"פרץ בבכי ולא נרגע": מה מצא היהודי במשקופי הבית?
אילוסטרציה (צילום: joserpizarro/shutterstock)

סוכות

"פרץ בבכי ולא נרגע": מה מצא היהודי במשקופי ביתו?

 ח"י לחודש תשרי, 211 שנה להסתלקותו של רבי נחמן מברסלב זי"ע. רבינו הקדוש זי"ע נולד ב א' בניסן תקל"ב במז'יבוז'. עד כמה חשוב לדון כל אדם לכף זכות? ומדוע פרץ בבכי אחד מגדולי הפוליטיקאים באוקריאנה?

   
"פרץ בבכי ולא נרגע": מה מצא היהודי במשקופי הבית?
אילוסטרציה (צילום: joserpizarro/shutterstock)
אא

א' בניסן יום בו הוקם המשכן, ושרתה ברכה בישראל, יום בו נולד רבינו הקדוש שרתה ברכה מרובה בישראל לנצח נצחים, 
א' בניסן ראש השנה לחדשים, להתחדשויות, ורבינו הקדוש זי"ע חידוש גדול, שלימד את שיטת ההתחדשות, תמיד להתחדש, ובלי להתיאש, 
א' בניסן לפי אחד השיטות, יום בו נברא העולם. יום שבו נבראה נשמה גבוהה, נחל נובע, מקור חכמה.

ונשמתו עלתה בח"י לזמן שמחתנו, חול המועד סוכות. ח"י גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, אפילו השנה, אלפים רבים מסרו נפש להשתטח על ציונו הקדוש באומן, כפי צוואתו ראש השנה שלי עולה על הכל.

רבינו הקדוש היה בחינת "ושמחת עולם על ראשם", עבד, חינך, וציווה לתלמידיו רק שמחה, מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ב ולהגיע לעזות דקדושה רק ע"י שמחה, "נעשה ונשמע" רק ע"י שמחה. רבינו כותב בתורה כ"ג פנים דקדושה, היא בחינת חיים, שהיא מבחינת שמחה, שנאמר "באור פני מלך חיים", ונאמר "שובע שמחות את פניך", ונאמר "ותחי רוח יעקב אביהם" ע"י שמחה.

לעומת זאת סיטרא אחרא, מרה שחורה, עבודה זרה תאוות אסורות, זה ע"י עצבות, ההיפך השמחה. רבינו הדגיש הענין של ההתבודדות לצאת מדרך הרבים לשוח בשדה, סוכה, היציאה מדירת קבע לדירת עראי, ולחסות בצילא דמהימנותא, בצילו של הקב"ה, זמן הסתלקותו של רבינו זי"ע מסמל את דרכו, תורתו. 

ההסטוריון רבי בנימין קלוגר היו' כתב בהמודיע ערב שבת שובה שנה זו, שבשנת תשע"א אודסה שליח חב"ד החסיד הרב אברהם וולף היו' שליח הרבי זי"ע התקשר אחד מגדולי הפוליטיקאים באוקריאנה לר' אברהם, יהודי במוצאו, אבל קומניסט בן קומניסט בחייו, מנותק לחלוטיו מכל מה שיהדות מסמלת, מפסח, ועד כיפור וסוכות. כלום ממש, אני חייב להיפגש איתך דחוף,

הוא הגיע לבית חב"ד הוציא שקית עם מזוזות מהודרות מגולגלות בנילון ופרץ בבכי ולא נרגע, מכרתי לפני זמן את בית הורי, שהיו כידוע לך קומניסטים מוצהרים ונאמנים, הקונים התקשרו אלי שהחליפו את המשקופים בבית ומצאו טמון עמוק בכל משקוף פנימי, כתבי יד מגולגלים. שאבוא לקחת את זה, והנה מזוזות למהדרין בבית הורי הכופרים. טמון עמוק עמוק במשקוף מבלי נראה לעין, הרב בבקשה גם אני רוצה שתטמין בכל דלתות ביתי כמזוזות האלו. 

רבינו הקדוש בתורה רפ"ב, התורה האחרונה בספר ראשון ליקוטי מוהר"ן, מעיין צוואה של רבינו זי"ע, דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו הוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה דבר טוב ואפילו מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, וע"י המעט הטוב ידון אותו לכף זכות, מעלה אותו באמת, ויוכל להחזירו בתשובה. וזה בחינה שכתב דוד המלך בתהילים ל"ז "ועוד מעט ואין רשע",

כל אחד יש לו מעט שאין שם רשע, "והתבוננת על מקומו", תתבונן בכף זכות על המקום הזה, "ואיננו" וכך תסלק ממנו את כל הרע, ורבינו הקדוש ממשיך וכך האדם יסתכל על עצמו בכף זכות בעיין טובה, ובשמחה, ולהרחיק ממנו העצבות, ואפילו ממשיך רבינו וכותב, שהאדם מסתכל בעצמו, ואין בו שום טוב והוא מלא חטאים, ורוצה השטן להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה ח"ו, אסור לו ליפול בזה,

רק כל האדם יחפש על עצמו איזה דבר טוב שעשה, כי איך אפשר שלא עשה כל חייו איזה מצוה, וזה מסיים רבינו הקדוש זי"ע בחינת "אזמרה לאלוקי בעודי", תזמר, תשורר, תשמח בעודי. "בעוד מעט שיש בך" ובכל יהודי ששם אין רשע, 

ואני בעניותי הדלה פירשתי, "אזמרה" פירושו לזמר, לקצץ, לכרות, כמו שכתוב "ואת ענבי כרמך לא תזמור", "לאלוקי", זה מידת הדין. בחינת אלוקים, "בעודי" עם "העוד מעט ואין רשע", מזמרים, כורתים, קוצצים את הדינים, 

נסיים באמרותיו של רבינו הקדוש, שהם עיקר תורתו שמאות אלפים נוהרים לאורו הגדול, "ודע שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", "אין יאוש בעולם כלל" "כשהאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא", 

ההילולא השנה בבחינה מיוחדת, לאחר שעשרות אלפים ניסו להגיע לראש השנה לאומן, ורצון הקב"ה היה אחרת, (זה לא גורע מאומה מהביקורת הקשה והמוצדקת כלפי אנשים שדאגו ברוב טיפשותם שהקיבוץ באומן לא יתקיים) 210 שנה מההסתלקות "רדו" כמנין שנות שיעבוד עם ישראל במצרים, אולי זה סימן לבאות בעזרת השם "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי" שנזכה ששנה זו תהיה שנת הגאולה בביאת המשיח בבנין בית המקדש, 

זכותו של רבינו הקדוש רבי נחמן בן רבי שמחה והרבנית פייגא תגן בעדינו אמן ואמן.

רוח אלוקים? עדי לאון בתחושה מצמררת בקברו של רבי נחמן מברסלב: "בכיתי וצחקתי ונבהלתי מעצמי". צפו

אילוסטרציה (צילום: joserpizarro/shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך