מה יעשה מי ששכח לומר ’ברך עלינו’?

בארץ ישראל מתחילים לבקש על הגשמים [לבני ספרד - "ברך עלינו", ולבני אשכנז - "ותן טל ומטר לברכה"] בתפלת ערבית של ליל ז' בחשון, עד מנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח. (סימן קיז ס"א).

טעה ואמר ברכנו ('ותן ברכה') 
•    נזכר בסיום הברכה קודם שחתם ברוך אתה ה' - לבני ספרד, יחזור לתחילת הברכה. ולבני אשכנז יאמר: "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך הברכה. (הלכה ברורה ו קצד) 

•    חתם ברוך אתה ה' - יאמר: "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת הברכה. 

•    חתם ברוך אתה ה' מברך השנים - כל שלא התחיל 'תקע בשופר', יאמר: "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" בלבד, וימשיך 'תקע בשופר'. 

•    התחיל 'תקע בשופר' - ימשיך עד 'שמע קולנו', ולפני שיאמר 'כי אתה שומע תפלת כל פה', יאמר: "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" בלבד. 

•    חתם ברוך אתה ה' ולא אמר שומע תפלה - יאמר: "למדני חוקיך", כדי שיהיה נראה כאומר פסוק, ויאמר שם "ותן טל ומטר..." כנ"ל, כי אתה שומע תפלת כל פה וכו'. 

•    חתם שומע תפלה - יאמר "ותן טל ומטר..." לפני ברכת רצה. 

•    התחיל תיבת 'רצה' או שנזכר בהמשך העמידה - חוזר לברך עלינו, וממשיך תקע בשופר ושאר הברכות על הסדר. 

•    סיים 'יהיו לרצון אמרי פי' השני - אף שעדיין לא פסע לאחוריו, חוזר לראש התפילה. ואם רגיל להוסיף תחינות ובקשות לאחר מכן, כל עוד שלא סיימן - חוזר לברך עלינו, אבל אם נזכר לאחר שסיימן - חוזר לראש התפילה. זולת אם טעה ולא ביקש על הגשם בערבית של ליל ז' בחשון, שדינו ככל הנ"ל, ואולם אם סיים תפלתו, יחזור להתפלל בתנאי של נדבה.  

כתב הראבי"ה: אם נזכר שלא אמר ותן טל ומטר אחר שחתם מברך השנים, אומר שם ותן טל ומטר וממשיך תקע בשופר כנ"ל, וכדין הטועה בברכת המזון בשבת ולא אמר רצה והחליצנו, ונזכר אחר שחתם ברוך אתה ה' בונה ירושלים ולא התחיל ברכה רביעית, שאומר: ברוך... אשר נתן שבתות למנוחה וכו'. ויש להבין, הלוא כששכח רצה והחליצנו, תקנו לו חז"ל ברכה מיוחדת בשם ומלכות, בא"י אמ"ה אשר נתן שבתות למנוחה וכו',

ומדוע לא תקנו גם פה ברכה בפני עצמה בין מברך השנים לתקע בשופר? ויש ליישב שאם יוסיף ברכה באמצע העמידה, יש כאן הפסק באמצע הברכות, ולכן לא התירו לו להוסיף אלא נוסח בקשה בלבד ותן טל ומטר לברכה, כי כל עוד שלא התחיל את הברכה הבאה, נחשב לו כאילו הוא עדיין בברכה הקודמת. לא כן בברכת המזון שכבר סיים את שלושת הברכות שהן מהתורה [שברכה רביעית חז"ל תיקנוה], נמצא שסיים ברכת המזון של תורה, ולכן אין כאן חשש הפסק אם יוסיף ברכה. (בית יוסף סימן קיד)