

וידע שכל דבר הוא מחושב במחשבות עמוקות ואין דברים שקרו במקרה בעולם. וכל מקום שנמצאים בו, צריך לאסוף בו את נצוצות הקודש ולתקן ולברר. 

והנה בזמן הזה, הבירור הוא בירור קשה ומלחמה באמונה בהקב״ה ובשליחיו הנאמנים. וכפי שמצאנו בכל הדורות צדיקים שמסרו נפשם על קידוש השם כרבי עקיבא וחבריו. שאסרו ללמוד תורה ומי שלמד תורה הוציאו אותו להריגה, בדור הזה אין חוק שיכול לאסור ללמוד תורה בינתיים, אבל המלחמה היא בכלי חרב חדשים, שעל ידם הסיטרא אחרא מוציאה להריגה, כל מי שלומד תורה בקדושה ולשם שמים וכל מי שמגיע לדרגה גבוהה באמונה ובדבקות הבורא. 

וכמו שדקרו את יאשיהו המלך בשלוש מאות חצים וכך יצאה נשמתו, כך בדורות אלו דוקרים בחצים בסוג חדש, מי שמסכן את הסיטרא אחרא. וככל שיעברו הימים העולם יפקח את עיניו, ויבינו שכל הדברים שנראים אמת וקידמה וחוק וסדר, הם היו אחיזת עיניים ומעשה תעתועים. 

כפי שאם נסתכל היום על דורות ראשונים, שהשתחוו לעגל ולשמש ולירח, בליבנו נצחק איך האמינו בפסל, מסכה, זה נראה דבר טפשי, כך כשיבואו ימים, שהעולם יתגבר על העבודה זרה הקיימת ויבינו שכפי שהוציאו את רבי עקיבא להריגה וכפי שגילגלו ספר תורה על רבי חנניה בן תרדיון והוציאו אותו להריגה, כך בזמן הזה יש הוצאה להורג בדרך אחרת. 

המלחמה היא מלחמה של אמונה. בדור זה כל מי שהוא בעל אמונה חזקה ולא מערבב דברי חול ורצונות שלו, אלא טהור עם הקב״ה, זוכה לדברים גדולים. 

״וטהר ליבנו לעובדך באמת״, האדם צריך להתפלל להקב״ה שיעזור לו לטהר את ליבו, לעבוד את הקב״ה באמת ובתמים, ולחפש מה תיקון שורש נשמתו בעולם וכך נזכה לעולמך תראה בחייך. 

יאשיהו יוסף.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי