אהבה נצחית של אבא
(צילום: 4 PM production/shutterstock)

יהדות

אהבה נצחית של אבא

לאבא שבשמיים יש אהבה נצחית אלינו, אל הבנים שלו. אבל איך עלינו להתנהג בעולם הזה כדי לא למכור את עולם הבא שלנו בחינם?

אריה ניסן   
0
אהבה נצחית של אבא
(צילום: 4 PM production/shutterstock)
אא

ישנו יסוד גדול וחשוב מאוד באמונה האמיתית המבוררות והוא – שכל יהודי צריך להאמין באמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו! ומדובר באהבה שאי אפשר לשער ולתאר במוח אנושי כלל. כי ברגע שיהודי מאמין בזה, רק אז הוא מצליח לפרש נכון את כל מאורעותיו ולקבלם באהבה, אפילו אם הם נגד רצונו ואינם נוחים לו. הוא מאמין שהכל מהשם, שהרי בורא עולם אוהב אותו. ואם כך, בודאי שהכל לטובה. זאת נקודה חשובה מאוד שכל אחד צריך להתבונן בה לעומק, ללמוד ולהרבות בתפילות עליה – לדעת ולהאמין באמונה שלמה שהשם יתברך אוהב אותי. אחד הביטויים הכי גדולים לאהבתו של השם לאדם הן המצוות שנתן לנו. זאת, משום שערכה של מצווה אחת הוא יותר מכל מה שיש בעולם הזה!

ואילו אדם היה מבין את ערכה של מצווה אחת, וגם אם לא הייתה לו כל ימי חייו אלא רק מצווה אחת, הוא היה שמח בה ורוקד בלי סוף, ממש כמו שאנו נוהגים לשיר: 'אילו יהודי היה יודע מה זו מצווה קטנה, היה שמח ורוקד מאה עשרים שנה!'... אהבתו של הבורא אלינו מתגלה עוד יותר בדבריו של רבי חנניא בן עקשיא: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות..." בואו בחשבון... בחישוב מהיר שערכנו בישיבה גילינו, שכל יהודי, הפשוט שבפשוטים, מקיים בכל יום מיליארדים של מצוות!!!

למשל, כאשר הוא נמצא בשיעור תורה, אז כל מילה ששומע נחשבת למצוות לימוד תורה, ובכל דקה הדרשן אומר בערך 50 מילים, כלומר 3,000 מילים בשעה, וזה מוכפל במספר המשתתפים בשיעור כידוע. נמצא, שאם יש מאה משתתפים אז בכל דקה הוא מרוויח 5000 מצוות, ואם השיעור נמשך שעה אז מכפילים את זה בשישים, שזה כבר 300,000 מצוות!!!... אם נמשיך לחשב את המצווה של ישיבה בבית המדרש כפול מספר הדקות, וכן את כל הזמן שכיפה מונחת על ראשו, והציצית שעל גופו – שנחשבת בכל רגע קיום של אחת מתרי"ג מצוות, שמיעה לדברי חכמים וכו', ונוסיף לזה מצוות "לא תעשה" רבות שמקיים בכל רגע ב'שב ואל תעשה עדיף' – אנו יכולים להגיע בקלות ממש לחשבון של מיליוני מצוות.

וכשנוסיף לזה את כל המצוות שאדם מקיים במשך עשרים וארבע שעות ביממה: תפילה, שמירת הגוף, צדקה, חסד, ישיבת ארץ ישראל ועוד... גם לנשים יש מצוות מיוחדות, למשל הצניעות וכיסוי הראש, טהרת המשפחה וכו'. מחשבים כל טפח שמכוסה למצווה בפני עצמה – ונגיע לחשבון העולה על מיליארדי מצוות. אמנם זה נכון שלכל יהודי יש אינספור מצוות שהוא עושה בכל רגע ורגע, כמעט ללא בחירה. אולם, יש לו בחירה גדולה בכל רגע באופן בו הוא מתייחס למצוות שלו – אם הוא מעריך ומייקר אותן באמת, שאז שכרו על המצוות הוא עצום בלי שיעור. או, שחלילה מקל בערכן ומזלזל בהן, שאז מנהיגים אותו לפי זה ושכרו על המצוות יורד מאוד, כמו שמובן מהמעשה הבא: מסופר על אדם אחד שהיה עני מרוד והיה צריך להשיא את בתו, אבל לא היה לו שום דבר לצורך ההתחלה. הלך אותו יהודי אל ה"אוהב ישראל" – הרבי מאפטא, וביקש את עצתו וברכתו. שאל אותו הצדיק: כמה כסף יש לך כרגע בכיס?

השיב העני: מטבע קטנה של רובל אחד. אמר לו הצדיק שילך לשוק עם מטבע וזו, והעסק הראשון שיזדמן לו שיכול לעשותו בסכום זעום זה יעשה בלא היסוס ומזה תבוא לו הברכה. העני הלך לשוק, הסתובב שוב ושוב ולא מצא שום דבר בו יוכל להשקיע את הסכום הזעום שבכיסו. בסופו של דבר, התעייף מכל ההליכה ונכנס לנוח בפונדק דרכים. הוא התיישב בפינה ואכל את מעט הלחם שהיה בתיקו והביט במתרחש בפונדק. הוא ראה חבורת סוחרים שסיימו את עסקיהם ביריד וישבו לאכול, וגם, כמובן להיטיב ליבם ביין. מתוך שמחתם הבחינו בעני והתחילו להתלוצץ על חשבונו. "נו, איזה עסקים עשית ביריד?" שאלו אותו בלעג.

העני השיב להם שיש לו מטבע של רובל אחד והוא מוכן לעשות עם מטבע זה כל עסק שיציעו לו. אחד הסוחרים ששמע את דבריו חמד לו לצון, ואמר לו: "אני מוכן להציע לך עסק משתלם: אמכור לך את כל שכר העולם הבא שלי עבור הרובל הזה". כל הסוחרים החלו לצחוק לדברי הסוחר, שנראו בעיניהם משעשעים ביותר. שהרי אותו סוחר לא היה ידוע כאדם ירא שמים במיוחד, והייתה זו בדיחה נאה מצידו להציע את "העולם הבא" שלו למכירה. אבל העני, זכר את דברי הצדיק להסכים לכל עסק שיציעו לו, ובתמימות אמר לסוחר: "אני מסכים". ואכן הוסכם הדבר.

ישבו וכתבו ביניהם שטר-מכר, שבו היה כתוב במפורש שהסוחר מכר לעני את כל שכר העולם הבא שלו עבור רובל אחד. הם חתמו על השטר בנוחות שני עדים-סוחרים, שהוסיפו אף הם את חתימתם המסולסלת, וכל זה לקול צחוקם של שאר חבריהם שראו במעמד הזה הצגה משעשת ביותר וסיום משמח ומוצלח ליריד העסקים ממנו הם שבים הביתה. העני לקח את השטר והכניס אותו לכיסו ופנה לדרכו. הוא אמנם היה קצת המום אבל חיכה לראות איך יתגלגל הדבר ותחול ברכתו של הצדיק.

גם הסוחרים פנו לדרכם והתפזרו איש איש לביתו. כאשר הגיע הסוחר לביתו, יש עם בני ביתו וסיפר להם על מסעו, ותוך כדי הוא מעלה את מה שקרה בפונדק, כשהוא צוחק כמובן, סיפר לאשתו על "העסק המוצלח" שעשה עם העני, ואף הראה את הרובל שקיבל עבור העולם הבא שלו. הוא ציפה שאשתו תצטרף אליו ותצחק על תמימותו של העני, אבל לא. פניה של אשתו הרצינו בבת אחת והיא אמרה לו בתדהמה: "מכרת את העולם הבא שלך? אני לא מאמינה? האם אני חיה עם גוי?" והחלה לבכות כשהיא ממלמלת: "אבא, אמא, תראו למי נמכרתי, עם מי חיתנתם אותי..."

הסוחר ניסה לפייס את אשתו ולדבר על ליבה, אך שום דבר לא עזר. היא בכתה ובכתה בלי הפוגה עד שהודיעה לו שהיא לא מוכנה לחיות איתו. "אני דורשת ממך גט מיד, או שתלך לחפש אחר אותו עני ותשכנע אותו למכור לך בחזרה את העולם הבא שלך". הסוחר ההמום יצא בחוסר ברירה מביתו והלך לחפש את העני. לשמחתו, הוא מצא אותו בקלות רבה – בבית התמחוי. "נו, צחקנו מספיק", פנה אל העני בחיוך קליל, "בוא ותמכור לי את העולם הבא שלי בחזרה. כמה תרצה? שני רובלים? הנה לך..." אבל העני לא הראה שום סימני התלהבות כלל למכור את העולם הבא שקנה. "לא ולא. לא אמכור לך את המקח המוצלח הזה שעשיתי". הסוחר חשב שהעני רוצה לרוויח עוד כמה גרושים לכן אמר לו: "נו, הנה קח לך חמישה רובלים..." "גם לא בעד חמישה רובלים", השיב העני. כעת הסוחר החל להרגיש איך הקרקע בוערת תחת רגליו. "מספיק עם השטויות" אמר בתקיפות, "אל תסחט אותי. קח עשרה רובלים ולא אגורה יותר. אחרי הכל, זה היה רק בצחוק..." "בשבילי זה לא היה צחוק כלל", השיב העני, "יש לי שטר חתום על ידך וגם שני עדים כשרים חתומים עליו. לא אמכור לך את העולם הבא חזרה עד שתשלם לי חמשת אליפם רובלים. ודע לך, שאני מסכים לזה רק בגלל שאני מרחם עליך, כי באמת אין שום סכום ששווה את העולם הבא שקניתי ממך".

"חמשת אלפים רובלים?!?" נדהם הסוחר. "חוצפן! קנית את העולם הבא שלי ברובל אחד ואתה רוצה עבורו פי חמשת אלפים? איזה חשבון אתה עושה בדיוק? וממה נפשך, אם העולם הבא שלי שווה חמשת אלפים רובלים אז הקניין שעשינו בטל, כי זהו מקח טעות. אך אם הקניין הוא קניין, אז הערך של כל העסק הוא רובל אחד, לכל היותר תוכל להרוויח עליו רווח קטן". "לא כך הוא הדבר.

אבל אתה יודע מה, בוא נלך לרב ונראה מה הוא יפסוק", השיב העני. השניים הלכו לרב וסיפרו לו את כל השתשלות העניינים. הרב פסק שהדין עם העני והסביר לסוחר: "דע, שהעולם הבא של אדם נמדד בעיקר לפי הערך שיש לו בעיניו. בשבילך, הערך של מצוותיך לא היה שווה יותר מרובל אחד, ולכן הקניין שהעני עשה על העולם הבא שלך הוא קניין. אבל לעני יש ערך למצוות ולו לקטנות ביותר ובעיניו שווה העולם הבא שלך, כמה שהוא קטן, להרבה יותר מחמשת אלפים רובלים.

לכן, אם אתה רוצה לקנות בחזרה את העולם הבא שמכרת לו עליך לשלם לו את מה שהוא דורש. ולא רק, עליך להודות לו שהוא בכלל מוכן למכור לך אותו חזרה". הסוחר הבין שאין לו שום ברירה – לחזור לביתו בלי השטר הוא לא יכול, והעני גם לא מוכן לוותר לו. כשפניו נפולות הוציא מכיסו את הסכום שהעני דרש, הרווח שעשה באותו יריד, ונתן לעני.

העני, מצידו, הוציא את השטר מכיסו וקרע אותו לעיני הסוחר שפנה לביתו ברגשות מעורבים והרהורי תשובה: מצד אחד חש הקלה – הוא לא יאבד את אשתו. ומצד שני, חש בושה וחרטה על שמכר כך את העולם הבא שלו עבור רובל אחד וזלזל במצוות שעשה, שהן כל כך יקרות. גם העני פנה לביתו כשהוא שמח וטוב לב על העסקה המשתלמת שעשה בעצת הצדיק, והרוויח את כל הסכום הדרוש לו לחתן את בתו... יהי רצון שנזכה לשער בליבנו, אפילו במעט, את הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו – שיש לנו אבא שמים שאוהב אותנו אהבה עצומה, ומרוב אהבתו בחר בנו מכל העמים וקרבנו לתורתו ולעבודתו ונתן לנו את הצדיקים המאירים את עינינו ומשמחים את ליבנו. ויהי רצון שנזכה בחודש זה – חודש אלול, חודש הרחמים, להרבות במצוות ובתשובה מאהבה, בשמחה ואושר ונזכה להכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים ותהיה השנה הזאת שנת גאולה לכל עם ישראל, אמן.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי