מסר לאולפן
הרב רפאל אביטן: הילולת רבי שמעון בר יוחאי פרשת אמור (צילום: ERainbow/shutterstock)
הרב רפאל אביטן: הילולת רבי שמעון בר יוחאי פרשת אמור (צילום: ERainbow/shutterstock)

לקראת שבת

שלהבת האמונה של רשב"י: "הכוח לבטל גזירות"

הרב רפאל אביטן במאמר מדהים לשבת, מסביר איך זכה רבי שמעון בר יוחאי למדרגה העצומה אליה הוא הגיע ואיזה סוד נפלא ועצום מגלה לנו רבי שמעון בר יוחאי?

 
הרב רפאל אביטן: הילולת רבי שמעון בר יוחאי פרשת אמור (צילום: ERainbow/shutterstock)
הרב רפאל אביטן: הילולת רבי שמעון בר יוחאי פרשת אמור (צילום: ERainbow/shutterstock)

בערב הילולת התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, ננסה לקחת לעצמנו נקודה למחשבה וחיזוק לאמונה מהיום הגדול של ל"ג בעומר, שכידוע הפליגו צדיקי הדורות זי"ע מאד בקדושת ושמחת היום, כמובא מעט מזה במדור "ניצוצות אש". אך יחד עם זאת צריך לדעת שהיום הגדול הזה מסוגל מאד להידבק בקדושת רשב"י זי"ע וללמוד מאורחותיו ודרכיו הקדושים. הגמרא (מסכת שבת לג) מספרת שכשפגש רבי פנחס בן יאיר את רשב"י לאחר שיצא מהמערה, ראה שכל גופו מלא סדקים ופצעים, והחל לבכות מרוב צער ואמר לרשב"י אוי לי שראיתיך בכך. ענה לו רשב"י תשובה מופלאה הטומנת בתוכה יסוד גדול לכל חיי האדם: "אשריך שראיתני בכך, שאם לא היית רואה אותי בכך, לא מצאת בי כך!". רבי שמעון מגלה כאן לכל אחד מאיתנו סוד נפלא ועצום מאד, אל תחשוב שמכיוון שיש לך צרות קשיים מניעות ויסורים, אז אתה מוכרח להיות עצוב ומריר על כל העולם, אלא האמת היא בדיוק להיפך, שאם תזכה להתחזק באמונה בהקב"ה, אז דווקא בזכות היסורים הללו תזכה להגיע למדרגה גבוהה מאד, ולשפע של ברכות שלולי הקשיים לא היית מקבל!

המתקת הדינים

ננסה בס"ד להעמיק בנקודה הזו, ולהוציא ממנה התחזקות גדולה עבורנו. ידוע ש 49 ימי ספירת העומר מכוונים כנגד שבעת המידות שבנפש האדם (חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות) ומכיוון שכל מידה כלולה במידה אחת, כלומר 7 כפול 7 יוצא בסה"כ 49, ובכל יום מהספירה מאירה מידה אחרת. והנה יום ל"ג בעומר הוא כנגד מידת "הוד שבהוד" שפירושו הפשוט הוא הודאה שלמה להקב"ה על כל מה שעובר עליך, בין בטוב בין ברע, על הכל אתה אמור להודות בלב שלם. וזוהי הנקודה הגדולה שעלינו לקחת מהילולת רשב"י זי"ע, כי כמו שנלמד כעת, רשב"י לא סתם נקרא בספר הזוהר בשם "בוצינא קדישא", כלומר נר קדוש, כי הוא זה שהאיר את העולם באור עצום של הודיה שנובעת מאמונה חזקה בהקב"ה. כי באמת צריך לדעת שאין לך עצה להמתקת הדינים וביטול היסורים והפיכת כל הקשיים לישועות וברכות, כמו הדרך הנפלאה של קבלת היסורים באהבה, ואמירת תודה והודאה בפה מלא, שבזה ממשיך האדם על עצמו ישועות גדולות למעלה מדרך הטבע ממש!

הטוב והמטיב

ידוע שרשב"י זי"ע אמר על עצמו שיכול לפטור את העולם כולו מן הדין כמובא (סוכה מה). וכן אמרו חז"ל (מעילה יז) רשב"י היה מבטל גזירות מפני שהוא מלומד בניסים. לפי מה שלמדנו על ענין ספירת הוד שבהוד שהיא מרמזת על שלמות ההודיה להקב"ה, ניתן בהחלט לומר שאחת הסיבות לכך שרשב"י זכה לבטל גזרות ולהמתיק דינים, היתה מפני שהוא אחז בשלמות בעבודת ההודיה. כמו שהוא עצמו אמר (זוהר ויקהל) "בו בהקב"ה אני בוטח ולשמו הנכבד והקדוש אני אומר תשבחות". ניתן לדייק כאן שלא כתוב שרשב"י אמר תשבחות להקב"ה אלא לשמו הקדוש, דהיינו שרשב"י זכה לאמונה שלמה וחיבר את שם הויה ושם אלקים לאחדות אחת. כלומר אצל רשב"י לא היה הבדל בין אם הוא עבר תקופה קשה, ניסיונות ויסורים, שזה בחינת שם אלקים, או שהכל הלך לו כשורה והחיים האירו לו פנים שזה בחינת שם הויה, אלא הכל היה שווה אצלו. כמו שאומר הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע (ליקוטי מוהר"ן ד) "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ונקרא ידיעה שלמה שלא מחלק בין חסד לדין, ומברך על הכל הטוב והמטיב, שזה נקרא השם אחד ושמו שזה בחינת אלקים, אחד". לכן אומר רשב"י שלשמו הקדוש של הבורא אני אומר תשבחות כי זכה לתכלית שלמות האמונה!

שמח בחלקך!

כעת ניתן להבין היטב מה שכתוב בספר הקדוש "מדרש תלפיות" (ענף כינויי המדות) שספירת ההוד מכוונת כנגד הדיבר "לא תחמוד" כידוע שעשרת הדיברות מכוונת כל אחת כנגד ספירה אחרת. שבא ללמד אותנו שברגע שהאדם יהיה שמח בחלקו, ויתן תודה והודאה להשם יתברך על כל מה שיש לו, וגם יודה וישבח את הקב"ה על מה שחסר לו, כי הוא מאמין שהכל לטובה, ואין טעויות ותקלות בהשגחה חלילה, אלא שעליו לעבור במסלול מיוחד שהכין עבורו הבורא יתברך אז הוא זוכה שיש לו את מידת ההסתפקות, והוא לא חומד מה שיש לפלוני ולא מתאווה למה ששייך לאלמוני, לא לגשמיות שלו וגם לא לרוחניות שלו, כי הוא יודע היטב שלכל אדם יש את השפע והמסלול שלו המיועד אך ורק עבורו. לומדים מכאן שאדם שיש לו אמונה בהקב"ה והוא שמח בחלקו, ממילא כבר יש לו שלוות הנפש, ואין לו קנאה בשום אדם שבעולם, אלא טוב לו עם מה שיש לו, שזוהי ממש גאולה פרטית, כמו שכותב הרה"ק רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות פריקה וטעינה ד) "אם היו הכל שומעים לקול צדיקי אמת ללכת בדרך זה, להאמין תמיד בהקב"ה שהכל לטובה, ולתת שבת והודיה תמיד להשם יתברך, בין בטוב בין ברע, בוודאי היו מתבטלים כל הצרות והגלויות וכבר היתה גאולה שלמה!".

השם הוא האלקים

ובזה ניתן להבין מדוע אמר רשב"י שאלמלא היה רואה אותו רבי פנחס בן יאיר כ"כ מיוסר לא היה זוכה להגיע למה שהגיע. וכן מובנת אמרתו של רשב"י יכולני לפטור את העולם מהדין, ושיש לו את הכוח לבטל גזירות. כי רשב"י הגיע ע"י עבודתו במסירות נפש את בוראו, למדרגה עליונה באמונה שלמה, וכתוצאה מזה גם זכה להודות ולשבח את הקב"ה תמיד בכל המצבים, והרי למדנו במאמר הזה שההודיה היא ממתיקה את כל הדינים, ומבטלת את כל הגזירות, שלכן גם יום ההילולה של רשב"י הוא כנגד ספירת ההוד שבהוד שמרמזת על שלמות ההודיה להקב"ה בין בטוב ובין ברע. ובזה גם יובן המעשה עם רשב"י (ירושלמי שביעית) שראה פעם אחת צייד מנסה לצוד עופות, ושמע רשב"י בת קול שאומרת "הצלה" ואכן לא הצליח לפגוע בהם. אך כאשר שמע רשב"י בת קול האומרת "נצודה" אז הצליח הצייד לפגוע במטרה ונענה רשב"י זי"ע וגילה את יסוד האמונה: אפילו ציפור קלה לא נצודה אלא אם כן מכריזים עליה מלמעלה, כל שכן אדם שלא ניתן לפגוע בו אם לא הכריזו בשמים על כך. כי כאמור רשב"י זכה לאמונה ולהודיה שלמה שהיא תוצאה של אמונה. יזכה אותנו הקב"ה בזכות רשב"י הקדוש להיות שמחים בחלקנו תמיד!

הרב רפאל אביטן בסגולה נדירה מספר הזוהר! צפו

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך