מסר לאולפן
מצמרר: המהרח"ו כמעט איבד את חייו והאר"י ז"ל השיבו לחיים
(צילום: lassedesignen/shutterstock)

מצמרר: המהרח"ו כמעט איבד את חייו והאר"י ז"ל השיבו לחיים

מנהג ישראל ללכת לבית העלמין ביום התענית. מה טעם הדבר, והאם מותר ללכת לבית עלמין של גוים? וגם, סיפורו המדהים של המהרח"ו שכמעט איבד את חייו, ורבו האר"י ז"ל השיבו לחיים.

   
מצמרר: המהרח"ו כמעט איבד את חייו והאר"י ז"ל השיבו לחיים
(צילום: lassedesignen/shutterstock)
אא

בתלמוד מסכת תענית (טז.) מובא שבעת שהיו גוזרים תענית, היו אף יוצאים לבית הקברות כדי שהמתים יבקשו עלינו רחמים. 

הגמרא דנה בטעם הדבר: "למה יוצאין לבית הקברות? פליגי בה [נחלקו בזה] ר' לוי בר חמא ור' חנינא, חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. מאי בינייהו [במה נחלקו להלכה] איכא בינייהו קברי עכו''ם. כלומר, למאן דאמר הטעם להראות "הרי אנו חשובין לפניך כמתים", אף קברי גויים בכלל זה.

ומכל מקום, כתב מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עובדיה – תעניות עמ' שצב) שכל זה לעמוד מרחוק ולא להתקרב לקבריהם. והטעם, כמו שכתב רבנו חיים ויטאל, תלמיד רבינו האר"י ז"ל, בספרו 'שער הגלגולים' (דף סג ע"ב), שם הוא מספר כדלהלן:
"פעם אחת בשנת ה'של"ב עברנו על קבר גוי אחד קדמון יותר מאלף שנה, ונפשי ראתה נפש הגוי על ציונו וביקש להמיתני ולהזיקני, אבל היו מימיני ומשמאלי מלאכים רבים ונשמות צדיקים שלא ישוערו, ולא יכול לי, ויצוה עלי מורי (האר"י) ז"ל שבחזרתי לא אעבור בדרך הזה עוד. 

"ואחר כך הלך עמי נפש הגוי רחוקה ממני, ושם בשדה נתכעסתי עם (על) הר' יאודה משען, ותחל נפש הגוי להתחבר בי ותחטאני עוד, ולא רציתי לשמוע דרשת מורי (האר"י) ז"ל, והתחיל לבכות, ויאמר הנה כל נשמות הצדיקים והמלאכים הלכו להם ע"י הכעס... ולא אכל (האר"י ז"ל) כל הלילה מרוב צערו ודאגתו.

והלכתי וחזרתי בדרך ההוא לבדי, וכשהגעתי על קברו (של הגוי) רוח נשאתני ממש, וראיתי עצמי רץ באויר גבוה עשרים קומה מעל גבי הקרקע עד שהגעתי למדינה בצאת הכוכבים, והניחוני שם, והלכתי לישון.. עד אור הבוקר. ורציתי לקום והיו אברי נחלשים אחד לאחד, והרגישו בי, והוליכוני עד פתח מורי ז"ל לאט לאט, ובהגיעי שם לא נותרה בי נשמה כלל, כענין יונה (הנביא).

והשכיבני מורי ז"ל על מטתו, וסגר הדלת, והתפלל, ואח"כ נכנס לאותו בית הוא לבד, והיה הולך בבית וחוזר על המיטה וגוהר עלי בה, וכה עשה עד חצי היום שהייתי מת לגמרי, ובחצי היום ראיתי בעצמי כי חזרה נשמתי בי מעט מעט, עד שפתחתי עיני, וקמתי וברכתי ברכת מחיה המתים. וכל זה אמת ויציב בלי שום ספק".

סגולה של האר"י להגנה מפני המגיפה. צפו

(צילום: lassedesignen/shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך