מסר לאולפן
שבועות: עירוב תבשילין 2020 (צילום: FreeProd33/shutterstock)
שבועות: עירוב תבשילין 2020 (צילום: FreeProd33/shutterstock)

חג שבועות: הלכות עירוב תבשילין

ערב חג שבועות שחל בערב שבת, צריך להניח עירוב תבשילין, כדי שיתאפשר לנו לבשל ביום החג לכבוד שבת. הרב נתנאל חיים שרון עם פרטי הלכות המצווה.

   
שבועות: עירוב תבשילין 2020 (צילום: FreeProd33/shutterstock)
שבועות: עירוב תבשילין 2020 (צילום: FreeProd33/shutterstock)
אא

1. מצווה על כל אדם להניח ביום חמישי בבוקר – ערב החג 'עירוב תבשילין', היינו שייקח לחמניה או פיתה ונכון שיהיו שלימות, וכן ייקח תבשיל מועט (27 גרם), וייטול העירוב בידו בשעת הברכה ויברך "על מצוות עירוב", ויאמר "בדין עירובא וכו" (ראה הנוסח בסידורים) וצריך להבין מה שמוציא מפיו. (שו"ע סי' תקכז סעי' ב', יא, וברמ"א שם סי"ב). וגם נשים רשאיות לערב בברכה, ובלבד שיבינו מה הן אומרות. (שו"ת שואל ומשיב - תנינא סי' נה, בן איש חי פ' צו, ז').
 

2. רבים נהגו להכין לתבשיל, ביצה קשה כיון שנשמרת עד שבת, ומיהו בזמן הזה שיש מקררים, רשאי לקיים מצוות עירוב במאכלים מבושלים אחרים, כגון, חתיכת דג או בשר ושאר דברים הראויים ללפת בהם את הפת, ויניחם במקרר עטופים, כדי שלא יבואו לאוכלם. (שו"ע שם ס"ג, ובמ"ב שם, בא"ח ש"א פ' צו, חזו"ע - יו"ט עמ' רפא).
 

3. אין חובה לבשל תבשיל מיוחד בשביל העירוב ורשאי לקחת מהמאכלים שכבר בישל לצורך החג, וכן מותר לעשות עירוב במאכלים מבושלים שהיו אצלו כבר ולא נתבשלו לצורך החג כלל, וניתן לקחת אף מקופסאות שימורים מבושלות כגון, סרדינים, טונה, או כבוש, ולסמוך עליהם לעירוב תבשילין. ומ"מ מצווה מן המובחר לקחת למצוות עירוב דבר שנתבשל במיוחד בשביל העירוב או בשביל שבת. (ביה"ל שם ס"ו ד"ה עדשים. וע"ע בביה"ל סעי' יד ד"ה לכתחילה, שנכון לבשל את העירוב בערב יו"ט עצמו ולא קודם לכן. שו"ת אול"צ ח"ג עמ' ריד – רטו, מאמ"ר – אליהו שם).
 

4. ישתדל לכתחילה להקדים לבשל את צרכי שבת בשעות המוקדמות של היום, כדי שיסיים הבישול בעוד היום גדול, ומכל מקום אם נתעכב, רשאי להמשיך לבשל עד 20-40 דק' קודם שקיעת החמה. (מ"ב תקכז ג', ובביה"ל שם, חזו"ע עמ' רעח, אול"צ ח"ג עמ' רטו שיקפיד לפחות שיתבשלו כמאב"ד עד שבת).
 

5. יש לשמור את העירוב עד אחר שגמר להכין בערב שבת את צרכי שבת והדליק נרות, ונהגו לשמור את הפת כדי לצרפה בסעודות השבת ללחם משנה, ובסעודה שלישית יבצעו ממנה. (שו"ע שם סט"ז).

 

6. מי שבישל כל צרכי השבת מערב יום טוב, ואינו צריך אלא להדליק נרות שבת, מניח עירוב ללא ברכה. (מ"ב שם ס"ק נה. מאמ"ר– כרמי תקכז ס"ק יח, כה"ח שם או' קיג, אול"צ עמ' ריח, חזו"ע עמ' רעז).

 

7. אולם אם ביום שישי מחמם את המאכלים לכבוד שבת, יש לו לברך על העירוב ובפרט אם יש במאכלים כמות של רוטב צונן, ומ"מ כדי לצאת ידי חובת נכון לערות ביום שישי מים רותחים מהמיחם ע"ג עלי תה, או שיניח ביום שישי ביצה שאינה מבושלת בחמין וכד'. (ע"פ דברי הר"ן ביצה דף ט. וראה עוד ברמ"א סי' תקכח ס"ב. וכן דעת הגריש"א זצ"ל ראה במ"ב "דרשו" סי' תקכז הע' 64. שו"ת שערי יושר – חנניה ח"ג סי' פד, שו"ת תורת מאיר סימן סו. ומ"מ בשו"ת אול"צ שם, העלה דאף בכה"ג יערב ללא ברכה, והרוצה לצאת בברכה לכו"ע, יבשל דבר מה בער"ש וכנז').
 

8.  זוגות המתארחים אצל הוריהם כל ימי החג והשבת, אינם צריכים לעשות עירוב תבשילין, ויוצאים בעירוב בעל הבית. (גר"ז סי' תקכז או' יח, אשל אברהם – בוטשאטש סי' תקכז ס"ז, כה"ח סי' תרכז ס"ק ע, אשרי  האיש עמ' מד. ואם חוזרים לישון בביתם ומדליקים שם נר, יניחו ע"ת ללא ברכה, שו"ת משנ"ה ח"ז סי' עד).
 

9. מי ששכח או נאנס ולא הניח ערוב, או שאבד או נאכל הערוב קודם שבישל, יכול לבשל לשבת ולסמוך על הערוב שעשו רבני העיר והשכונה. (שו"ע שם ס"ז, ובמ"ב ס"ק כו).

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך