מסר לאולפן
הלכות תענית אסתר (צילום: Seth Aronstam/shutterstock)
הלכות תענית אסתר (צילום: Seth Aronstam/shutterstock)

יהדות

הלכות ל’תענית אסתר’

נהגו להתענות בכל שנה ושנה ביום י"ג באדר, זכר לנס שפקד את אבותינו ביום זה בשושן, בזכות שעמדו ישראל בתפילה ובתחנונים ובתענית ביום זה, "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". פרטי דינים ליום התענית.

   
הלכות תענית אסתר (צילום: Seth Aronstam/shutterstock)
הלכות תענית אסתר (צילום: Seth Aronstam/shutterstock)
אא

בימי מרדכי ואסתר, נקהלו היהודים בי''ג אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לשלוט בהם, ועמדו בתפלה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שמשה רבנו ביום שנלחם עם עמלק עמד בתענית ובתפלה, וגבר ישראל. והשי''ת אלקי אבותינו שמע תחנתם וקיבל תשובתם ותעניתם ברצון, וביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמשה אלף איש, מלבד מה שהרגו בשונאיהם בשושן הבירה, ולא נפקד מאתנו איש, כי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות. ולכן נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות ביום זה בכל שנה ושנה זכר לנס שנעשה להם. וצום זה נקרא ''תענית אסתר''.

 

א) מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בתענית אסתר. 

גדר מעוברת - כשהוכר עוברה, שהוא משלשה חודשים ומעלה. ומכל מקום אם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה רבה מותר לה לאכול גם בטרם מלאת לה שלשה חודשים להריונה, ובפרט לאחר ארבעים יום ליצירת הולד.

גדר 'מינקת' - אפילו אם פסקה להניק את בנה, כל שהיא תוך 24 חודש ללידתה ומרגישה חולשה יתרה, הרי היא פטורה מלהתענות. ונכון לנהוג לפי הרגשת האשה, שאם היא מרגישה שיכולה להתענות, תתענה, ואם היא מרגישה חולשה יתרה וסחרחורת, פטורה.

 

ב) חולה שאין בו סכנה פטור מתענית, ואינו רשאי להחמיר על עצמו. ואפילו מי שתקפתו חולשה יתרה אין צריך להתענות. וכן זקן מופלג שהוא תשוש כח, פטור מלהתענות, ואף אינו רשאי להתענות. ואפילו מי שאינו אלא מצטער מכאב עיניים לא יתענה, וכשיבריא יפרע תעניתו, אלא אם כן אכל על פי פקודת רופא שאז אינו צריך לפרוע התענית. וכן מעוברות ומניקות וחולה אפילו אין בו סכנה אינם צריכים לפרוע התענית. אבל הבריאים בין אנשים בין נשים, לא יפרשו מן הצבור. ואפילו מי שבא בדרך וקשה עליו התענית ידחק עצמו ויתענה. 

 

ג) חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, לא יתענה בצום תענית אסתר. 

 

והוא הדין לשלשה בעלי ברית, שהם אבי הבן, הסנדק, והמוהל, ביום המילה, פטורים מלהתענות תענית אסתר, ואינם רשאים להחמיר על עצמם ולהתענות, שיום טוב שלהם הוא. וא''צ להשלים התענית ביום אחר. 

 

ד) לקריאת פרשת 'ויחל' נדרשים לפחות ששה מתענים. לפיכך, השנה שחל בייום שני שבלאו הכי מוציאים ספר תורה, אם אין ששה מתענים, יקראו בפרשת השבוע, ואף מי שאינו מתענה יכול לעלות. אולם בשנה שחל בימי א' ג' ד' ו', אם אין ששה מתענים, לא יוציאו ס"ת כלל. וכשיש ששה מתענים וקוראים 'ויחל' אל יעלו לתורה רק המתענים בפועל בלבד.

 

ה) כשקוראים בתורה במנחה בתענית אסתר, אין להעלות לתורה אלא מי שצם. ואם הלוי שנמצא בבית הכנסת לא צם, בין אם יצא החוצה בשעת הקריאה, ובין אם נמצא בתוך בית הכנסת, אין להעלותו לתורה, ויש לקרוא לכהן המתענה במקום לוי.   

ו) הנוהג לרחוץ פיו כל בוקר, ימלא פיו בפחות מרביעית מים ויפלוט. כמו כן, הרגיל בצחצוח השינים, מותר לו לצחצח באופן שיכפוף ראשו, שלא יבלע.

 

ז) רחיצת הגוף כל גופו במים חמים וסבון מותרת, ואין צריך להחמיר בזה (חזו"ע ד' תעניות עמ' רא-רב). ואף לדעת כף החיים שבעל נפש יחמיר בזה, עכ"פ במים קרים מותר.

 

זמני סיום הצום:

ירושלים 18:01 תל אביב 18:05 חיפה 18:02 באר שבע 18:03

כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך