הענקת כפי יכולתך? השכר שלך גדול בהרבה מהעשיר הגדול
(צילום: David Cohen 156/shutterstock/באדיבות המצלם)

לקראת שבת

הענקת כפי יכולתך? השכר שלך גדול בהרבה מהעשיר הגדול

האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א ראב"ד מרוקו ברעיון נפלא לפרשת השבוע, על השכר העצום לכל מעשה טוב

   
הענקת כפי יכולתך? השכר שלך גדול בהרבה מהעשיר הגדול
(צילום: David Cohen 156/shutterstock/באדיבות המצלם)
אא
(צילום: David Cohen 156/shutterstock/באדיבות המצלם)

בסרטון: הרבי יאשיהו פינטו בדברי חיזוק לשבת הקרובה

בפרשה אנו רואים שיוכבד אמו של משה רבנו לאחר שלושה חודשים שהחביאה אותו בונה תיבת גומא ומניחה את משה בתיבת גומא על שפת היאור ומרים עומדת ומסתכלת מרחוק על  התיבה לראות מה יקרה למשה יש אומרים הסתכלה 15 דקות (הגמרא במסכת סוטה)  ויש אומרים 40 דקות הסתכלה.
 לאחר הרבה שנים מרים נענשת מכוון שדברה לשון הרע על משה רבנו, היא אמרה מדוע משה פורש מאישתו הרי גם איתנו דיבר אלוקים ומדוע אנחנו לא פורשים.

עונשה של מרים היה צרעת לשבעה ימים ,אך באותם שבעה ימים עם ישראל לא המשיך במסע במדבר, מכוון שזכר לה הקב"ה את הזמן שהסתכלה על משה רבנו שהיה בתיבה.

ישנה קושיה גדולה מרים חיכתה 15 דקות על זה חיכו לה שישים ריבוא ,עם ישראל שבעה ימים היינו  168 שעות. הקב"ה זוכר לכל אדם כל מעשה שהוא עושה והשכר שהוא נותן הוא פי אלפי מונים.

בגמרא מספרת שהיה אמורא ושמו רב אידי והוא היה מקפיד ללכת ללמוד תורה .הוא גר בעיר שמרחקה מהישיבה שלושה חודשים במוצאי פסח הוא היה יוצא לכיוון הישיבה מהלך שלושה חודשים לומד יום אחד ויוצא לביתו מהלך שלושה חודשים בכדי להיות בראש השנה בבית וכך היה עושה בכל פעם.

התחילו לדבר ולומר הרב דחד יומא -הוא רב של יום אחד ,הוא בא לישיבה ליום אחד. לרב אידי היה צער בלב שהוא בא ממרחק שלושה חודשים בכדי ללמוד תורה מדוע מדברים עלי כך? עמד רבי יוחנן ואמר גם מי שעושה מסירות נפש שלוש חודשים הליכה ולומד תורה יום אחד שכרו עצום שאין כדוגמתו. הקב"ה לא רק רואה מה עשית אלא גם מה שהצטערת ומסרת נפש בכדי לעשות מצווה ואת זה ה' מונה.



מרים עמדה ליד נילוס אבל ליד הנילוס היו הרבה סכנות (תנינים ,מכשפים ,כל החרטומים,כל המצרים)והיו מחפשים ילדים יהודים להרוג אותם. מכוון שהי סכנה את עצמה  זכתה לכל הכבוד שזכתה לאחר מכן במדבר, הקב"ה לא מסתכל על מה שעשית ולא השגת אלא הקב"ה מסתכל על ההשתדלות שלך.

אותו דבר אנו רואים בפרשת המרגלים כאשר הלכו לרגל את ארץ ישראל ועונשם היה על כל יום שריגלו קבלו שנה במדבר(40 יום ריגול הארץ=40 שנה במדבר) מדוע? כי ביום עבירה היה נחשב כשנה שלימה .הקב"ה שוקל את הדברים על פי ערכם לא על פי מה שנראה בעיניים "אדם יראה לעיניים והקב"ה יראה ללבב" אדם רואה חיצונית איך דברים נראים והקב"ה רואה לאשורם של דברים מפנימיות האדם והשתדלותו במצווה. 

אנחנו זוכרים כאשר פתחנו ישיבה בקרית מלאכי והיה דוחק בכסף ובהכל ,כל אחד השתדל מה לעשות בעבור הישיבה אחד השיג לבנים ,אחד השיג עצים ,אחד צבע ,אחד כיסאות כל אחד השתדל במה שיכל להקים את הישיבה בתחילת התהוות "שובה ישראל" היתה אישה מבוגרת, מסכנה שחתכה ניירות קטנים עבור הישיבה אחד האנשים זרק ואמר אלו דברים בטלים. ישבה האישה ובכתה אני השתדלתי שיהיה ניירות בישיבה עד היום הניירות הללו שמורים בביתנו אמרנו אלו ניירות שהאישה המסכנה הרגישה שזה מכל הנפש שלה היא עושה ונותנת וזה מה שיש לה לעשות. מבית המקדש שנחרב נשאר לנו רק הכותל המערבי מדוע? את כל בית המקדש תרמו העשירים אך את הכותל המערבי תרמו העניים והפשוטים.

לעשיר יש הרבה כסף השתדלותו היתה מועטה לעומת העניים שלהם כל פרוטה היא השתדלות עצומה מנשמתם ,לכן היה לכותל המערבי כוח נצחי בזכות מסירות הנפש של העניים . לכן דוד המלך אומר בתהילים "שימה דמעתי בנודך " דוד המלך מבקש רבונו של עולם את דמעתי ותשמור אותה בכלי מיוחד בשמיים .ישנם דברים שנראים קטנים  וטמון בתוכם כוח שאין כדוגמתו .לכן אדם צריך לדעת לנצל את הזמנים המיוחדים האלה שיש להם משמעות גדולה וחזקה ביותר .מי שיודע לנצל את הזמנים האלה מעלתו עצומה וגדולה ביותר.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך