לראשונה: עמדתו המסעירה של האדמו"ר מבעלזא בסוגיית הקורונה
אילוסטרציה (צילום: Ron Adar/shutterstock)

חדשות

לראשונה: עמדתו המסעירה של האדמו"ר מבעלזא בסוגיית הקורונה

רבים תמהו באשר להנהגתו של כ"ק האדמו"ר מבעלזא סביב הקורונה. כעת, יוצא מקורבו הגאון רבי פנחס פרידמן ומסביר בארוכה את עמדתו והנהגתו של הרבי.

אלעד דואני   
לראשונה: עמדתו המסעירה של האדמו"ר מבעלזא בסוגיית הקורונה
אילוסטרציה (צילום: Ron Adar/shutterstock)
אא

בתקופה האחרונה סערו הרוחות במגזר החרדי לאור התנהלות חלק מהקהילות החרדיות סביב נגיף הקורונה. כך הנהגתו של כ"ק האדמו"ר מבעלזא עוררה לא אחת תמיהה, זאת בשל ההקלות שאפשר בקרב חסידיו.

לקראת חג הסוכות, אחד מבכירי החסידות, הגאון הרב פנחס פרידמן העניק ראיון לביטאון החסידות 'המחנה החרדי' בו ניסה לשרטט את עמדתו של האדמו"ר סביב הקורונה. להלן חלק מדבריו:

תחילה הבהיר כי דבריו מבוססים על הבנת התנהלותו של האדמו"ר ולא שמע זאת מפיו. "לא שמעתי ממרן שליט"א דברים מפורשים, לכן כל מה שאומַר בנושא, הוא רק מה שאני משער שהבנתי מתוך מה שראיתי בהנהגתו".

הרב פרידמן מבהיר כי אין מדובר בהשגה על קהילות אחרות. "איננו מתכוונים לעסוק בהשוואה של בעלזא מול קהילות אחרות הנוהגות כהוראת רבותיהן, ובוודאי ובוודאי שאין כאן שום התייחסות של ביקורת כלפי מנהיגים אחרים. כל ההתייחסות שתובא כאן, היא אך ורק למה שאני הבנתי מתוך הנהגת מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".

תחילה הבהיר כי אין בעלזא 'מכחישת קורונה'. "להגיד שאין קורונה זו טמינת ראש בחול. לא רק שאין הכחשה, אלא שכולנו חייבים לדעת שעת צרה היא ליעקב. יהודים רבים - בתוך כלל בני האדם בעולם - סובלים מהשפעות הנגיף, הן במישרין והן בעקיפין.

"הקב"ה שלח אלינו יצור קטן שהפך את העולם כולו. זו עובדה. כיהודים מאמינים אנחנו חייבים להפנים שלא מדובר ב'ווירוס סיני' ולא ב'מגפה'. ההגדרות הללו הן לא נכונות עבור יהודי מאמין. בפרט לנו, האמונים על דרך הבעש"ט הק', שכל דבר בעולם נעשה בהשגחה פרטית.

"הקב"ה מדבר אלינו. אם נרצה להעניק כותרת להשגחה הפרטית הזו, בורא עולם רוצה שנפנים שיש מנהיג לבירה. שאנחנו בידיו ועלינו להתחזק בביטחון בו.

"ובקשר למה שאנשים תוהים על הצורה הייחודית בה נוהגת בעלזא בימים אלו, חייבים להבין דבר אחד: את מה שיודעים כולם - ואף הרבה מעבר לכך - מרן שליט"א יודע ומבין בעצמו. הנתונים כולם הונחו בפניו בכל התפתחות שהייתה.

"למרות שהוא ראה הכול, הוא החליט לנהוג בצורה שונה מרבים אחרים. אבל שום החלטה לא התקבלה בקלות, חלילה. הכול נעשה בכובד ראש ולאחר שיקול דעת מעמיק ורציני".

"אין כאן רק מלחמה על הגוף", הבהיר, "יש כאן מלחמה בשתי מערכות. מערכה ראשונה היא על הגוף הגשמי, על הבריאות, על איכות החיים ועל החיים עצמם. אולם זו המערכה הקטנה. המערכה הגדולה יותר ניטשת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא. יש פה מלחמה בין אור לחושך, בין קודש לחול.

לטענתו, העובדה שההתגוננות מפני הקורונה כרוכה בהגבלה דרמטית של החיים הרוחניים במוסדות התורה והתפילה - מחייבת חשיבה אחרת.

"אנשים מנפנפים בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. וזה נכון. אבל חייבים לזכור שיש כאן שתי 'נפשות', רוחנית וגשמית. לכן, יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו.

"אם ננקוט בדימוי המפורסם של ה'חובות הלבבות': יש לפנינו מערכה קטנה ומערכה גדולה. המערכה הקטנה היא על ענייני הגוף ובריאות הנפש, המערכה הגדולה והחשובה הרבה יותר היא על הנשמה היהודית וענייני הרוחניות. האם יהיה בשביל מי לשמר את הגוף?!".

"אתן דוגמה, לא שאני משווה כמובן... אני רק רוצה להמחיש את הנתונים כדי להבין שיש מצבים שבהם הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לא קיים. חז"ל אומרים שאסור לאדם למסור עצמו להריגה אם דורשים ממנו לעבור על עבירה כלשהי, לבד משלוש עבירות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יוצאת מכלל זה, היא 'שעת השמד', בה אומרים חז"ל שיש למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא" צבע רצועות המנעלים.

"אם בשעת השמד יגיע גוי ויבקש מיהודי להחליף את השרוך בנעל לשרוך בצבע אחר, כמנהג הגויים, יש למסור את הנפש על כך ולא להיכנע!

"כאמור, אין כאן השוואה למצב שלפנינו, אבל זו דוגמה לכך שיש פעמים שחייבים לנהוג אחרת.

"בימים שאנשים בארץ הקודש צחקו מנגיף הקורונה, ובפורים הוא אף שימש נושא לבדחנות, מרן שליט"א כבר ראה בדיוק לקראת מה הולכים. הוא התאונן על חינוך הדור הצעיר, על בני הנעורים שיכולים לרדת פלאים ברוחניות. על כל אלו שייכנסו למרה שחורה, שהפחדים יעסיקו את דמיונם ויחוללו שמות בנפשם. לפעמים עד כדי מצב בלתי הפיך...

"לשמור על הגוף על חשבון השמירה על הנפש, בלי להבין שעת צרה זו היא מלחמה מכוונת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא גם על הרוחניות, לא פחות מאשר על הגוף - יכולה להוביל לאבדון נפשות רבות ואז אין כל תועלת בשמירת הגוף.

"במבט שבו אני ראיתי את הדברים... כ"ק מרן שליט"א פענח את התמונה שהוצגה לפניו על ידי מומחים וקיבל החלטה נועזת. כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, מרן שליט"א כבר גיבש עמדה ופעל לפיה. הוא נעמד כרמטכ"ל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: אני אוציא את הסרים למשמעתי מהצרה הזו במינימום נזקים אפשרי.

"צריך לזכור, כי כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, ועד היום הם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ודעת המומחים עדיין אינה מגובשת לחלוטין, זה אומר בכה וזה אומר בכה, כבר אז גיבש מרן שליט"א דעת תורה ברורה ובהירה ופעל לפיה. הוא נעמד כגנרל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: צריך לעשות הכול כדי לצאת מהצרה הזו במינימום נזקים האפשרי.

"הגנרל הזה לא מדבר במילים. הוא לא מתרברב ביכולות לא-לו. הוא לא מחזיק מעצמו והולך עם הדעה שלו. הוא שופך ליבו בתפילותיו הזכות לקבל הארה מן השמים, בזכות אבותיו הקדושים ובזכות התורה הקדושה, ורק בס"ד קורא את המפה שלפניו ביכולות ובכלים שעומדים לרשותו, ומקבל החלטה מושכלת לפיהם. כשהוא נקי מנגיעות אישיות, כשהוא לא משיב דבר למחרפיו ולא מבטל את דברי אלו שסוברים אחרת ממנו.

"לא צריך להאריך בזה אלא להביא כאן נתון כואב ומדמם: בסיומו של זמן קיץ תש"פ, ראינו כמויות עצומות של בנים ובנות מטובי הקהילות שלא שבו אל מקומות הלימוד שלהם. את הסכנה הזו ראה מרן שליט"א בעינו הפקוחה למרחוק ובדעת תורתו הצרופה כבר בתחילת חודש ניסן! מיד בתחילת ההוראות הממשלתיות הוא התאונן ובכה על החינוך הטהור שעומד בפני סכנה, על מצב הנפש שעלול להידרדר...

"אם נרצה לסכם זאת במשפט אחד: כאשר יש לפנינו סכנה ודאית בנפש על פני ספק סכנה בגוף, צריכים הרבה מאוד שיקול דעת והרבה אחריות כדי לפסוק לטובת ספק-סכנה בגוף, על פני הנפש והאידישקייט. בעת האחרונה נשמעות עוד ועוד הוראות ברורות של מנהיגי ישראל הקוראים לתת פרופורציה נכונה לסכנת הנגיף, ולהתמקד בהצלת נפשות האמיתית - נשמות ישראל".

בדבריו טען כי אין שום היתר לא להקפיד על ההנחיות במרחב הציבורי. "לא שמעתי בשום מקום שמרן שליט"א הביע דעה לגבי ההתנהגות במרחב הציבורי. השכל הישר מורה שחובת הזהירות שלא להידבק בנגיף - קיימת. בוודאי ובוודאי שאסור לו לאדם ללכת שאנן ולאפשר לעצמו להידבק בשביל ענייני נוחות כאלה ואחרים.

"באשר לשמירת מרחק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לפי דעתי כאשר עוסקים ברוחניות ודואגים שלמרות המהומה בעולם - סדר היום היהודי לא ייפגע, ואדרבה משתדלים להגביר חיילים לתורה ולקרבת אלוקים ולעבודה רוחנית ברמה גבוהה יותר - הרי שזכות התורה מגינה ויש לנו על מי לסמוך. 'אורך ימים בימינה'".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי