67 שנים להסתלקותו של מרן החזון איש זיע"א
מרן החזון איש זיע"א

חדשות

העולם היהודי מציין 67 שנים להסתלקותו של מאור הגולה בעל החזו"א זי"ע

היום מציינים 67 שנה להסתלקות מרנא בעל החזו"א זצ"ל. אחיינו, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי מסר הבוקר שיעור לזכרו

   
 67 שנים להסתלקותו של מרן החזון איש זיע"א
מרן החזון איש זיע"א
אא
לרגל הילולת מרן החזון איש זיע"א, ניגש הבוקר מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי לפני התיבה ומסר שיעור, במלאת 67 שנה להסתלקות דודו שלא הותיר אחריו צאצאים.

החזו"א נולד בעיירה קוסובה שבמחוז סלונים של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ, כיהן כרב העיירה. אמו, ראשה לאה, הייתה בתו של רב העיירה הקודם, הרב שאול קצנלבוגן, שעזב את משרתו לטובת רבנות קוֹבּרין.

למעט תקופה קצרה שבה למד ב"קיבוץ" של ר' חיים עוזר גרודזינסקי בוילנה. הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ לא למד בחדר או בישיבה, וכנראה אף מעולם לא נסמך כרב באופן רשמי. את בסיס השכלתו התורנית קיבל מאביו וממלמד פרטי בשם ר' משה טוביה.

במשך רוב חייו למד בעצמו. אמו סיפרה לימים לרבנית מלכה פינקל, אשתו של הרב אליעזר יהודה פינקל, כי כבר בילדותו למד בהתמדה עצומה. לדבריה, אמר לה פעמים מספר כי אינו אוהב ללמוד, אך הוא לומד מתוך הכרה ש"זה דבר טוב", בציפייה שגם המתיקות תגיע.

אחיו, הרב מאיר קרליץ, סיפר בהספדו כי בבר המצווה שלו קיבל על עצמו להקדיש את כל כוחותיו לתורה. לפי סיפור נפוץ, בילדותו לא ניכרו כישרונותיו, אך יש המכחישים פרט זה.

מרן החזון איש זיעא

בט"ז בתמוז תרצ"ג,עלו החזון איש ורעייתו לארץ ישראל. בנמל יפו קיבלו את פניהם אנשי אגודת ישראל, לבקשת הרב גרודז'ינסקי. בימים הראשונים לשהותם בארץ ישראל התארחו בביתו של הרב דוד פוטאש בתל אביב. 

לאחר זמן מה שכרו חדר ברחוב גאולה בעיר. הרב מתתיהו שטיגל, שהקים את ישיבת בית יוסף נוברדוק במושבה החדשה בני ברק, הגיע לבקרו בדירתו והציע לו לבוא לגור שם. החזון איש השיב שיבוא לאחר ימי בין המצרים.

כאשר הגיעו בני הזוג בסופו של דבר הם עלו אל גבעת הר שלום. האוויר במקום מצא חן בעיני החזון איש, והוא החליט לקבוע את מושבו באזור זה. הרב שמואל הלוי וואֹזנר סיפר שאמר לו בעניין זה: "ירושלים מלאה צדיקים וגדולי תורה, אולם בישוב החדש מצאתי מדבר, רציתי לשתול בו נטיעות של תורה, לפיכך באתי לבני ברק. אם לא אצליח לשתול? אזי אלך לגיהנם עם יושביה כאחד".

בתחילה שכר דירה בת שני חדרים מהרב נחמן שמואל יעקב מיודסר, רבה של בני ברק ולימים יושב ראש ועד המושבה. לאחר תקופה קצרה עקר לדירה אחרת בגבעת רוקח, שבה היו דמי השכירות זולים יותר. בסמוך לביתו שכנה ישיבת בית יוסף, ומדי פעם היה החזון איש מוסר שיעורים לתלמידיה. כעבור מספר שנים עבר להתגורר בבית שנבנה עבורו במזרח בני ברק. בבית זה התגוררו גם אחותו מרים ובעלה, הסטייפלער מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל.

בני ברק הפכה מאוחר יותר, במידה רבה בזכות החזון איש, לאחד ממעוזי היהדות החרדית בישראל. בבני ברק נקשרו אליו בתחילה אנשי חוג מצומצם של חברי פועלי אגודת ישראל, שמילאו אחר הוראותיו ההלכתיות בנושאים חקלאיים, בעיקר לאחר שהרב חיים עוזר גרודזנסקי הפנה אותם אליו. מאוחר יותר הוא נודע ברבים והפך לסמכות בקרב חוגים רחבים יותר בארץ.


ניסיון של בתיה קרליץ לשוב ולפתוח חנות טקסטיל כשל והיא נאלצה לסגור אותה. עשיר ששלח תמיכה כספית חודשית, לבקשת הרב יחזקאל אברמסקי, נתקל בסירוב מצד החזון איש שגמר בדעתו להתפרנס ממכירת ספריו, אף שפרנסה זו לא הייתה ברווח ואף לא הייתה סדירה; החזון איש עדיין לא התפרסם בקנה מידה ארצי, וקונים הגיעו טיפין-טיפין.

בשנת תרצ"ד העלה הרב גרודז'ינסקי את החזון איש כאחד המועמדים לדעתו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל. לאחר התייעצות עם החזון איש כתב הרב גרודז'ינסקי: "הגרא"י קארעליץ אינו רוצה לקבל עליו שם רשמי ואחריות אך להתייעץ אתו". בקיץ של אותה שנה התגורר החזו"א תקופה ממושכת בצפת לצורכי בריאות. בתקופה זו למד בעיקר בבית המדרש של רבי יוסף קארו בעיר העתיקה.

החזון איש זיעא

בשנת תרצ"ו פעל להקמת רשת החינוך "מרכז חינוך התורה בארץ ישראל" וייסד כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר שבבני ברק. כולל זה, אחד הראשונים ביישוב החדש היווה דוגמה למוסדות רבים אחרים. לאחר פטירתו נקרא המוסד על שמו, "כולל חזון איש".

בחורף תרצ"ז נפל החזון איש למשכב, כפי הנראה בשל דלקת התוספתן, ונזקק לכריתת המעי העיוור (אפנדקטומיה) בהמשך אותה שנה, לקראת השנה הבאה, שנת השמיטה תרצ"ח הדפיס גיסו הרב שמואל גריינימן, לראשונה בירושלים, את ספרו "חזון איש" על מסכת שביעית והלכות שמיטה.

גם בשנים הבאות נדפסו כמה כרכים בסדרה, בפרט מסדר טהרות, שהלומדים מיעטו לעסוק בו בעבר משום שאין עליו לא תלמוד בבלי ולא תלמוד ירושלמי.

בתחילת חורף תש"א, ביום י"ט בחשוון, נפטרה בירושלים ראשה לאה, אמו של החזון איש, שהתגוררה בשנותיה האחרונות אצל בנה הרב מאיר קרליץ, ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים. החזון איש עלה בפעם השנייה בחייו לירושלים; הפעם הראשונה הייתה שנה קודם לכן, לרגל חתונת שלמה שמשון קרליץ, בנו של הרב מאיר, אחיו הבכור.

לאחר הסתלקותם של גדולי רבני מזרח אירופה, שחלקם נספו בשואה ראו בו רבים את יורשם. בתקופה זו החל להתקבע מעמדו כגדול הדור.

בשנים שלפני קום המדינה היה החזון איש מעורב במספר נושאים ציבוריים, רובם על רקע דתי. הוא סייע בהקמת ישיבות חדשות בעקבות חורבן יהדות אירופה וישיבותיה, פעל לעידוד רעיוני וכלכלי של חקלאים שומרי שמיטה ופנה במכתבים לסיוע כלכלי למוסדות החינוך החרדיים שהיו במשבר כספי.

התורה כוללת את הכל: סיפור נפלא על החזון איש. צפו

מרן החזון איש זיע"א

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך