מסר לאולפן
(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

יהדות

מקור מנהג החלאקה בל"ג בעומר: "שם ישמח שמחה גדולה"

מנהג ישראל קדושים לגלח את ראשי הקטנים משהגיעו לגיל שלש. מה מקור המנהג? האם יש דגש על גיל שלש? האם ישנה עדיפות לעשות זאת בל"ג בעומר? והאם ישנה עדיפות לעשות זאת בהר מירון? כל זאת ועוד בכתבה שלפניכם.

 
(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כבר הבאנו את דברי רבינו חיים ויטאל זיע"א בספרו 'שער הכוונות' (דף פז.) שקיבל עדות מרבי יונתן שאדי"ש על רבינו האר"י ז"ל, שהוליך את בנו הקטן למירון עם כל אנשי ביתו, וגילחו שם את ראשו כמנהג הידוע, ועשה אותו יום משתה ושמחה. ומוזכר שם, שאכן נוהגים לעשות זאת ביום ל"ג בעומר.

רבי עמנואל חי ריקי, בעל 'משנת חסידים', שסידר את סידור התפילה לפי כוונות האר"י, מביא אף הוא "ואם דר בארץ ישראל, ילך שמה על קברו (של רשב"י) ושם ישמח שמחה גדולה. וכל שכן אם הוא שם פעם ראשונה, שמגלח ראש בנו ומשאיר הפאות, שהיא מצוה".

רבי חיים הורביץ, בעל 'חיבת ירושלים', מספר על מנהג זה בשנת תקצ"ה: "מוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר – בתוף ובמחול, וחוזרים לחצר רשב"י, ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש, ומברכים 'מי שברך'. ויש מביאים את בניהם מארצות רחוקות, שנודרים להניח מצות פאה במקום קדוש, וממתינים על שעת הכושר לילד, אפילו שיהיה הילד בן כמה שנים, והרי שמחת מצוה גוררת מצוה".

נמצאנו למדים, שעריכת החלאקה על קברו של רשב"י הקדוש, בפרט ביום ל"ג בעומר, יסודתו בהררי קודש, ויש למנהג סימוכין מסופרים וספרים.

 

גיל התספורת

בדברי המהרח"ו שהזכרנו לא מופיע באיזה גיל היו מספרים הקטנים.

אמנם בספר 'שולחן גבוה' (סי' תקל"א ס"ק י"ג) כתב שראה בירושלים שעשו חלאקה בחול המועד סוכות לקטן בן חמש שנים. ובספר 'כתר שם טוב' (חלק א' ב' דף תקצ"א) כתב שנוהגים לעשות חלאקה במלאות לילד ארבע שנים.

אולם כיום התפשט המנהג לעשות חלאקה במלאות לילד שלש שנים. והגאון הצדיק רבי יעקב הלל שליט"א בספרו 'שו"ת וישב הים' (ח"ג סי' כ"ט) האריך ליישב את המנהג שפשט בכל קהילות ישראל.

לסיום, ראוי לציין כי פירוש המושג חלאקה הוא תספורת בלשון ערבית, ולא בלשון אידיש כפי שהיה נח לשער.

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך