מסר לאולפן
(צילום: Maya Kruchankova/shutterstock)

השבת הקרובה: סגולה מיוחדת להנצל מכל כישוף

הרב מנחם וייס במאמר מיוחד על פרשת עקב ובה טמונה הסגולה הגדולה של מצוות ברכת המזון. מה ההשפעה של מצווה זו? ובמה צריך להזהר? "והבטיח הצדיק שרווח והצלה יעמוד ליהודי מוש". הרב מביא סגולה נוספת שבנוסף מגנה על האדם מכל כישוף.

   
(צילום: Maya Kruchankova/shutterstock)
אא

סיפר החסיד רבי יאיר שוורצמן ז"ל, על הסגולה והשמירה שנתן הרה"ק רבי יחיאל ממוש זי"ע, לאנשי עירו שסבלו רבות מאש שהשתוללה מפעם לפעם בעירה מוש, וכילתה את ממונם ורכושם, שגם בימים כתיקונם לא הצטיינה העירה מוש ברווח של פרנסה, הסגולה, לברך ברכת המזון במתינות בקול רם, ומתוך הסידור בהקפדה יתירה.

כל אחד ובני ביתו יקבלו על עצמם ענין זה ברצינות, והבטיח הצדיק שרווח והצלה יעמוד ליהודי מוש, ואכן כך היה, ויהודי מוש התפרסמו כמדקדקין מאוד במצוה מדאוריתא בברכת המזון, אנשים, נשים וטף, ואכן שהאש היתה מתפרצת במוש, היה בבחינת נס ליל יציאת מצרים, כשהיתה פוסחת ומדלגת על בתי בני ישראל.

וגם ברכה זו נשארה לאחר הסתלקותו של הרה"ק רבי יחיאל זי"ע, עד כדי כך שמספר רבי יאיר ז"ל שר' משה אחד מתושבי מוש היה מהמקפידים בברכת המזון, אבל מפעם לפעם היה מהמזלזלין, וכאשר פרצה אש במוש ור' משה חשש בצדק על ביתו, ביודעו שאינו מקפיד כשאר יהודי מוש, רץ לציונו של רבי יחיאל, תוך כדי שהאש משתוללת באיזור ביתו והתחנן על נפשו וביתו שמכאן ואילך יקפיד ביותר, והנס התרחש והאש דילגה מעל ביתו של ר' משה וסיפרו שמאותו יום נדמה ברכת המזון שבכל יום בביתו של ר' משה כתפילת כל נדרי.

 פרשת השבוע מצוות ברכת המזון, פרק ח' פסוק י' "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" בתוספתא מסכת ברכות פרק ו' הלכה א' נאמר: ברכת המזון מדאוריתא, מנין? שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת", את ה' אלוקיך- זו ברכה ראשונה, על הארץ- זו ברכה שניה, ברכת הארץ. הטובה- זו ברכה שלישית, ירושלים. אשר נתן לך- זו ברכה רביעית, הטוב והמטיב. הרי לנו ארבע ברכות מדאוריתא של ברכת המזון.

בשולחן ערוך סימן קפ"ג סעיף ח' ברכת המזון דינה כתפילת שמונה עשרה, שאין שואלין ומשיבים מפני היראה ומפני הכבוד, ובזה חמור ברכת המזון יותר מקריאת שמע, ויש שאפילו מצדדין שאין לענות בברכת המזון אפילו לקדיש קדושה וכדומה.


השולחן ערוך מביא שאסור לרמוז ולקרוץ כלל בברכת המזון, ממש כשמונה עשרה, ויש אפילו להסתפק מביא הפסקי תשובות, האם מותר לעמוד בפני אדם חשוב שנכנס תוך כדי ברכת המזון, בסימן קפ"ו מובא נשים חיבות בברכת המזון וספק אם הן מחויבות מדאוריתא או מדרבנן, הספק בגלל שאנו אומרים בברכת המזון ועל בריתך שחתמת בבשרינו, ועל תורתך שלימדתנו, והן לא שייכות בדבר זה.


ומביא בפסקי תשובות להרב שמחה רבינוביץ שליט"א אך חיוב הנשים בברכת המזון הוא החלטי, ובלא שום צד היתר, וגם נוהגות להזכיר ברית ותורה למרות שאינן חיבות בדבר, וכבר זועק הבן איש חי ומתלונן על כך שבנות אוכלות ואינן מברכות מחמת חוסר שימת לב או חסרון ידיעה, ועתידות הן ואביהן לתת על כך את הדין. דברים חמורים של רבינו יוסף חיים זי"ע בפרשת חוקת. 

בסעיף ב' קטן חייב ברכת המזון מדרבנן כדי לחנכו, ובמשנה ברורה מביא שזה מגיל 6 או 7 גם לבנים גם לבנות, בסימן קפ"ה משנה ברורה סעיף קטן א' כתב בספר החינוך, "כל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויות לו כל ימיו בכבוד", והמדקדק יזהר לברך לכתחילה מתוך הספר ולא בעל פה,
כתב בספר חסידים מעשה באחד שמת ונתגלה בחלום לאחד מקרוביו ואמר לו בכל יום דנים אותי על שלא היתי מדקדק לברך כל הברכות בכוונת הלב. 

הכף החיים מביא בשם האר"י מכתבי הרח"ו שער רוח הקודש, אמר לי מורי ז"ל: כי עיקר השגת האדם אל רוח הקודש תלויה ע"י כוונת האדם וזהירות בכל ברכות הנהנין: וביותר צריך לזרז עצמו בברכת המזון שחיובו מדאוריתא, ובזוהר הקדוש פרשת ויקהל מאריך בזהירות בברכת המזון לברך בכוונה ובשמחת הלב, וככל שאדם מברך בעין טובה ובשמחה ברכת המזון, כשמסתלק מהעולם מחכה לו סודות עילאין בהיכלות גבוהות בשמים, והאר"י מוסיף על דברי הזוהר, כי כל מה שמברך בעין טובה ושמחה יתירה, כך נותנים לו משמים מזונותיו בשמחה ובעין טובה. (פסקי תשובות סימן קפ"ה סעיף ב')


תשעים ותשע מתים מעין הרע, ואחד בידי שמים,
בפרשת השבוע פרק ז’ פסוק ט”ו, “והסיר ה’ ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שונאך”. 

הגמ’ במסכת בבא מציעא קז: מביאה, אמר רב זו העין, רש”י מפרש כל חלי, דבר שכל החולאים תלוין בו וזו העין, עין הרע. בהמשך הגמרא, רב הלך לבית הקברות עשה מה שעשה, רש”י מפרש יודע היה ללחוש על הקברים, ולהבין כל קבר וקבר באיזה מיתה מת, האם בזמנו, או מת מעין הרע. 
ויש מפרשים ששאל בשאלת חלום על המתים. 

יש שמפרשים שנטע אילנות אצל הקברים, והשביע אותם שלא יוציאו פרחים, אלא אותם הנטועים על הקברים של אלו שמתו בזמן, ואמר תשעים ותשע מתו מעין הרע, ואחד בדרך ארץ, הכוונה כשהגיע זמנו משמים. 

וכך בתלמוד ירושלמי רב ור’ חייא אמרו, תשעים ותשע מתים מעין הרע, ואחד בידי שמים, ומדוע הפסוק אומר והסיר ה’ ממך, מסבירים שעין הרע זה מהדברים שאנשים מביאים על עצמם. ואז ה’ אומר אני יסיר, יסלק, את מה שאתה גורם לעצמך, ויש פעמים שהתורה אומרת כמו בהמשך הפסוק “לא ישימם בך”, שזה הקב”ה מביא על האדם, אז לא ישימם, רואים עוד הסבר בנזק העין הרע, שהאדם מביא על עצמו, 

כל חולי בלשון יחיד, ולא כל החולאים בלשון רבים, מדובר בחולי אחד שיש בו כל התחלואים יחד. הבן איש חי מביא בספרו בן יהוידע, מדוע נקרא עין הרע כל חולי, כיון שיש בנזק עין הרע היכולת לפגוע באדם גם בגוף וגם בנפש וגם בממון. ומביא שהיה אדם שהזמין לסעודה אנשים, והיה אחד מהאורחים שהיתה בו עין הרע, ובעל הסעודה הוציא כוס זכוכית יקרה להראותה למסובין, והנה לפתע היא נפלה ונשברה, לאחר שעה נפלה קורה מהגג ופגעה בבעל הבית ומת, נמצא שנפגע גם בממונו, גם בחייו, וזה הפירוש כל חולי הכל. 

הגמ’ מביאה בדף פד’ על רבי יוחנן, שאמר על עצמו שנשאר מהאנשים היפים של ירושלים, והיה רגיל לשבת במקום שיסתכלו עליו אנשים, כדי שיוולדו ילדים יפים כמוהו, אמרו לו רבנן ואתה לא מפחד מעין הרע, שאנשים מסתכלים בך ואתה מבליט את היופי, וקנאת האנשים עלולה להזיק לך, או שאתה מצער אנשים בזה שאתה כל כך בולט ויפה, ואתה עלול להיפגע בדבר הזה, ענה להם אני מזרעו של יוסף שלא שולט בו עין הרע, דכתיב “בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין”, 
ואמר רבי אבהו אל תקרי עַלי עין, אלא עוֹלי עין, שיוסף מעל העין, כמו ישראל מעל המזל, 

רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא “וידגו לרוב בקרב הארץ”, מה דגים שבים מים מכסין אותם ואין העין שולטת בהן, אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן, הכוונה שהמים מכסים כמו חציצה בין נזק עין הרע לדגים, 

בגמ’ בברכות נה’, מי שנכנס לעיר ומפחד מעין הרע, יקח אגודל ימין ואגודל שמאל ביחד ויאמר: אני פלוני בן אלמוני, מזרע יוסף אני, שאין העין הרע שולטת בו, שנאמר: “בן פורת יוסף בן פורת עלי עין אל תקרא עַלי אלא עוֹלי”, רבי יוסי ברבי חנינא אמר וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים המים מכסים עליהם ואין העין שולטת בהם, כך זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם, ואם האדם חושש שמא הוא יפגע בעין הרע על אחר, שיסתכל על דופן הנחיר השמאלי של עצמו ויאמר התפילה “בן פורת יוסף”. המהרש”א מביא שתפילת בן פורת יוסף זה לכל עם ישראל גם מי שלא מצאצאיו של יוסף, היות וכל עם ישראל נקראים ע”ש יוסף וכולנו מזרעו.

קבלה מרב הונא לומר למי שנתנו בו עין הרע, את הפסוק: “ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קודשך ביראתך”, סוד זה גילה רבי שמשון מאסטרפולי זי”ע 

במסכת חולין  דף ז’ מתוך דברי רבי חנינא הפסוק “אין עוד מלבדו” סגולה להינצל מכל צרה ונזק בעולם הזה, ואפילו מכשפים ומזיקין ועין הרע, יש סיפור בגמרא, על אשה מכשפה שניסתה להזיק לרבי חנינא בכישופים, אמר לה לא תצליחי, יש לי סגולה, אני אומר “אין עוד מלבדו”, 

הגר”ח מוולזין זי”ע מעצים על פי הגמרא את הסגולה, וכך לשונו "באמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה, להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים, שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו בו רושם כלל כשהאדם מקבל בלבו, 

ויאמר: “הלא ה' הוא האלוקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם, וכל העולמות כלל, והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו."ומבטל בלבו ביטול גמור, ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא, כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם, שלא יוכל לפעול לו שום דבר כלל”. 

סגולות ברכת המזון. צפו

(צילום: Maya Kruchankova/shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך