מסר לאולפן
האם מותר לאכול דג עם בשר או עוף? (צילום: amenic181/shutterstock)
האם מותר לאכול דג עם בשר או עוף? (צילום: amenic181/shutterstock)

אכילת בשר עם דגים: האם מותר לאכול דג אחרי בשר או עוף?

למה אסור לאכול בשר ודגים יחדיו? האם צריך להמתין ביניהם? האם האיסור שייך גם כיום? עוף נמצא בכלל האיסור? לסעוד על שולחן אחד אלה דגים ואלה עוף מותר או אסור? האם מותר לצלותם בתנור אחד? מה הדין אם נתערב בשר עם דגים? האם צריך לייחד כלי לדגים? וגם, מה בריא יותר לאכול בשר ואח"כ דגים או דגים ואח"כ בשר?

   
האם מותר לאכול דג עם בשר או עוף? (צילום: amenic181/shutterstock)
האם מותר לאכול דג עם בשר או עוף? (צילום: amenic181/shutterstock)
אא

אכילת בשר עם דגים

בתלמוד (פסחים עו:) איתא ההיא ביניתאדאטויא בהדי בישרא [דג שנצלה יחד עם בשר] אסרה רבא מפרזקיאלמיכלהבכותח, ומר בר רב אשי אמר אפי' במילחאנמי אסורה – משום דקשהלריחא [ריח הפה], ולדבר אחר [צרעת]. ע"כ. הרי לנו, שאסור לאכול בשר ודגים יחד משום סכנה.

אמנם נחלקו הפוסקים אם שייכת סכנה גם בזמן הזה; הטור (או"ח סימן קע"ג) כתב שאביו הרא"ש ז"ל היה נוהג ליטול ידיו בין בשר לדגים, דחמיראסכנתאמאיסורא. ובספר הכלבו כתב שאף מהר"ם היה נוהג כן. וכן פסק השו"ע (שם)  [סעי' א: מים אמצעיים רשות וכו'. סעי' ב:] בין בשר לדגים חובה ליטול, משום דקשה לדבר אחר, וחמיראסכנתאמאיסורא.

אמנם, במגן אברהם (א) כתב: ואפשר שבזמן הזה אין סכנה כל כך, דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים, והאידנא אינו מזיק, דנשתנוהטבעים. וגם הכל לפי טבע הארצות.
גם בשו"ת באר שבע (סי' לה) דעתו דדעתהרי"ף והרמב"ם שלא לחוש לזה, מדהשמיטו דין זה.

וכתב לחלק בין דין הגמ' לימינו אנו, מכמה טעמים: א) מר בר רב אשי שאסר לא דיבר אלא בבבל ולא בשאר ארצות, וכמו שאמרו במדרש (בראשית רבה (ה, ח), ספרי (עקב יא, יא)) שאינו דומה דג העולה מעכו לדג העולה באספמיא.  ב) אין סכנה אלא במין אחד בלבד [כן קיבל מרבנןקשישאי שבאשכנז] ואינו מצוי בינינו כלל. ג) בשו"תמהרשד"ם (ח"ד סי' קכד) כתב בשם ספר הקנה שאחר האלף החמישי בטלה הסכנה.
אולם הגר"חפלאג'י בספרו יפה ללב (ב) כתב בשם ספר נוהג כצאן יוסף (דף כח סוף ע"ד) לחלוק על טענות אלו, דאדרבהנשתנוהטבעיםלגריעותא. וכן עמא דבר להחמיר בזה כהשו"ע.

אכילת דגים עם בשר עוף (צילום: aleksandr talancev/shutterstock)

עוף ודגים
א. יש אומרים שבבשר עוף אין למחות ביד המקילין לאכלו עם דגים (שו"ת בית יהודה (יו"ד סי' כד)). אולם העיקר להלכה שאין חילוק בין בשר עוף לבשר בהמה, בכל ענין יש ליזהר מלאכלו עם דגים. (שבות יהודה (ח"ב סי' קד), פת"ש (יו"ד קטז, ב), החיד"אבברכ"י (שם שיו"ב ח), שמירת הנפש (ח),כה"ח (שם יא, או"חקעג יא)).

 

הפסק והיכר
ב. כמה בני אדם היושבים לאכול סביב שולחן אחד, ומקצתם אוכלים בשר ומקצתם דגים; יש אומרים שצריכים לעשות הפסק והיכר ביניהם, כדין מקצתם אוכלים בשר ומקצתם חלב (דרכ"ת(קטז, יג) בשם קהל יהודה (פח), כה"ח (שם לה)).
ויש אומרים שלאדם אחד האוכל לבדו ומונחים לפניו בשר ודגים צריך להחמיר ולהפסיק בדבר היכר, אבל לשני בני אדם יש להקל (כה"ח(או"חקעג, ו) דלא כדכתב ביו"ד כנ"ל).

אולם העיקר לדינא להקל בכל ענין, ואין צורך בעשיית הפסק והיכר בין הסועדים בשר ודגים (שם חדש על היראים (ח"ב סי' קמט דף מח:), פתח הדביר (או"ח שם א), זבחי צדק (יו"ד שם כה), נו"ב(קמא אבה"ע סי' יג ד"ה גם מה שכתב), שו"ת יבי"א(ח"ו יו"ד ט)דכיוןדחמיראסכנתא מיזהר זהיריאינשי, הלכ"ב(ח"ט עמ' פ)).

ומ"מ בברים ושולחנות קבלת פנים שבפתחי אולמות אירועים, יש להימנע מלהניחם על שולחן אחד, מכיון שרבים טועים ואוכלים מכל הבא לידם מהמונח באותו שולחן. ובפרט שישנם מאכלים שאין ניכר הבשר שבהם, דוגמת פסטלים וכיו"ב (בין ישראל לעמים (ד, י)).

בישול בשר ודגים (צילום: marco mayer/shutterstock)

ביטול בשישים
ג. אם נתבשלו או נצלו בשר עם דגים יחד; יש אומרים שאפי' היה שישים באחד כנגד השני, יש לאסור התערובת, דבדבר שיש בו סכנה אין מועיל שישים להתירו (רמ"א בדרכ"מ(יו"ד קטז, ב), ט"ז (שם ב), לקט יושר (יו"ד עמ' ו) בשם תרומת הדשן ומהר"ם מינץ, טוב טעם ודעת (תליתאה, ח"ב סי' י וסי' נו)

ובספרו שו"ת האלף לך שלמה (סי' קלז, וסותר למש"כ בסי' קטז להקל), הגר"חפלאג'י(שו"ת נשמת כל חי יו"ד סי' לט)). ויש אומרים שאף לענין דבר שיש בו סכנה מועיל ס' להתירו (ש"ךבנקה"כ(שם) ושכ"כ האפי רברבי, כנה"ג(הגב"יכא), פר"ח (ד), חוט השני (סז), פרי תואר (ד), בית לחם יהודה (ג), חוות יאיר (סד), זרע אמת (ח"ג דף קצג ע"ג),חכמ"א(סח, א),חת"ס(יו"ד קב), דרכי הוראה (עה),זב"צ(ג),כה"ח(יב), שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קג, ח"ו סי' קיא)), וכן עיקר להלכה (הלכה ברורה (שם עמ' פא)). [ויש מקילין טפי, וכדלהלן].

ד. נפלה חתיכת בשר לסיר של דגים, או להיפך, ואין שישים כדי לבטלו; יש אומרים שאסור להוסיף עליו עד שיהיה שישים כדי לבטלו (טוב טעם ודעת (תליתאה ב, י), אבני צדק (יו"ד מט), שו"ת מהרש"ם(ח"ג סי' רפח), משנה אחרונה (תרומות פ"ח מ"ה לחד שינויא)). אולם העיקר לדינא שמותר להוסיף עליו עד שיהיה שישים כדי להתירו באכילה (שו"ת שואל ומשיב (רביעאה ח"א כח), פת"ש(קטז, ג), חמודי דניאל (צו., קמה.),דרכ"ת(כ), שו"ת יבי"א(ח"א יו"ד סי' ח)). ויש אומרים דכלל אין צריך שישים כנגד החתיכה, וסומכין להקל במקום הפסד ומניעת כבוד שבת – לתלות שלא כל הטעם יצא מהחתיכה, והטעם שיצא בטל בשישים (שו"ת דברי מלכיאל (ח"בנג, יב)). וכמו כן כשיש ספק אם יש שישים, יש לתלות להקל באופן כזה (דברי מלכיאל (שם), שבט הלוי (שם)).
בשר ודג בתנור אחד (צילום: Vlada Tikhonova/shutterstock)

צליה בתנור אחד
ה.    אסור לצלות בשר ודגים בתנור אחד אע"פ שאין נוגעים זה בזה. ובדיעבד כשצלו כן, לבני אשכנז יש להקל לאכלן (רמ"א (יו"ד קטז, ב) דלא הוי סכנה רק בדרך בישול ולא בדרך צליה דהוי רק ריחא ואסור רק לכתחילה). ואם הם סמוכים, שהשומן זב מאחד לחבירו, אסורין אף בדיעבד (מהרש"ל(יש"ש חולין ז, טו), הובא בש"ך(שם א)). אולם רבים מן הפוסקים אוסרים אף אם אינם סמוכים, כל שנצלו יחד אסורים אפילו בדיעבד שלא לאכלם (דרישה (ה), שו"ת באר שבע (סי' לה) הובא בש"ך(שם), פר"ח (ד), פרי תואר (ג),כה"ח(כג), שו"ת יבי"א(ח"ד יו"ד סו"ס ד)). ברם, אם נמלחו דגים ובשר יחד, יש להקל לאכלם אחר שטיפה והדחה (שו"ת יבי"א(שם)דעיקר כדעת האומרים שבמליחה אין חשש סכנה).
ו.    לחם או שאר מיני מאכלים שנאפו בתנור אחד עם בשר, ולא היו נוגעים זה בזה, מותר לאכלם עם דגים (או"ה(לט, ל), ט"ז (שם ב) [ואפי' התנור סתום], כנה"ג(הגב"ייט), חכ"א(סח, א), כה"ח(טו), הלכה ברורה (ח"ט עמ' פב)).

דין הכלים
ז.    יש שהצריכו ליחד כלים לדגים (טור (יו"ד שם), מהרש"ל(יש"ש חולין (שם)), אולם המנהג להקל בזה (שו"ע(שם ס"ב) השמיט זה, שו"ת חוט שני (סז), כנה"ג(שם יח),חכ"א (שם בהגה),כה"ח(כ)).
ח.    קדרה שנתערבו בה בשר ודגים, ולא היה שישים באחד כנגד השני [וניתן טעם – באופן שהתבשיל נאסר]; יש אומרים שצריך להגעיל את הקדרה (החיד"אבברכ"י(יו"ד שם, שיו"ב ז) בשם התפארת למשה, והובא בפת"ש(ג), שמירת הנפש (יב)). ויש מתירים אף בלא הגעלה (ט"ז (ב) בשם או"ה(כג, ז)). והעיקר לדינא להמתין מעת לעת [כ"ד שעות] ומותרת אף ללא הגעלה (שו"ת דברי מלכיאל (ח"ב סי' נג),כה"ח(שם יג),הלכ"ב(ח"ט עמ' פג)).

נט"י קינוח והדחה
ט.    למנהג בני ספרד צריך לרחוץ ידיו בין אכילת דגים לאכילת בשר, וצריך גם לקנח [במאכל] ולהדיח [במשקה] את פיו (שו"ע(יו"ד סי' קטז ס"ב)). ומכל מקום רשאי אפי' לכתחילה לעשות הקינוח והדחת הפה ביחד, דהיינו שיקח פת וישרה אותה ביין או במים ויאכלנה(שם).
ולמנהג בני אשכנז אין צריך לרחוץ ידיו בין אכילת דגים לבשר. ומ"מ יאכל וישתה ביניהם כדי לנקות את פיו (רמ"א (שם)).
י.    אכל דגים ורוצה לאכול בשר עוף; יש אומרים שאין צריך לרחוץ ידיו אף לבני ספרד (שו"ת בית יהודה (שם)). אולם העיקר להלכה להצריך רחיצת ידיים אף לאכילת עוף (ברכ"י(יו"ד שם שיו"ב ח) בשם שבות יעקב (ח"ב סי' קב),בא"ח(ש"ב פנחס ח),הלכ"ב(ח"ט עמ' פג)).

סדר קדימה
יא.    מותר מן הדין להקדים אכילת בשר לאכילת הדגים (תשב"ץ(סי' תקנ), לשון מרן באו"ח(קעג, ב) ויו"ד (קטז, ג)). ומ"מ מצד בריאות האדם, נכון יותר להקדים אכילת הדגים לאכילת הבשר (הלכ"ב שם (הי"א,ובשעה"צס"ק לא)– ע"פ הרמב"ם בהל' דעות (ד, ז). ועיין רוח חיים פלאג'י(קעג, א) וערוך השולחן (קעג, ב)).

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך