תשעת הימים 2023: האם מותר ללכת לים ולבריכה?
(צילום: hxdbzxy/shutterstock)

בין המצרים

תשעת הימים: האם מותר ללכת לים ולבריכה? והאם יש לחוש לסכנה?

מה מקור איסור רחיצה בימים אלו? האם רחיצה בצונן בכלל האיסור? מה הדין לרחוץ בים ובבריכה לשם תענוג? והאם יש הבדל בדבר בין תשעת הימים לשבוע שחל בו? והאם יש לחוש לסכנה?

הרב נתנאל חיים שרון   
תשעת הימים 2023: האם מותר ללכת לים ולבריכה?
(צילום: hxdbzxy/shutterstock)
אא

תשעה באב 2023 תשעת הימים: האם מותר ללכת לים ולבריכה?

אף על פי שאיסור רחיצת כל הגוף מן הדין אינו אסור אלא ביום תשעה באב, מכל מקום מבואר בראשונים שכבר עוד קודם לכן, נוהגים שלא לרחוץ.

אלא שיש בדבר חילוקי מנהגים; דעת הרוקח ושיבולי הלקט בשם רבינו קלונימוס, והאור זרוע, והמרדכי ועוד – שהחל מראש חודש אב נוהגים איסור רחיצה. אולם הרמב"ם, הרמב"ן, הרא"ה, המאירי, הר"ן, והרב המגיד, שאין מניעה מרחיצה אלא בשבוע שחל בו ט' באב.

מרן בשו"ע (סי' תקנא, סעיף טז) השאיר הדבר לפי מנהגי המקומות, וכך לשונו: יש נוהגים שלא לרחוץ מר"ח, ויש שאין נמנעין אלא בשבת (בשבוע) זו.
וכתבו פוסקי ספרד (עיין חזו"ע תעניות עמ' רלח ואילך) שבמקומותינו ודאי שמנהגינו על פי גאוני ספרד, ואין המנהג לאסור רחיצה רק בשבוע שחל בו ט' באב. אולם בני אשכנז מחמירים בדבר ונוהגים שלא לרחוץ החל מר"ח (רמ"א שם סעיף ג').

אמנם גם 'רחיצה' שנהגו לאסור שנויה במחלוקת הפוסקים; יש הסוברים שכל רחיצה במשמע, לא רק בחמין שיש תענוג לגוף, אלא אף רחיצה בצונן. כך כתב ה'תרומת הדשן' בשם האור זרוע והמרדכי, וכך פסקו ר' יהודה עייאש והבן איש חי (דברים טז),לאסור רחיצה בין בחמין בין בצונן. אולם דעת הרמב"ם והרמב"ן, ומהר"י ברונא, וכך פסקו הישועות יעקב, וה'שולחן גבוה', והגר"ח פלאג'י (רוח חיים שם סק"ז),ומרן הגר"ע יוסף, שברחיצה כל גופו בצונן יש להקל, שאינה בכלל 'רחיצה', ולא אכפת לן שמתענג בה, כמו בימים החמים.

עוד מבואר בפוסקים שגם לבני אשכנז המחמירים שלא לרחוץ אף בצונן, מ"מ בימים חמים מאוד ואנשים שטופי זיעה, מותרים לרחוץ כל גופם צונן, שכל שעושים כן דרך נקיות ולא משום תענוג, אין בו איסור. כך כתבו הגר"מ פיינשטיין (אגר"מ אה"ע ח"ד סי' פד אות ד),והגרי"ח זוננפלד (שלמת חיים סי' ריט),והגרש"ז אוירבך (שלמי מועד עמ' תפב),והגר"ש וואזנר (שבט הלוי ח"ז בי' עז אות ב סק"ב) ועוד (עיין חזו"ע שם עמ' רמג).
(צילום: StacieStauffSmith Photos/shutterstock)
נמצא שלבני ספרד – מה שנהגו להחמיר ברחיצה, אינו אלא בחמין, אבל בצונן כלל לא נהגו, שאינו בכלל 'רחיצה'. ולפי זה יהיה מותר אף לרחוץ בים ובבריכה שהמים בה צוננים, אף על פי שהוא מתענג בכך, ככלות הכל אין רחיצה בצונן בכך 'רחיצה' שאסרו. 

אולם לבני אשכנז – רחיצה בצונן הוא גם בכלל 'רחיצה', אלא שכל מה שאסרו אינו רק לשם תענוג, ולכן אם מזיע ורוצה להתקלח בצונן, אינו לתענוג אלא לשם נקיות, ולכן מותר. אבל להשתתף בצונן לשם תענוג, אכן אסור הדבר. ולכן יהיה אסור ללכת להתרחץ בבריכה או בים, אף שהמים בהם צוננים, שסוף סוף עושה כן לשם תענוג.

לסיכום: לבני ספרד - מותר לרחוץ בצונן אף לשם תענוג, ובכלל זה ללכת לבריכה ולים, ואפילו בשבוע שחל בו ט' באב. ואילו לבני אשכנז - לא הותר לרחוץ בצונן רק אם הזיע ונזקק לכך לשם נקיות, אבל לשם תענוג, וכ"ש לרחוץ בבריכה או בים, אסור כבר מראש חודש.
אמנם, יש האוסרים לרחוץ בים ובבריכה מטעם אחר – מצד סכנה הקיימת בימים אלו, ועל כן דעתם שיש להימנע. כך דעתו של הגר"י רצאבי שליט"א בספרו 'עולת יצחק' (ח"א סי' סו אות ז). אולם דעת הגרב"צ אבא שאול (אורל"צ ח"ב כה, ה) שאין לנו אלא דברי מרן שכתב שיש ליזהר רק שלא לילך יחידי, ושלא להכות התלמידים, ותו לא מידי. 

חשוב לציין מה שכתב בספר 'שלחן גבוה' (ס"ק מח) שהמנהג בסאלוניקי היה לשחות בים ואפילו בערב ט' באב, ואין פוצה פה ומצפצף. והביאו מרן הגר"ע יוסף (חזו"ע שם עמ' רמב, שו"ת יבי"א ח"י סי' נה, הערה לח"ד אות יז, השני).

בספר 'גדולות אלישע' (נד) סיכם שכל אחד ינהג כמנהג מקומו. והעיד, שבעיר בגדד לא יכולנו לעמוד על מנהגם, שיש מהם שנוהגים לשוט על פני המים בנהרות, ויש שנמנעים, ועל כן נראה שלכתחילה יש להחמיר, ואין למחות ביד הנוהגים היתר.

3 דקות על תשעה באב. צפו

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
(צילום: hxdbzxy/shutterstock)
שידור חי