המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א מזהיר: "כדאי להחמיר היום בבוקר"
(צילום: באדיבות המצלם)

יהדות

המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א מזהיר: "כדאי להחמיר היום בבוקר"

המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א מזהיר את הציבור משתיית מים היום בין השעות 10 ל-11 בבוקר: "בשעה זאת יש דינים בעולם"

   
המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א מזהיר: "כדאי להחמיר היום בבוקר"
(צילום: באדיבות המצלם)
אא

המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א מזהיר כי כדאי להחמיר היום בבוקר בין :10:00 ל-11:00 שלא לשתות מים היות והיום חלה תקופת הטבת בשעה זאת.

ובספר הזוהר הקדוש נאמר שבשעה זאת יש דינים בעולם.

בקהילות רבות היו נזהרים בזה, מסיבת שמתחלף המלאך הממונה על תקופה הקודמת, ובזמן החלפת המלאכים יש דין בעולם.

המקור בהלכה

*תקופת 'טבת'

*יום רביעי כב' בטבת תשפ"א - (6.1.21), _בין השעה 10:00 - 11:00 בבוקר_ חלה 'תקופת טבת'

[זמן התקופה בשעה 10:30. לחומרא: נוהגים חצי שעה לפני התקופה (10:00) וחצי שעה לאחר התקופה (11:00) - לא לשתות מים]:

*בזמן חלות התקופה - יש האוסרים לשתות מים כלל ועיקר!!!*

_'וכל השותה מים בזמן זה מכניס את עצמו ובני ביתו לסכנה גדולה ביותר ח"ו. כדבריהם המפורשים של גדולי רבותינו מכל העדות והחוגים זה מאות שנים'._

[עצה להניח ברזל (כפית וכו') קודם זמן התקופה והמים מותרים בשתיה].

א.

*מהי תקופה:*

תקופה היא אחד מארבעה חלקים - ארבע התקופות - של שנת החמה. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: *תקופת תשרי,* תקופת טבת, תקופת ניסן ותקופת תמוז.

ב.

*מנהגי התקופה:*

א'- בתחילתה של תקופה ('כשהתקופה נופלת') קיים ביהדות מנהג קדום *שלא לשתות מים* במשך שעה.

- ספר מנהגי מהרי"ל בליקוטים (סי' נו) כתב, שמהרי"ל *היה נזהר בתקופה שלש שעות בין מלפניה בין מלאחריה,* וכתב ע"ז הכנה"ג (סי' קטז אות לו), ולא ראיתי עכשיו נוהגים כן, אלא רק *כחצי שעה קודם התקופה ואחריה.* ופירש בשו"ת ויאמר יצחק (בסוף חלק או"ח בדינים נפרדים אות א), נראה דר"ל *רבע שעה קודם התקופה ורבע שעה אחריה,* שבסך הכל הוא חצי שעה. ע"ש. וכן הבין מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' מב) ד"ה ומ"מ. אבל הרב נהר מצרים (דף עז ע"ב) כתב בשם הכנה"ג, שצריך להזהר חצי שעה קודם התקופה וחצי שעה אחריה, ובסך הכל שעה אחת. וכמ"ש הכנה"ג. וכ"כ הרה"ג ר' אליהו חזן בספר נוה שלום (סי' קטז אות ה), שבירושלים ובערי המערב נהגו להמתין *חצי שעה קודם התקופה וחצי שעה לאחריה.*

- המקפידים על המנהג מזהירים *ששתיית מים בשעה זו כרוכה בסכנת מוות,* כך שהאיסור משום סכנה.

- המהרי"ל כתב כי סכנה זו חלה *רק על מי נהרות,* אבל על מי בורות העיר אין סכנה.

האחרונים כתבו כי האיסור הוא גם על מי בורות העיר כי גזרו על מי בורות העיר מחשש בלבול.

- כתב הפרי חדש א"ח (סוף סי' תכח) - כן נוהגים בכל תפוצות ישראל, *שלא לשתות מים בשעת התקופה מפני הסכנה.* וכתב, ואנו בזמנינו שמענו כמה וכמה סכנות משתיית מים בעת התקופה, שנתנפחו אחר שתייתם, מהם מתו ומהם נתרפאו.

- כתב מרן רבנו הגדול רבי עובדיה יוסף זיע"א (הליכות עולם ח"ז עמוד קפג') - *'יש להזהר שלא לשתות מים בעת ה"תקופה" מחשש סכנה. דהיינו, חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה. וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות... וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך.* וכתבו האחרונים, שיש לתת ברזל בתוך המים בשעת התקופה. ואין להחמיר אלא במים, אבל בשאר משקים אין לחוש.

ב'- המנהג המקורי - *'אין להשתמש במים ששהו בכלים בשעת התקופה ויש לשופכם'.* (בית יוסף ס' תנה' בשם המרדכי)

מרן החיד"א ב'מחזיק ברכה' (סי' תנה סק"א) כתב, ואנן בדידן *נזהרים שלא לשתות מים בשעת התקופה דוקא,* וכן המנהג בארץ הצבי, ובערי איטליה ובכל גלילות תורקיה. אבל *לאחר זמן התקופה שותים מאותם מים שהיו בתלוש בשעת התקופה, ואין פוצה פה,* ואע"פ שרבינו יהודה החסיד והמרדכי והגמ"י ס"ל *שכל שהיו המים בתלוש בשעת התקופה, אין לשתותם ולבשל בהם,* [וכן כתב בשבולי הלקט השלם (סי' ריא). וכן דעת מהר"י מברונא בתשובה סי' לו שאף בדיעבד יש לאסור], מ"מ *נהגו במילתא מציעתא,* משום תשובת רב האי גאון לאנשי קירואן. וכמ"ש בשמו ר' דוד אבודרהם, ושכן דעת הר"א בן עזרא. [וכ"כ עוד מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ סימן מב].

- בהגהות 'איי הים' (ס"ס פ) דקדק מלשון הגאונים, שאין לחוש אלא *"בשעת התקופה",* כמו שכן מנהגינו בכל ארץ הצבי ובטורקיה ובאיטליה, ולא כסברת המחמירים שלא לשתות המים שהיו בתלוש בשעת התקופה, אפילו לאחר כמה ימים, שזה אינו וכו'. ע"ש.

ובשו"ת שם אריה (חיו"ד סי' כח) נשאל במעשה שהיה שלא שפכו המים לאחר התקופה, ואפו ובישלו במים ההם, ומורה אחד הורה לאסור כל התבשיל והפת, ושגם הכלים אסורים, וכתב ע"ז, ולדעתי הרב המורה הנז' הפריז על המדה בזה, ולא ראיתי לרבנן קשישאי שיחמירו כל כך במים של התקופה, דבדיעבד אם לא שפכו המים ובשלו ואפו בהם, אין לאסור, שהתורה חסה על ממונם של ישראל. ובפרט לפי מ"ש הרמ"א בדרכי משה בשם רב האי גאון דניחוש בעלמא הוא, וגם הגאונים אמרו שהוא להפחיד בני אדם וכו', ואע"פ שמדברי המרדכי והגמ"י משמע שהמים שהיו בתלוש נאסרים גם לאחר התקופה, כבר תמה על זה הב"י (סי' תנה).

ובספר 'חסידים' (סי' תתנא) נראה דס"ל דהסכנה אינה אלא רק *כששותה בשעת התקופה.* ודלא כמ"ש המרדכי בשם ר"י החסיד להחמיר גם לאחר התקופה. וצ"ע. [וכן העיר מרן החיד"א בספר ברית עולם סי' תתנא, שמדברי הספר חסידים שם מוכח שאחר שעת התקופה מותר לשתות המים התלושים שהיו בזמן התקופה וכו', וזה שלא כמ"ש במחב"ר סי' תנה בשם ר"י החסיד]

- יש מתירים להשתמש במים *אם הכניסו לתוכם ברזל,* הובא בראשונים ואחרונים, (רוקח, אורחות חיים, מהרי"ל, ש"ך, רמ"א תנה'), *היתר זה מתבסס על דברי התלמוד בעניין רוח רעה.*

לפי דברים אלו דעת הרב יצחק רצאבי כי בימינו *שכל המים עוברים בחלקם דרך צינורות מתכת, אין כלל את האיסור.*

- כתבו הכנה"ג והפר"ח בשם מהרי"ל *שנוהגים לתת ברזל במים התלושים במשך זמן התקופה,* ששוב אין רשות למזיק לשלוט בהם. כ"כ הש"ך (סי' קטז סק"ו).

וכתב מרן החיד"א בשיו"ב (סי' קטז ס"ק יב), שאע"פ שמהרא"י בעל תה"ד בביאורו על התורה (פר' וארא) ס"ל *דלא מהני לתת ברזל במים בשעת התקופה,* מ"מ אנכי הרואה בחיבורו של רבינו אפרים על התורה בכתיבת יד, ובסופו חידושי רבינו אלעזר בעל הרוקח, *שכתב להדיא שנותנים ברזל במים בשעת התקופה, לפי שאין ההיזק מצוי בכיו"ב,* ואילו ידע הרב מהרא"י מדברי הרוקח אפשר שהיה שב מידיעתו. ע"כ.

כתב ב'הליכות עולם' - 'ואין צורך להחמיר להניח ברזל במרק מבושל או מיני מלוחים או כבושים. (כנה"ג סי' קטז הגב"י אות לו). וכ"כ הש"ך והפר"ח. וכ"כ בשלחן גבוה (שם ס"ק יח), שאף הנוהגים לתת ברזל על המים שבתקופה, על משקים מבושלים או מלוחים וכבושים אין נותנים ברזל, כי אומרים שאין לחוש באלו. והוסיף, וראיתי פה עיה"ק ירושלים, שנותנים כלי ברזל בחביות היין, בשעת התקופה. אבל בסאלוניקי ושאר מדינות לא נהגו כן. ונראה *שאין טעם להזהר ביין ושאר משקים,* כי נראה שעיקר השמירה בעת התקופה הוא שלא לשתות מים מן הנהרות, כי נופלת עליהם מן השמים טפה מרה, והשותה מים באותה שעה ניזוק, וגזרו מה שבעיר אטו הנהרות, [וכ"כ מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' מב) ד"ה ועוד)

וכתב הגר"ח פלאג'י זיע"א בספר 'רוח חיים' א"ח (סי' תנה), *כשנותן הברזל בתוך המים, יאמר, _שזכות האימהות ב'להה ר'חל ז'לפה ל'אה (ר"ת ברזל), שהעמידו שנים עשר שבטי יה', יעמוד לנו להצילנו מכל גזרות קשות ורעות_.* וכ"כ בספר 'קב הישר' (פרק מז). ע"כ.

וע' בספר 'בית דוד' ביסטריץ (סי' קטז עמוד כ) שכתב, *שהברזל צריך להיות על המאכל והמשקה ממש,* ולא כמו שנהגו העולם להניח הברזל על הכלי שמונח בו המאכל והמשקה. ע"ש. אבל הגאון מהרש"ם בהגהותיו לארחות חיים (ס"ס תכח) כתב, שעכשיו המנהג שאין נותנים הברזל לתוך המים, אלא מניחים ברזל ע"ג הכלי שהמים בתוכו, ושם נראה שהגר"ש קלוגר סמך בזה על המנהג. וע"ש. עכ"ל.

- ה'תרומת הדשן' חלק על ההיתר של נתינת ברזל במים.

- הרב כלפון משה הכהן זיע"א (שו"ת "שואל ונשאל" ח"א ס' מה') הציע מספר היתרים למניעת האיסור:

א'- להרתיח את המים. ב'- להוסיף מעט מיץ למים, כך שיהיו עכורים. ג'- לשים את המים בכלי ברזל, שמפיג את הסכנה שבמים. ד'- להחזיק את המים בכלי חתום (סגור).

ג'- *ישנם מקומות שנהגו להכריז בשבת בבית הכנסת על יום התקופה.* כך בוונציה (ר' דוד ניטו, כוזרי שני, ויכוח ה', קנב'). ובמרוקו.

כתב הגר"ח פלאג'י זיע"א (מל"ח ס' יב' א"ה) - *יזהר המורה בעירו שיהיה לו סדור חלילה, כדי שיכריז התקופות בכל בתי ישראל,* בין לדעת ר"א ובין לדעת מר שמואל, ותמיד אהב את השמא ושנא את מה בכך, וה' שומר ישראל. *(עיין מש"כ הרב בחודש ניסן באריכות,* מל"ח ס"א א' יז')

ג.

*מקור המנהג:*

המנהג מופיע לראשונה כמנהג רווח בתשובות הגאונים, ראשןנים ואחרונים.

כתב הרמ"א (שו"ע יו"ד ס' קט"ז, ס"ה) - *'ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה,* וכן כתבו הקדמונים ואין לשנות'. (אבודרהם ומרדכי ס"פ כל שעה, רוקח סימן ער"ה ומהרי"ל ומנהגים).

עיין בהחיד"א ב'מחזיק ברכה' סימן תנ"ה, הכנסת הגדולה, משנה ברורה (ס' רו' סק' כו') *דחששו למנהג זה.*

*סיבת המנהג:*

א'- כתב ב'תשובות הגאונים' (סימן יד') - ששאלתם על מה שנהגו העם להזכר בשעת התקופה שלא לשתות מים? *אע״פ שלא ידענו טעם צריכין אנו לחוש,* שלא על חנם פשט מנהג זה בישראל. וקאמרי בגמרא דבני מערבה (בפרק אין מעמידין) אמר ר' אמי *צריכין אנו לחוש על מה דברייתא חוששין* וכו', ובערבי פסחים (קיב') אמרי *אפי' מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהם.*

- בתשובת הגאונים (שערי תשובה סוף סי' פ) כתב, *שהוא מנהג פשוט בעולם שלא לשתות מים בכל תקופה מפני חילוף המשמרות*. ע"ש.

ב'- כתב ב'תשובות הגאונים' (סימן יד') - לפי שבכל אחת ואחת מארבע תקופות *מלאכים ממונים עליהן* ובעוד שמתחלפים מלאכים אחרים ייתכן שיצא נזק לשום אדם, כמו מלך בשר ודם שמת ואת״כ מקימים מלך אחר תחתיו ואינם יודעים הבריות אם יהיה טוב או רע.

כתב ה'אבודרהם' (פד') - *ארבעה מלאכים ממונין על המים* בארבע תקופות אלו כל אחד ואחד בתקופתו ומתחלפין וכשזה יוצא זה נכנס *ועומדין המים בלא שמירה.*

ג'- כתב ב'תשובות הגאונים' (סימן יד') - הוא משום *סימנא בעלמא* לפי שאינם רוצים להתחיל בראש התקופה במים שהוא דבר הקל. ודמיון לזה מה שאמר דוד המלך ע״ה "והורדתם אותו אל גיחון" כלומר שתמשך מלכותו, אף כאן בעבור שהיא תחלת התקופה עשו זה המנהג.

ד'- כתב ה'אבודרהם' - *כי במועד זה המים נטמאים בדם שיכול להזיק.* וז"ל 'מצאתי כתוב *שיש ליזהר בכל תקופה מארבעתן שלא לשתות מים בשעת התקופה משום סכנה שלא ינזק ויתנפח,* מפני שתקופת ניסן היא לפי שנהפכו מימי מצרים לדם לפי רגע. *ותקופת תמוז* לפי שבשעה שאמר הקב"ה למשה ולאהרן (במדבר כ, ח) "ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו" וגו', והם לא עשו כן והכו אותו, *וזבו ממנו דם* שנאמר (תה' עח' כ') "הכה צור ויזובו מים" ואין זיבה אלא דם שנאמר "ואשה כי יזוב זוב דמה". ובאותה שעה *לקו כל המימות בדם.* ותקופת תשרי לפי שבאותו פרק בא אברהם לשחוט את בנו וטפטפה הסכין דם ואותה הטיפה נתפרשה במימות. ותקופת טבת היא לפי שבאותו הפרק נשחטה בת יפתח ונהפכו כל המימות לדם. וא"א לעולם בלא צחצוח דם באותן פרקים והיא מלקת.

ה'- כתב ה'אבודרהם' - *'כי (מזל) עקרב מתגרה עם (מזל) אריה, ועקרב משליך טפת דם במים כשאומרים תקופה נופל'.*

ו'- איתא בזוה"ק- כי בזמן התקופה *"הכרוז יוצא למעלה ודינין מתערין".*

ז'- עיין להגר"ח פלאג'י זיע"א ('מועד לכל חי' ס"א א' יז') באריכות.

שהוא ע"פ מ"ש בזוהר פר' ויקהל ופרשת ויקרא שבארבע תקופות השנה הכרוז יוצא למעלה, *דדינין מתערין, ומכריז על התשובה,* ולכן *הנהיגו לשפוך המים לזכרון התשובה,* כמו שנאמר (שמואל ז ו), "וישאבו מים וישפכו", ובתרגום ושפכו לבהון בתיובתא כמיא.

הרב עבדאללה סומך כתב כי בעיראק *לא נהגו את המנהג כלל.* (שו"ת ח"ב סימן קט"ז אות כב').

כמו כן *בתימן* (דברי הרב עזריה בסיס).

*ויש שחוששים* שלא לשתות מים בשעת התקופה משום שבאותה שעה ניתנת רשות למזיקים לשלוט במים, ואפילו מים התלושים מן הקרקע, והעצה היא להניח בתוך המים חתיכת ברזל לפני התקופה,

ועוד האריך בזה הרב מאיר בצלאל שליט"א בספריו באריכות.

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך