מסר לאולפן
ברכות לראש השנה 2020: סדר ראש השנה המדריך המלא
(צילום: alefbet/shutterstock)

ראש השנה

סדר ברכות לראש השנה: המדריך המלא! "לאכול את הברכות"

בתלמוד מוזכרים רק חמישה סימנים, אולם במשך הדורות התווספו עוד סימנים חדשים, והשתרשו במנהגי עדות ישראל. סדר ראש השנה – המדריך המלא.

   
ברכות לראש השנה 2020: סדר ראש השנה המדריך המלא
(צילום: alefbet/shutterstock)
אא

ראש השנה 2020 תחת הסגר עקב התפרצות נגיף הקורונה יהיה שונה מערבי חג שהיו בעבר אך הברכות לראש השנה נשארו זהות. רבים מהדרים אחר המובחר והטוב לערוך בו את סדר ראש השנה. סימני ראש השנה והברכות הנלוות אליהם, מפורטים לפניכם, ויה"ר שהברכה לראש השנה תלווה אותנו למשך כל השנה כולה.

תפוח בדבש:
המאכל המזוהה ביותר עם ראש השנה הוא תפוח בדבש, עליו מבקשים "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש (ויש המוסיפים: "מראשית השנה ועד אחרית השנה"), אלא שמנהג זה הוא אשכנזי במקורו וחדש יחסית, ואף אינו מוזכר בשולחן ערוך.

הוא החל באירופה בימי הביניים המאוחרים, ומכאן זלג בהמשך לעדות המזרח. אכילת דברים מתוקים בראש השנה נרמזת כבר במקרא (נחמיה ח', י'), כשעזרא ונחמיה מצווים על שבי ציון ביום הראשון לחודש השביעי: "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת".

 אכילת דבש מוכרת מתקופת הגאונים, ואכילת תפוח מבושל בסוכר, כסמל למתיקות בשנה הקרובה וכסימבול להמתקת דיננו ביום הדין, הייתה מקובלת בקהילות שונות במזרח, אולם השילוב של התפוח עם הדבש הוא הברקה אשכנזית. אם כי היו קהילות שנמנעו מאכילת דבש מסיבות מקומיות של כשרות.

תפוח בדבש (צילום: Karaidel/shutterstock)
רימון:
משבעת המינים. עתיר גרעינים, ולפיכך מברכים: ש"ירבו זכויותינו כרימון", או "שנהיה מלאים מצוות כרימון". "סימן" זה נפוץ בקהילות הספרדים ובקרב חלק מהאשכנזים. מקורו בפרשנות על הפסוק: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ו, ז), ועליו אמר שמעון בן לקיש: "אל תקרי 'רַ‏קתך' אלא 'רֵיקתך', שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (עירובין דף יט, ועוד).

רימון (צילום: irisphoto1/shutterstock)

קרא:
ירק ממשפחת הדלועים, למשל דלעת או קישוא. שמו מצטלצל לאוזן כנובע מהפעלים "לקרוא" ו"לקרוע", ולכן אומרים עליו: "יהי רצון... שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו". רבים מהיהודים בני עדות המזרח נוהגים להכין ריבת דלעת.

 קרא (צילום: Anna_Pustynnikova/shutterstock)

רוביא:
מקובלת בעיקר כסוג של שעועית הקרוי בערבית "לוביא". בתימן נהגו להשתמש בחילבה, המיוצר מצמח התלתן המוזכר במשנה, ובצפון-אפריקה היו עדות שנטלו סומסום או שוּמר. הירק מרובה זרעים וגם שמו מתקשר לריבוי, ואומרים עליו: "יהי רצון... שירבו זכויותינו". המשתמשים בלוביא מוסיפים "ותלבְּבֵנו".
רוביא (צילום: bigacis/shutterstock)

כָּרְתי:
כרישה. השם מתקשר לפועל לִכְרות, ומבקשים: "שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", או "שייכרתו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתך". יש המכינים מהצמח קציצות ("קפטיקאס די פראסה" בלאדינו).

 כרתי (צילום: jreika/marcin jucha/shutterstock)

סילקא:
ירק ממשפחת הסלקיים. נוהגים לקחת סלק, עלי מנגולד או תרד. השם מתקשר לפועל לסלק, ולכן אומרים עליו:" שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", או ביחיד: "שיסתלקו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתך".
סילקא (צילום: Anna_Pustynnikova/shutterstock)

ראש כבש (או ראש דג):
"שנהיה לראש ולא לזנב", מנהג מתקופת הגאונים בזיקה לפסוק: "וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה..." (דברים כ"ח, י"ג). האוכלים ראש כבש, מוסיפים: "ותזכור לנו אֵילוֹ של אברהם אבינו".

עקידת יצחק אירעה, לפי המסורת, בראש השנה - ואיזכורה ביום זה אמור לעורר את רחמי ה' עלינו, בהדגישה את המסירות והנכונות להקרבה של אברהם אבינו לאל, ואת המרת הקורבן באייל (כבש).
ראש כבש או דג (צילום: ChameleonsEye/shutterstock)
גזר:
מקובל בעיקר ביהדות מזרח-אירופה (במיוחד בצורת "צימעס"), כי הגזר נקרא ביידיש "מעהרן", מילה שמשמעה גם "לרבות". השם בעברית מתקשר לפועל לגזור, ולכן בתימן מברכים עליו: "ייגזרו אויבינו ושונאינו". ויש האומרים עליו: "שתגזור עלינו גזירות טובות".
ברכות לראש השנה 2020: גזר (צילום: Foodio/shutterstock)
ריאה של פרה:
"שתהיה שנה זו קלה עלינו כריאה" (ולא כבדה חס וחלילה מעול הצרות). ריאה נהוגה בקהילות במרחב התרבות האיראנית (למשל במשפחתי שמוצאה מאספהן), ובכמה מקהילות מגורשי ספרד, שם אף נוהגים לטבול אותה בדבש.
ריאה של פרה (צילום: Pawonike Gallery/shutterstock)

ענבים מתוקים ולבנים, ותאנים מתוקות ולבנות:
נהגו לאכול בפרובנס ענבים מתוקים ולבנים ותאנים מתוקות ולבנות, סמל למתיקות ולהלבנת חטאינו ביום הדין.
ענבים (צילום: YARUNIV Studio/PIXbank CZ/shutterstock)

חבושים:
"שתהא שנה זו טובה ומתוקה, ושיצאו חבושי (=אסורי) עמך ישראל ממאסרם לאורה". מקובל בכמה קהילות בצפון-אפריקה.
חבושים (צילום: YARUNIV Studio/shutterstock)

פרי חדש:
כסימן טוב לכל השנה החדשה. ויש הנוהגים לאוכלו רק בלילה השני של ראש השנה, כדי לומר עליו "שהחיינו". מנהג זה דווקא ביומו השני של החג, נוצר בשל המחלוקת ההִלכתית אם צריך לומר בִּרכת "שהחיינו" רק בלילה הראשון, או גם בלילה השני.

רבים נוהגים בארץ לאכול רימון רק בלילה השני, מאחר שהוא פרי חדש ובאמצעותו יוצאים ידי ספק חובת אמירת "שהחיינו" בלילה השני.

דג:
מסמל פריון בזכות ריבוי הביצים של הנקבה, ולפיכך מברכים "שנפרה ונרבה כדגים". "סימן" זה הופיע לראשונה בספרד במאה ה-14, ומכאן התפשט לאשכנז ולארצות המזרח.

אבל דעו כי יש דווקא מי שנמנעים מאכילתו בראש השנה, בשל מופע חד-פעמי של המילה במקרא בתוספת האות א', העלול לרמוז לדאגה בשנה החדשה: "וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים דָּאג וְכָל-מֶכֶר וּמוֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם" (נחמיה י"ג, ט"ז).
(צילום: ChameleonsEye/shutterstock)
תמר:
אחד שמבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ומכאן שיש לו מקום מיוחד. בשל המצלול שלו, מברכים "יהיה רצון שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו", ויש המברכים: "שייתמו חטאינו".

אל נא נשכח כי כמעשינו בשבת קודש, כך ביום ראש השנה, נחוג ונשמח ונודה לאלוקינו, ונשורר את שירי החג ביראה ושמחה.
תמר (צילום: norazaminayob/shutterstock)

סוד הסימנים בליל ראש השנה, מהן הסגולות? צפו

(צילום: alefbet/shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך