בין המצרים: מנהגי אבלות וצער החורבן
(צילום: Boris Diakovsky/shutterstock)

בין המצרים

מה זוכה מי שמבין את הלכות התקופה?

מנהגי האבלות שאנו נוהגים בהם בימים אלו, נועדו לחוש את הכאב בצער הגלות. למה כדאי שנתמקד במהות דווקא בהקשר של זיכרון צער החורבן? ומה זוכה מי שמקיים דבר זה?

   
בין המצרים: מנהגי אבלות וצער החורבן
(צילום: Boris Diakovsky/shutterstock)
אא

כשמשפחה יושבת שבעה –בר מינן- על אחד מקרוביה, לצד הלכות האבלות בהם הם נוהגים, אין צורך ממשי להזכיר להם שההלכות הם בעבור האבל. האבל חי ומוחשי, ואין צורך להדגיש אותו יותר. נמצא אפוא, שקיום ההלכות בחלקו הוא לכבוד הנפטר, ובחלקו אף לתועלת החיים, "והחי יתן אל לבו".

לא כן הדבר באבל על אסונות שאירעו לאבותינו לפני אלפי שנים. האחרון שבהם ארע לפני לא פחות מ 1952 שנים (חורבן בית שני). עם כל תחושת הגלות, השגרה חזקה מכל תחושה, ואנו – איך נאמר... "מסתדרים בגלות".. אנו די מדשדשים ב"שוטף" וממעטים בחשיבות הצורך הלאומי שלנו לגאולה, שתהיה גאולה כללית ופרטית. הצורך בחיפוש אחר פתרונות לצרות מזדמנות –בר מינן- יתייתר, לו רק נזכה לגאולה השלמה.

נמצא אפוא, שכשבאים לקיים את הלכות התקופה - משל מדובר בהלכות ככל ההלכות, אם לא נשכיל ליתן אל ליבנו את המהות החבויה בתוכן ההלכות, יהיו אלה ללא תועלת. חובה עלינו להבין כל הנהגה והנהגה באווירת האבל, להשכיל ולהיטיב מעשינו, להשתתף בצער השכינה בגלותה, או אז נזכה לבניין הבית בגדול, ולגאולה השלמה, כהבטחת חז"ל "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה" – לא רק לעשות, בעיקר להבין.

בין המצרים: מסגולים לשמירה והגנה. צפו

(צילום: Boris Diakovsky/shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אותך

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך