המטה של משה רבינו: כל מה שלא ידעתם עליו

בכל המכות משתמש משה במטהו, על פי צוויו של ה'. עוד לפני כן, בעת ההתגלות הראשונה למשה, נהפך המטה לנחש לאחר שהשליכו ארצה בציווי ה', ולאחר שאחז בזנבו והרימו הפך שוב למקל. את הנס הזה הוא ביצע שוב אצל פרעה באמצעות מטה אהרן (הפעם הפך לתנין). חרטומי פרעה עשו זאת גם הם במטותם, ומקלו של אהרן בלע את מטותם.

במכות השתמש משה בציוויו של ה'. במכת ברד הטה משה את המטה לעבר השמים, במכת ארבה נטה את ידיו על ארץ מצרים, ובמכת חשך נטה את המטה לעבר השמים. במכות דם, צפרדע וכינים, השתמש אהרן במטהו שלו.

בסיפור הכאת הסלע, המופיע בחומש שמות, הכה משה את הסלע במטה זה, על פי ציווי ה'. בסיפור השני המופיע בחומש במדבר, הכה משה את הסלע, אך במקרא לא מופיע צווי על כך. לפי חלק מהפרשנים, זה היה חטאו של משה, שבגללו הוא לא נכנס לארץ ישראל.

במסכת אבות מופיע שנברא בין השמשות. בתרגום ובפרקי דרבי אליעזר מופיעה אגדה על מקור המטה:

"רבי לוי אומר, אותו המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון מגן עדן, ואדם מסרו לחנוך, וחנוך מסרו לנח, ונח לשם, ושם מסרו לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הוריד אותו למצרים, ומסרו ליוסף בנו. כשמת יוסף ושללו ביתו, נתנה בפלטרין של פרעה, והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים, וראה את המטה ואת האותות אשר עליו, וחמד אותו בלבו, ולקחו והביאו ונטעו בתוך הגן של ביתו, ולא היה אדם יכול לקרב אליו עוד.

"כשבא משה לתוך ביתו, נכנס לגן ביתו של יתרו, וראה את המטה, וקרא את האותות אשר עליו, ושלף ידו, ולקחו; וראה יתרו למשה, ואמר: "זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים", לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה, שנאמר "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ" (שמות, ב', כ"א).