הרב רפאל אביטן: "נזכה לשנה טובה ומתוקה ומלאה בישועות"

העמלק הפרטי

בסופה של פרשת השבוע מופיעה מצוות זכירת מעשה עמלק. שנצטווינו לזכור ולא לשכוח את מה שעולל לנו בעת יציאתנו ממצרים. וצריכים לדעת שכמו שמוטל על כלל ישראל למחות את זרעו של עמלק, כדברי חז"ל (מסכת סנהדרין כ) שלוש מצוות נצטוו  ישראל בשעת כניסתן לארץ, ואחת מהן היא להכרית את זרעו של עמלק.

כמו כן, מוטל על כל אדם למחות את חלק העמלק שבקירבו שהוא היצר הרע שלא מניח ליהודי לעבוד את בוראו כראוי. כמו שאומר הרה"ק האוהב ישראל מאפטא זי"ע (פרשת כי תצא) "כל איש ישראל צריך למחות חלק הרע הטמון בליבו המכונה בשם עמלק. שכל זמן שנמצא זרע עמלק בעולם אז מכיוון שהאדם הוא עולם קטן נמצא בוודאי בכל אחד כוח עמלק המתעורר בכל פעם להחטיא את האדם ר"ל". 

אשר קרך בדרך

והנה רש"י הקדוש מפרש בשלושה אופנים שונים את מעשה עמלק שקרך בדרך: א) לשון מקרה. ב) לשון קרי וטומאה. ג) לשון קור. שקירר את עם ישראל מדביקות בהשם. אם נתבונן מעט בפירושו הראשון של רש"י ז"ל נגיע למסקנה שעיקר מלחמת עמלק עם כלל ישראל ועם כל יהודי בפרט היא על נקודת האמונה שבקירבו.

ברגע שהוא מצליח לגרום לאדם להיחלש באמונה אז ממילא הוא נמשך גם לשני הפירושים האחרים, טומאה וקירור, עד שמתדרדר לגמרי ר"ל. כי באמת הכוח העיקרי שיש ליהודי להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו נובע מתוקף האמונה הקדושה בהשם יתברך שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים. והוא יתברך ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, מלא כל הארץ כבודו, ואין מקום פנוי ממנו יתברך.

ברגע שהאדם חי את האמונה הזו בחיי היום יום שלו אז כמעט ואין לקליפת עמלק שום גישה אליו. בשל כך היצר משקיע את כל כוחותיו בכדי להביא את האדם לריפיון בענייני האמונה. ולכן התורה אומרת (שמות יז) ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. שריפה את ידיהם. ועד היום הוא ממשיך עם מלחמה זו ומרפה את אמונת  האדם.

הכל מלמעלה

ולכן כדי להתחזק ולעמוד איתן נגד קליפת העמלק, עלינו לזכור את דברי חז"ל הקדושים (מסכת חולין ז) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. וכן אמרו (מסכת יומא לח) אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימא.

ממילא מובן שעל פי דעת התורה והאמונה ברגע שפלוני פגע בנו או העליב אותנו ואלמוני קיפח את פרנסתנו וגרם לנו צער ועוגמת נפש, עלינו להתחזק אז באמונה פשוטה ולהאמין שהכל לטובה ושאין שום מקרה וטבע אלא ככה הקב"ה גזר שיקרה לטובתנו הנצחית.

ובזה אנו חוסכים מעצמנו הרבה צער מריבות ומחלוקת. אך לצערנו הרב הרבה פעמים קורה בדיוק להיפך, שבמקום להירגע ולהחזיק באמונה שהכל בהשגחה פרטית, האדם מתרגז וכועס ואינו מבין איך פלוני פגע בו ובייש אותו וכו'. כל זה נובע מההתגברות של קליפת עמלק על האדם. שהיא הגורמת לו לשכוח את השגחת השם יתברך ולחשוב כאילו הדברים נעשים מאליהם ובצורה מקרית. 

השגחה פרטית

ובזה נבין את דברי הרה"ק החידושי הרי"ם זי"ע (ליקוטי הרי"ם כי תצא) "דרך עמלק אשר מקרר ועושה מכל הדברים מקרה. ועל ידי זה הוא מוציא את האדם מהאמונה. כי מי שעושה ורואה את דברי העולם כמקרה הוא יוצא לגמרי מהאמונה!" לומדים מכאן יסוד נפלא, שבכל פעם שהאדם חושב שבמקרה היום הזה לא היה מוצלח, ושבאופן פתאומי הוא נפגש עם פלוני, ולמזלו הרע גם רב עם אלמוני וכו'.

צריך לדעת שהמחשבות הללו נובעות מקליפת עמלק. הרי חז"ל מספרים (מדרש רבה וישלח) על רבי שמעון בר יוחאי ע"ה שכשיצא מהמערה ראה צייד מנסה לצוד ציפורים ושמע רשב"י בת קול מהשמים שאומרת "דימוס" (כלומר הצלה) היתה בורחת. וברגע ששמע בת קול שאומרת ספקולא (כלומר הריגה) היתה נלכדת. ענה רשב"י וגילה לנו יסוד עצום – "אפילו ציפרא קלילא מבלעדי שמיא לא מתצדא כל שכן בר איניש!" (אפילו ציפור קלה לא ניצודה אם לא מכריזים עליה בשמים כל שכן בן אדם). ראוי לנו להתבונן היטב במאמר הזה.

הרי לכאורה מה כ"כ משנה אם הצייד יתפוס ציפור כזו או אחרת. יש מיליוני ציפורים בעולם, אז תהיה עוד אחת או פחות אחת. מה כ"כ חשוב שצריכים בת קול מיוחדת בשמים שתכריז על כל ציפור אם היא ניצודת או לאו? אלא לומדים מכאן את גודל רחמיו של הקב"ה, שלכל יצור שנברא בעולם יש את התפקיד שלו ואף אחד לא יכול לפגוע בו קודם זמנו. ואם זה נאמר על ציפור, אז על אחת כמה וכמה באין ערך כלל כשמדובר על יהודי נשמה קדושה, חלק אלוק ממעל, שלא ניתן בכלל להבין עד כמה הוא מושגח בפרטי פרטיות בכל ענייניו אפילו הפעוטים ביותר.

איש אמונות רב ברכות

כעת מאיר היטב פירושו הראשון של רש"י הקדוש שעמלק קרך בדרך מלשון מקרה. להראות לך כאילו העולם מתנהל חלילה בלי יד מכוונת, וכל מי שיותר חזק מצליח, ובכך הוא מרפה ומחליש את האדם עד שמביא אותו למצב שכתוב בהמשך הפסוק "ואתה עייף ויגע ולא ירא אלקים". כי אדם שאמונתו חלשה, כל דבר שלא מסתדר לו והולך הפוך מרצונו מיד מביא אותו לעצבות חולשה ועייפות וכו'.

לכן ראוי לכל יהודי להשתדל בכל כוחותיו להתחזק בעבודת האמונה הקדושה ולהחדיר לליבו היטב שהשם יתברך נמצא איתו בכל שניה, ומשגיח עליו בצורה הטובה ביותר, ואפילו כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי. ובזה הוא מחליש את כוחו של עמלק שמנסה להשכיח מהאדם את האמונה הזו. ובזכות זה שנתחזק באמונה פשוטה ברורה ומזוככת בהקב"ה נזכה לשנה טובה ומתוקה ומלאה בישועות. כמו שאמר חכם מכל האדם (משלי כח) "איש אמונות רב ברכות!".

הרב רפאל אביטן: 3 הכללים שגילו המקובלים שיזכו אותך בשמירה מיוחדת מהשמים. צפו