מדרשים על ט"ו בשבט
(צילום: pajtica/shutterstock)

ט"ו בשבט

שולחן החג: כמה מדרשים על ט"ו בשבט

המדרשים הנפלאים על החג: האילנות ועם ישראל, העץ והאדם, עץ ותלמיד-חכם, העץ שבאדם, נוטע לבנים, ט"ו בשבט 2024 בארץ-ישראל, לא אילן סרק, רמז לאתרוג.

אריה ניסן   
1
מדרשים על ט"ו בשבט
(צילום: pajtica/shutterstock)
אא

המדרשים הנפלאים לט"ו בשבט 2024:

1. האילנות ועם-ישראל -
"כי האדם עץ השדה": העץ עומד ערום, חשוף וקפוא בחורף. עליו נשרו בשלכת, חיצי הכפור פגעו בו למכביר, סופות עזות טלטלו אותו ואמרו לעוקרו. כשמביטים בו, נדמה שאין לו סיכוי ללבלב ולפרוח. ובכל-זאת, בעיצומו של החורף, אנו שמחים בו וחוגגים לכבודו, מתוך אמונה שילבש עלים ופירות לתפארת. כך ישראל, הנתונים בצרות הגלות ומצבם הרוחני נראה כמעט על סף התמוטטות, אך דווקא בתוך הסבל הזה נרקם אור הגאולה, אורו של משיח. (האדמו"ר מצ'ורטקוב)

2. העץ והאדם -
בתורה נאמר (דברים כ,יט): "כי האדם עץ השדה". כשם שהעץ מחובר תמיד למקורו, לכוח הצומח שבאדמה, כך בעל-עסק צריך להיות קשור תמיד למקור חיותו - אלה השנים שבילה באוהלה של תורה, קודם שיצא לעסוק בענייני העולם. (לקוטי שיחות)

3. עץ ותלמיד-חכם -
אמר רבי יוחנן: מהו שנאמר "כי האדם עץ השדה", וכי אדם עץ שדה הוא? אלא משום שנאמר "כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות" ונאמר "אותו תשחית וכרת" - כיצד? אם תלמיד-חכם הגון הוא - "ממנו תאכל ואותו לא תכרות", ואם לאו - "אותו תשחית וכרת". (תענית ז,א)

4. העץ שבאדם -
גם באדם עצמו יש דומם, צומח, חי ומדבר. ה'צומח' שבאדם הם המידות, הרגשות. שאלת הגמרא היא, וכי חשיבות האדם היא במידותיו, והלוא גדולת האדם היא לכאורה בשכלו? משיבה הגמרא: אמנם מעלת האדם היא השכל, "תלמיד חכם", אולם השכל שלם רק כאשר הוא משפיע על המידות שבלב ועל המעשה, שאז הוא "תלמיד הגון"(לקוטי שיחות)

5. נוטע לבנים -
פעם אחת היה חוני המעגל מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: זה לכמה שנים טוען פירות? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום ברי לך שתחיה שבעים שנה ותאכל ממנו? אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי, אף אני אטע לבניי.
(תענית כג,א)

6. ט"ו בשבט בארץ-ישראל -
פעם בסעודת ט"ו בשבט ביקש רבי מנחם-מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק- מאיר (בעל 'חידושי הרי"ם') לומר דברים מענייני היום. פתח רבי יצחק- מאיר בפלפול בסוגיית ראש-השנה לאילן, שאל ותירץ, הקשה ופירש.
אמר לו רבי מנחם-מנדל: "לו היינו בארץ-ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש-השנה לאילן כפשוטו, ולא בדרך הפלפול. שם, בארץ-ישראל, אין ראש-השנה לאילן אומר "דרשוני" אלא "עשוני". (ילקוט החכמה)

7. לא אילן סרק -
רבי שניאור-זלמן מלאדי אמר לאחד האברכים שהיה למדן מופלג: "כי האדם עץ השדה" - אילן שאינו עושה פירות הוא אילן סרק, כך יכול אדם להיות בקי בכל התלמוד והפוסקים ולהיות חס ושלום אילן סרק. מה התועלת בתורתך ועבודתך, אם לא הדלקת אור ביהודי שני. (לקוטי דיבורים)

8. רמז לאתרוג -
במשנה (ראש-השנה ב,א) נאמר: "ראש-השנה לאילן" בלשון יחיד. רמזו בזה לאילן מיוחד והוא האתרוג. לפיכך בקהילות רבות הקפידו להתפלל בחמישה-עשר בשבט שיזכו לאתרוג נאה לקראת חג-הסוכות הבא.
(בני יששכר)

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי