לרגל יום ההילולה: כמה עובדות על המגיד מדובנא

היום חמישי בערב וביום שישי י"ז בטבת חל יום ההילולא ה-216 של המגיד מדובנא.

1. רבי יעקב קרנץ' הנודע בכינוי "המגיד מדובנא", היה מגדולי המגידים והדרשנים בכל הדורות ומחבר משלים פורה. נפטר בי"ז בטבת תקס"ה.

2. המגיד מדובנא נולד בשנת ת"ק בז'טל שבליטא, ולמד תורה מפי אביו שהיה אב"ד העיירה. החל לכהן כמגיד בדובנא שבחבל וואהלין, שם ישב במשך שמונה עשרה שנה. נהג לנדוד ברחבי פולין, גרמניה וליטא ולשאת את דרשותיו.

3. היה מקורב מאד לגר"א, שאהב לשוחח עמו בדברי תורה ולשמוע את משליו. כמו כן, ניהלו השניים מערכת התכתבות הדדית. בעקבות כך, נערץ על ידי כל חכמי ליטא.

4. המגיד נודע במשליו הייחודיים והגאוניים, בהם היה משלב דברי תורה, חכמה ומוסר, ולעיתים התחברו באלתור ללא הכנה מוקדמת. הוא הרבה להשתמש בדימויים עממיים, הרחבות והמחשות, ומיעט בלמדנות, על מנת למשוך את פשוטי העם. 

5. המגיד מדובנא מעולם לא אהב תיאורי גיהנום ומוסר המובא בדרך של הפחדה. הוא לא אהב לפלפל ולהאריך יותר מדי, ודבריו היו פשוטים וקולעים. הוא גם היה שנון ביותר. מסופר שנשאל מדוע עשיר נותן לעיוור ולנכה אך לא לתלמיד חכם, והשיב: הוא יודע שהוא עוד עלול בעצמו להפוך לעיוור או לנכה, אבל אין לו חשש שיהפוך לתלמיד חכם...

6. פרסומו הרב של המגיד בעת חייו הוביל כמה אנשים להתחזות למגיד מדובנא, וישנם מספר סיפורים על מצבים בהם המגיד ישב בבית הכנסת ושמע אחרים המדברים בשמו. בדרך כלל נהג לשתוק על כך, אך במקרה שההרצאה לא הייתה ישרה בעיניו היה מתעמת עם המתחזים, ו"בוחן אותם" במבחני שנינות.

7. בימי חייו לא הוציא ספרים, למרות שהכין רשימות לקראת הוצאת ספר מסודר על "מידות טובות", שעל פיהן יש לנהוג. רשימות אלו, יחד עם אסופת מכתבים וכמה מחברות עם טיוטות וקטעי מאמרים, נמצאו על ידי אברהם דב בער פלאם בגניזה במזריטש כ-40 שנה לאחר שנכתבו. אברהם דב פלאם הפך את הוצאת כל דברי המגיד למפעל חייו.

8. אחד הנמשלים המפורסמים בשמו של המגיד מדובנא הוא שהדרך להתקדמות בסולם השמחה בעבודת ה', כדאי לאדם לקבל על עצמו כמה שעות יומיות בהן הוא שרוי בשמחה, מבלי לחשוב על כל דבר מצער, רוחני או גשמי. להתרכז באותן שעות רק, ואך ורק, בחצי הכוס המלאה, ולא להתמודד בשום רגשי אשמה.

9. נמשל נוסף הוא על התורה: כל עוד האדם עטוף בבגדים אחרים והם תאוות והבלים, התורה אינה נוחה לו והוא אינו חש במתיקותה. כאשר יפשוט האדם את מידותיו הרעות ואת תאוותיו – הוא יחוש את עריבותה ונעימותה של התורה הקדושה.