אחרי 20 שנה התבררה עצתו של החפץ חיים

בספר "המגיד המדבר", מובא סיפור מרגש שמראה על דאגתו ומסירותו של החפץ חיים לזולת.

אחד מתלמידיו של ה"חפץ חיים" אובחן כחולה במחלה קשה שאיימה על חייו. הרופאים הודו שאין בידם תרופה למחלתו. התלמיד הגיע לפני רבו ה'חפץ חיים' זצ"ל בראדין כדי לבקש ברכה. ה"חפץ חיים" אמר לו שיתן לו עצה, בתנאי שלעולם לא יספר על כף לאיש. התלמיד הסכים מיד.

הנחה אותו ה"חפץ חיים" ללכת לתלמיד חכם מסוים המתגורר בעיירה קטנה. "ספר לו על מצבך ובקש ברכה. הוא יתן לך ברכה, ובעזרת ה' יתברך אתה תחלים".

הצעיר שמע בקול רבו ופנה מיד לאותו תלמיד חכם. תוך תקופה קצרה ובאופן לא יאומן הוא החלים. הוא המשיך בלימודיו בישיבה, ובסופו של דבר עקר מראדין, הקים משפחה, וכפי שהודרך, מעולם לא סיפר לאיש אודות מאורעות אלה.

אחרי עשרים שנה, גיסתו של אותו תלמיד חלתה במחלה מסתורית ל"ע. עד מהרה התברר לו שהיא סובלת מאותה מחלה שהוא סבל בעבר, אבל הוא לא אמר דבר. אשתו זכרה שפעם דיבר על מחלה מסתורית שסבל ממנה בעבר, אבל בכל פעם שהיא דיברה על כך הוא התחמק וסירב לדבר. ככל שניסה לערפל את דבריו זה לא עזר. אשתו לחצה עליו שידבר.

הוא הסביר להם שזהו סוד אבל הן עמדו בשלהן. לבסוף נחלשה התנגדותו והוא חשב שייתכן ואחרי שנים כה רבות מותר לגלות את הסוד. הוא סיפר על העצה של ה"חפץ חיים" לבקש ברכה מתלמיד חכם מסוים בעיירה מרוחקת.

זמן קצר לאחר מכן התלמיד התחיל להרגיש רע. הוא נבהל מאד, קם ונסע מיד אל ה"חפץ חיים", שהיה כבר זקן וחלש מאוד. הוא הקשיב בשקט לסיפורו של האיש, ואז אמר: "הלוואי ויכולתי לעזור לך, אך מה אוכל לעשות? כשהייתה לך המחלה לראשונה, הייתי צעיר וצמתי ארבעים יום עבורך, כדי שתתרפא. היום אני כבר זקן מידי ואינני יכול לצום כמו אז".

מה ענה החפץ חיים לזעקת האב?: "אבל הוא צריך לחיות". צפו